mending fences -6/12/19

בערב אוון תתקשר לגבי.
כשהיא תענה אוון תשאל אותה
"היי גבי. אני אשמח לדבר איתך... פנים מול פנים."

לוקח די הרבה זמן עד שגבי עונה, ואז הקול שלה נשמע די טרוד.
"מה? על מה?"

"על... מה שהיה בטריטורית עין הסערה... אני אפילו לא אנסה להטיף לך מוסר... פשוט לדבר על זה כשתי חברות "

"לא מבינה על מה יש לדבר."

אוון נאנחת
"אני.... גם לא אבל... זה כאב לי לראות אותך ככה גבי. זה כואב לראות מישהו שממש אכפת לי ממנו סובל ככה. אני לא יודעת איך לנסח את זה אבל אני פשוט רוצה לראות אותך שוב"

היא שותקת לכמה רגעים ארוכים, ואז אומרת, 
"עוקד החטאים לא שלח אותך או איזה שיט מטומטם כזה, נכון?"(מפעילה האמת של גאיה)

"לא."

"טוב. אז וואטאבר. מניחה שאפשר לשבת לבירה. תוכלי להגיע לראשון?"

״כן. אני אשמח״

כשאוון תגיע לראשון היא תלבש את הבגדים הרגילים שלה ותחפש את גבי. איך היא תראה?

היא תמצא את גבי ליד המקום שהן תיאמו להיפגש, שעונה בגבה על הקיר ומעשנת. היא לבושה בסוויטשירט כהה וטריינינג בלוי- אולי אשכרה אותו סט של בגדים שהיא לבשה בפעם האחרונה בה הן התראו? היא נראית מאוד לא בנוח, מתוחה, מביטה לכל הכיוונים כל הזמן. אנשים מרגישים את הטורפניות שבה ושומרים מרחק. כשהם לא עושים את זה, היא תוקעת בהם את המבט הכי מרושע שלה עד שהם נותנים לה את הספייס שהיא דורשת. כשהיא רואה את אוון, היא נדה אליה, במן הכרה נייטרלית-משהו בקיום שלה.

"טוב לראות אותך שוב... גבי." היא אומרת לה עם חיוך קטן

"את עברת המון חרא בימים האחרונים... אני לא יודעת איך עוד להגיד את זה"

"זו דרך די טובה להגיד את זה." היא ממלמלת, ולוקחת שאיפה מהסיגריה.

אוון תיקח צעד אחד אחורה
"זה לא את .... זה הסיגריות."

"פה מותר. אין חדי קרן שיכעסו." היא אומרת בשקט. "טוב. אני בכל מקרה מסיימת בדיוק. אז בואי ניכנס." היא אומרת, ומכבה את הסיגריה.

"תודה" היא אומרת עם חיוך חמים ובוחרת מקום יחסית פרטי וחשוך. היא תזמין לשתיהן שתי בירות ואז תנשום עמוק ותגיד בטון כנה וטיפה עצוב.
"הייתי צריכה לדעת שאני שולחת אותך לזירת קרב."

נראה שהשקט והחושך עובד בשביל גבי. היא יושבת בגבה לפינה, בוחנת בהיסח הדעת את כל הבר וכל יושביו באופן מדוקדק.
"לא יכולת לדעת כמה חרא זה עומד להיות. היה לכם מושג שהרב/וטרינר/צ'אק נוריס הזה קיים בכלל?"

"לא... אבל אני ידעתי שרמת הגולן הייתה טריטוריה מסוכנת. הסיבה היחידה ששרדתי אותה כשצעירה הייתה בגלל שהייתי עם גארו חזקים.
זה לא מקום שאפשר לבוא סתם אליו כדי ללמוד מתנה אבל." כשהבירה תגיע היא תיקח שלוק.
"הייתי צריכה להבין שלהגיד לשניכם להזהר לא יהיה מספיק. כי זהירות לא יכולה להציל אותך לגמרי ממזל רע"

האשמה בפניה של אוון נמצאת על פניה. גם למרות הלבוש של סבא רעם היא נראתה כמו הגורה המסכנה שאוון סיפרה עליה...

נראה שמשהו בליבה של גבי נחמץ. היא שותה חצי כוס בירה בלגימה אחת ארוכה, וכשהיא מניחה אותה היא מתרככת קצת. נראה שתשומת ליבה באמת מושקעת באוון לראשונה היום. 
"תראי... זה זין. היית צריכה להגיד איזה חרא הולך שם. אבל גם אנחנו היינו צריכים לדעת, או לפחות לשאול, או להבין כשראינו איך המתקן המחורבן הזה נראה. בכל מקרה את ממש לא מי שצריכה להרגיש אשמה בסיפור המזדיין הזה. אוקיי? אז תזדקפי טיפה."

אוון מזדקפת ואז אומרת ברוגע

״כשאני הייתי צעירה ... לפני שעברתי לספט ניסיתי להתגנב עם בלו מון למועדון שבו ציידים היו בו כדי לאסוף מידע. זה היה בטריטוריה של להקה אחרת והבניין עצמו היה די מפחיד ואפל...
בכל מקרה אם לא היו באים להציל אותי הייתי בת ערובה שלהם והם היו גורמים לי לעשות כל מני דברים גרועים. אבל אבא שלי קרע לי את האוזניים ומנע ממני לרפא אותם לשבוע וכמעט אסר עלי לראות את בלו מון.

אז... כן. אני מבינה מאיפה היהירות שלכם הגיעה. גם כצעירה חשבתי שיהיו דברים שיהיו קטנים עלי שבבירור הם לא היו.״

"כן, מניחה שאת צודקת. אבא שלך כזה שמוק אבל יא אללה. חבל רק שגדעון לא רואה את זה בשום צורה שקרובה לזאת."

"כן אבל סורן לא יושב לי על הלב יותר. הוא היה שם, היה מאכזב ועכשיו עברתי הלאה

ולגבי גדעון זה פשוט החינוך שהוא קיבל. כפילדוקס, כלופוס, כאדון צללים. גארו תמיד יראו דברים בצורה שונה וכמו שיש לנו את הזכות לחלוק עלינו לנו יש את הזכות לחלוק עליו.
שמעתי את הפילוסופיות השונות של אדוני הצללים- הם לא תנך ואני רק מסכימה עם חצי מהם" היא מגחכת בעצמה

"העצה שלי בשבילך גבי... זה כן לשים לב לנקודות של עוקד החטאים... אבל כשזה מגיע לדברים הרגשיים לקחת אותם בפרופורציה. אל תחשלי את עצמיך באופן שמתאים לגארו אחד. תתחזקי ותרוויוי כבוד בדרך שלך"

"את יודעת, אני הייתי שם בזמן שחינכו אותו. לפחות בחלק מהזמן... הם דפקו אותו משהו טוב. אבל זו לא הפואנטה. ה"הערכה העצמית" שלי לא "נפגעה" כי גדעון חושב שפישלתי. אני לא מנסה "לרצות" אותו. מ'כפת לי מה הוא חושב?"

"כי אכפת לך ממנו. גם אם אנחנו רוצים את זה או לא... אנחנו תמיד נחזיק במעמד גבוה את המחשבות של אלו שקרובים אלינו. הם תמיד ישפיעו יותר.

אבל... אני רק אומרת את מה שאני חושבת. הגארו היחיד שיכול להגיד איך הוא מרגיש זאת את. וזה בסדר אם עכשיו את לא רואה את זה בברירות."

"אני לא-לא רואה כלום בבהירות! נראה לך שאני שמה על גדעון? זה בסך הכל טיפה מאכזב שהיינו "חברים" כמה שנים והוא זרק אותי לפח כי הוא לא אהב את הפרצוף שעשיתי לו. אבל וואטאבר. הוא עוד אחד לאוסף, זה לא באמת משנה."

אוון מסתכלת במבט עצוב לגמרי ונאנח.
״אני לא אעזוב אותך גבי. אני אהיה לצידך עד לסופך או עד לסופי ,״
היא מוציאה סכין שוויצרית ומה תיק שלה ותסתכל עליה עם מבט נועז
״ואם יש צורך אז נעשה blood oath”.