שיעור קשירה, 23-30.03.20, מעט לפני שקיעה

רעם מלחמה בלילה אדום, מתנשא בכל המטר תשעים שלו בעמידה מאיימת, חולצתו ירוקה כהה, מכנסיו שחורות עם חגורת עור בעלת אבזם זהוב, נעליו נעליים צבאיות. הוא עומד בפינה נידחת בקאירן, בוחן בלוקים בגודל אגרוף של אבן, עץ, שעווה, וכמה עצמות שגודלן וצורתן דומות לאלו של זרוע אדם. בקבוק של מוּן-שיין מוכן בפינה לכל מקרה. הוא ממתין לאלו שאמורים לבוא.

בול מגיע חולצה יחסית מסודרת, גינס שחור עם שרשראות, שלוש קרני שתייה קשורות לחגורותו, ללא אוזן ימין, אוזן שמואל מחוררת צלקת לאורך פניו בצד שמואל קצת צולע על רגל ימין ניתן לראות סימן נשיכה על צווארו מצד ימין. ניתן לראות שהיה שיפור כלשהו אצלו. הוא נגיש לרעם מלחמה ואומר "שמחתי לשמוע שאתה יכול ללמד אותי טקס קשירה אך בריצת הפנרירים לא יצא לי להציג את עצמי כראוי אני הוא בול 'קול הזעם' מנדלבויים מודי קליית' לפנריר חבר ספט ישראל ואומגה בלהקת מומנטום ואתה?"

שלשלאות מנופצות מגיעה ומניחה בפני רעם מלחמה בלילה אדום קופסת קרטון עם כיכר לחם, כדור גבינה ובקבוק שמכיל נוזל חום ספק אלכוהולי. "נראה מטופש להביא טאלן ללימוד של טקס קשירה. תודה שהסכמת ללמד."

היא מהנהנת לכיוון בול.

עבר שבוע, נגלגל לראות אם למדנו?

נראה שכן