15.4 סקיצה והרמוניה

בבוקר יום רביעי , כשסקטץ' מגיעה לאזור האורחים בקיירן היא רואה שאחד השולחנות כבר נתפס על ידי זאבה בעלת פרווה שחורה דהויה שרובצת עליו ונהנת מהשמש.

סקיצה תלך מיתשים לב לזאבה, תניח את התיק ספורט שלה על הרצפה שלה בצד ותשב על הכיסא שעל הספסל של הרמוניה
"שלום" היא תגיד בעליזות ותנופף לה קלות "מי את?"

הרמוניה מרימה את ראשה ומרחרחת בסקרנות מעט נלהבת את האורחת. מייד לאחר מכן היא מזנקת מהשולחן ומשתנה להומיד. מול סקיצה עומדת דמות מוכרת יותר של נערה צעירה עם שיער פרוע ובגדים פשוטים שנראים כאילו עבר עליהם הרבה. "סקיצה?"

היא מטה את ראשה לצד "סקיצה? לא הרבה אנשים קוראים לי סקיצה. אנחנו נפגשנו בעבר?"

"כן. מתי הגעת לפה? לא ידעתי שהגיעו אורחים."

"הגעתי אתמול, גארו-זרה-שכנראה-הכרתי בעבר." היא תגיד
"טוב, גארו-זרה-שכנראה-הכרתי בעבר זאת לא הפנייה הכי מחמיאה. איך קוראים לך?"

"יותר טוב מאיך שקראת לי שם" היא אומרת בחיוך. "הרמוניה. רגבאש בוגרת לילדיה של גאיה. אומגה ללהקת מגני מגדל צדק ומשגיחה בספט ישראל"

"נעים להכיר
אז, אמרת שאת מכירה אותי נכון? זאת הפעם הראשונה שלי מחוץ לאמריקה אז כנראה שנפגשנו שם... היו כמה לופוסים יחידים שהיו חברי ספט - אבל לאף אחד מהם לא הייתה פרווה שחורה כמו שלך. אז אני מניחה שהיית אורחת...." היא עוצרת לרגע ואז אומרת

"ואם אני זוכרת נכון הייתה לופוס שחורה אחת שנתתי לה ג'אנק שמצאתי במתנה... אבל אני לא זוכרת מה זה היה..."

הרמוניה מחטטת בכיס העמוס של הקפוצ'ון שלה ושולפת את הקוביה ההונגרית, שעדיין לא פתורה. "עוד מנסה לפתור את החידה. למה באת? יש לך להקה?"

"אני הבטא של להקת איקוויליבריום הרצה תחת העורב הישראלי. באנו לכאן כדי להגן על טריטוריה לייד הארץ-" היא עוצרת ורואה את הקובייה
"אההההההה אני זוכרת אותך עכשיו! את היית האחת שחטפה חרא בכל פעם שהיא הציגה את עצמה."

"כן. זה היה חלק מהשיעור של המחנך. ללמוד לחיות עם ההשלכות של מעשי אבותי. בכל אופן, השם שלי זה הרמוניה. אתם רצים תחת העורב הישראלי? האלפא והבטא שלי הובילו את הטיהור שלו. איך התלהקתם תחתיו?"

"או זה סיפור מגניב! תרצי לשמוע אותו?"

היא מהנהנת, ומתחילה להתעסק עם הקוביה שלה תוך כדי.

"אז הכל התחיל כשאני , ליברה, אחת עם הפרא וסארג' -אלו חברי הלהקה שלי דרך אגב- קיבלנו משימה מבן דם מהשכונה היהודית שנמצאת במינאפוליס. היינו צריכים לכסח פומורים שהונהגו על ידי ערפד ועשו טרור בעיירות- וזה מה שעשינו. היה דם, אלימות, רגעים מסויימים שרוח חיינו כמעט עזבו אותנו, כל הגאז' הזה אבל לבסוף אנחנו עשינו את זה!
בסוף המשימה אחד מבני הדם נתן לליברה פסלון מסויים בצורת עורב מאוד ריאליסטית- כמו ממוזיאוני טקסידרמיה שאפשר למצוא בחורים במידווסט- אבל היה בה משהו מיוחד ו... על טבעי.

אז עברנו לאומברה ושם ספציפית הרוחניות של הפסלון נהייתה גדולה יותר... חזקה יותר... בהחלט פטיש במאה אחוז. ולתיאורגית שלנו אחת עם הפרא נוצרה תחושה שהרוח הייתה לכודה ושהיה צריך להוציא אותה הכי מהר שאפשר! עמדנו לעשות את זה אבל ליברה הזהיר דרש שנטהר אותו-  אז טיהרנו- ואז סארג' שבר את הפטיש ו- FWOOOP"
היא תעשה תנועה עזה עם הידיים
"עשרות עורבים יצאו מתוך הפסלון השבור! עזים! גדולים! עם בטן כסופה ויפה ונוצות שחורות! זה בערך נראה ככה" היא תגיד ותשלוף מהחוברת ציור שלה את הסקיצה שהיא עשתה מאותו מקרה



"ואז נותר עורב ישראלי אחד על הריצפה שייצג את הכלל- רובן הוא שמו - והוא אמר שלפני מאות שנים תיאורג קשר אותו בטוטם לאחר שנתן לו בוטן. והוא אמר שבתמורה על כך ששיחררנו אותו הוא יהיה מוכן להיות הטוטם שלנו - ושהוא ישמח אם נחזיר אותו לביתו.
ובגלל שישראל זה פשוט מקום ששוקק באויבים ודברים מגניבים! כולונו הסכמנו וזה סיפורה של להקת איקוויליבריום." היא תגיד ותקוד קידה מגושמת

הרמוניה מקשיבה בריכוז ומסתכלת על הציור. "ציור יפה. את מכירה את הסיפור של העורב בארץ? הוא נפל לתולע והוחזר לגאיה. ומה פירוש המילה אקוויליבריום?"

"תודה תודה. ואיקוויליברים- מצב שבו הכל מאוזן. זה מה שהלהקה שלי שואפת לקדם בראש העיין. הטריטוריה שבה התמקמנו.
ולגבי הסיפור של העורב הישראלי... הבנתי שהוא נפל לתולע ואז הספט יצא לריצה כדי לתאר אותו - ושהכניסו את העורב להיות תחת הבז"

"כן, הבטא שלי עשה את זה והפך לבכיר." הרמוניה אומרת ונמתחת בגאווה. "זה קרה לפני שהגעתי."

"אם כך הבטא שלך נשמע מאוד מרשים! קוראים לו סופרוסין נכון?"

הרמוניה מהנהנת "פגשת אותו כבר?"

"נופ נופ! אבל אני מאוד אשמח לפגוש אותו ואת אגאתון בקרוב."

"אתם צריכים. אתם מתכננים להצטרף לספט?"

"ברור שכן! אנחנו רצים אחרי העורב הישראלי אחרי הכל. דרך אגב מה השבט שלך?"

"אמרתי כבר, ילדיה של גאיה"

"אה נכווווון נכון! יש לנו ילדת גאיה בלהקה. היא תיאורגית צעירה שקוראים לה אחת עם הפרא.כדאי לכן להפגש בהזדמנות"

"למה? בכל מקרה, אני מניחה שנפגש אם תצטרפו לספט"