29.6 עדכון ב"ש

בוקר פיזי בקיירן
דניאל מחפש את אוייב התולע לעדכון

קיאן בקיירן.

"מה שלמך הבוקר פאתוס?"

"בסדר." הוא משיב לו במבט מעט חולמני. "מה איתך? צריך משהו?"

"האמת שאחרי הסיפור של שלשלאות מנופצות. רציתי לשאול מה קרה לאחותך, אם זה לא חטטני... כי קלטתי את המבט שלה אבל... ממך פחות.. ואתה פאתוס"

"באירלנד? אחותי, רואהן אוקונל, בלב בטוח, פוסטרן, פילדוקס דרואידית לפיאנה, חברה במחנה הטונאן דה פיון, חברה במגיני מגדל צדק ומשגיחה בספט ישראל." הוא אומר את התואר ומוודא שדניאל קלט את מה שצריך. "היא עשתה מה שהיא עושה תמיד. היא הצילה לנו את התחת. היא עלתה על כך שהמחנך שלי הושחת בידי מתנה מתועבת של מייללי תולע, התנצלה מול הבכירים, ומנעה מהם להרוג אותנו באותה עת." קיאן אומר לו, הוא נראה עצבני במעט, אך מדבר בנועם יחסית. נראה שהנושא מאוד חשוב לו. "מה חשבת שקרה?"

כשקיאן מסיים לדבר דניאל מסמן רגע עם האצבע ומחפש משהו בפלאפון "דרואידית? זה משהו של אגדות, עם קלטים. איך היא דרואידית בימינו?"

קיאן אומר תערובת של מילים באירית.

דוברי אירית:

"דרואידים אף פעם לא היו באגדות," הוא אומר ונראה במבט תמוהה. "זה תואר של אירים, קשה להסביר על רגל אחת, אך זה אומר שהיא זכתה לתואר של כבוד והיית ידועה בחוכמה שלה. אל תקשיב לטלפון שלך, הוא משקר הרבה."

"יש בזה משהו... חשבתי לגרוע מכל אז שאלתי בדאגה. בכל אופן רציתי לעדכן אותך על הריצה שהיתה לנו בבאר שבע"

"תעדכן. אל תשמיט אף דבר."

"הגענו לב"ש, התחלנו בלחפש קצה חוט בנוגע להיעלמויות מסתוריות שקרו שם.
הכיוון היה באזור הבילויים של הסטודנטים, אך העיקבות הובילו אותנו לפארק כי חלק ניכר מהנעלמים היו עובדים זרים.

בפארק הגענו להבנה שאלו שמטפלים בזקנים הם גולים, והם סוחבים את הזקנים בשביל דם לאדונים שלהם. גולים נוספים שהשגיחו שם פנו אלינו, וניהלנו איתם שיחה באיזו סמטה מבודדת, שהם השגיחו שאף אחד לא יפריע לנו. זה נסגר בשיחה עם הבוס שלו כשהלילה ירד. לאחר השיחה מישהו המשיך לעקוב אחרינו, והורדנו לו את הראש כי הוא גידל תפרים ונראה כמו גלאברו של ספירלה. מסתבר שזה היה עוד גול של הערפד.

הפגישה היתה במאהל בדוהי חדש יחסית. הערפד הוא גרנגרל והטריטוריה שלהם הרגישה כטריטוריה של זאבים. הם רצו להפטר מהסטיטים, אנחנו רצינו להפטר מהסטיטים. אני רציתי ללכת בגישה של 'אנחנו פה, תתמודד' קנדיקראש הלכה על הגישה של 'סליחה שנכנסנו לך לטירטוריה'. היא קיבלה אפוד שאחרי זה התגלה כממולכד.

הסטיטים התמקמו במרתף של בניין משרדים, הם תפעלו חדר בריחה מצרי בסגנון אינדיאנה ג'ונס. החברה נקראת 'צפע הפקות'. את הבניין הם מילכדו עם וורדים שפגעו באל-טבעי, היינו צריכים להרוס את הרונות כדי להכנס בבטחה. לאחר קצת פאזלים מצאנו מסדון מדרגות שבאמצע שלו יש דלת סתרים שמובילה לאזור מקולל, מסדרון עם מלא דם, מלא מלכודות, וילדים גולים שזרקו עלינו רימונים.

אני חייב לציין, שמכאן, הכל חשוך. מצאנו אולם עם פסל של חתחור, והבני אדם שנעלמו היו שם כפופים מתחת לאבן שיש, שאילצה אותם ללכת על ארבע, כמו עדר. מה שהם אכלו, היו הרגליים שלהם שנחתכו מהפיקת ברך ומטה.

מצאנו את הסטיטים, סארג' נכנס לפרנזי, נלחמנו בהם ובגולים שלהם אחד אחד. היו שם קוברות שיורקות ערס, והמון אשליות. אחד מהם הצליח להשתלט עליי, ולא פגעתי באף אחד מחברי לריצה.

לאחר שניקנו את האזור, מצאנו חדר סתרים עם שני פטישים, מסיכת מוות, ועוד דברים.
בתוך המסיכת מוות היה לב של אחד הסטיטים, אותו השמדנו עם אש יום אחרי.

המקום החל להתמלא בחול, הצלתי את אחת עם הפרא מטביעה וברחנו החוצה. ברחנו משם כלכך מהר שלא הספקנו לשים לב שיש לנו פצצה ברכב. סארג' שם לב לזה כשבדיוק יצאנו מב"ש והרכב התפוצץ כשכולם היו בחוץ. חברותי לריצה נתנו לזעם להשתלט עליהן והסתתי אותן מהכביש והשתלטנו עליהן בבטחה".