מארק מחפש אשלין אתמול אחר המדורה

כשכולם מתפזרים מארק נשאר להביט באשלין כמה רגעים
עם גבות מקווצות קצת כחושב על משהו או חידה (שהיא אשלין) ושואל לאחריה "אשמח לדבר אתך ביחידות אפו שהוא הפסקת חשמל, אם זה במרחק מה באומברה או בנסיעה ברכב או... כאן" מבטו נע לקיירן לרגע לפני שחוזר להביט בה עם מבט שיש בו סקרנות ושקט אך גם תסכול עמוק בפנים, תלוי כמה אמפטיה יש לה אך גם חיוך שגם הוא נסתר "כאן יש מעט נקודות כאלו" מבט קופץ לעכבר נודד ומביט בה חזרה

אשלין מביטה בו בעניין לרגע ואז מהנהנת. "בוא נמצא פינה שקטה."

יצעד עמה. לאן צועדים? וכיצד

מחפשים פינה שקטה בפיזי, נטולת גארו ועכברים מציקים - בוא נניח שמצאו אחת כזו והם מתיישבים. אשלין מביטה במארק כמזמינה אותו לפתוח בדברים.

"לא יוצא לנו הרבה לדבר ואני חושב שאחד הסיבות לך היא הריצה שהייתה בעבר עם העורבים אך בשונה מהכובשת או גד שפנו אלי ודיברו עמי על הנושא ... ממך לא שמעתי אך אני יודע שיש לך דעה - וגם לי יש דעה - ואולי כמה רעיונות אז חשבתי להתחיל בלבקש לשמוע את דעתך ומה שמעת על אותה ריצה ומה שסבב אותה ואז לענות לך בנושא ואולי בהמשך לדבר על עוד דברים"

הוא נראה כנה. בטוח ומתוח אך קשוב יותר מכל

אשלין מושכת בכתפה. "לא הייתי בריצה הזאת. לא ראיתי צורך שנדבר עליה."

מהנהן (מה היא משדרת? מבחינה אמפטית? )

"בזמן האחרון אני מנהל מעקבים שונים, תצפיות רחוקות על בועת תל אביב ותהיתי עם תרצי מתישהו לעשות זאת עמך, פעם אחריך ופעם את אחרי? אשמח בכללי ללמוד ממך על התגנבות וגששות אם תרצי " הוא אומר זאת כאדם שיודע שהוא גשש טוב אך מוכן וישמח לתת לאחר הזדמנות להוכיח עצמו

"מה המטרה של התצפיות שלך?" אשלין שואלת אותו.

"להבין יותר את המפה האומבראלית של תל אביב ממרחק שלא יסכן מצד אחר או יעורר את חשד האנשים שאני צופה בהם, עם הבועה ועם דברים אחרים, מעניין אותי במיוחד נקודת המפגש בין תולע ואורגת והדינמיקה בניהם"

אשלין מהנהנת. "למי אתה מדווח על מה שאתה מוצא?"

"קול המצודה, מבסר הסערה , כספית - בעיקר." ובשינומ נושא חד, לאחר תהייה קלה והשענות לאחור "את מסתובבת לצד הרבה בני אדם ביום יום? הם... לא מבחינים בזעם?" שואל בסקרנות זהירה

"הם מבחינים, במידה מסוימת," אשלין עונה, "כאילו, הם קולטים שמשהו בי שונה. הם לא בורחים ממני בצרחות, אבל כן קשה לתחזק מערכות יחסים איתם לאורך זמן."

מהנהן ונראה מזדהה "אני עובד לבד, מתקשר דרך טלפון... על הצד החיובי נראה שהריח שלי לא מוערר דפקה זעם..." חיוך מעט ערום מעט תוהה "פעם היו כאלו שחיפשו בי משהו אחד, אבל אני הייתי משהו אחר - פחד היא חרב דו כיוונית"

אשלין מקשיבה לו בריכוז ואז שואלת "מה הם חיפשו?"

"פעם, לפני השינוי הייתה נערה ... " נוסף מהאף ונד ראשו בתסכול "שהחיים לא היו טובים בשבילה, שקטה פסיבית ומאוד ערנית ומאוד מאוד מפחדת..." מביא מבטו לאשלין "האסטרטגיה שלה הייתה למצוא את זה שישמור עליה גם עם יכאיב או יתעלל בה" נראה יותר זועם אך גם תוהה יותר "אני... לא הייתי הבריון שהיא חיפשה, לא רציתי לנצל את הפחד שכל אדם לידה עם אף טוב יכל להריח" מושך בכתפיים ומביט קצת רחוק יותר "אז בעיקר שמרתי ונתתי עד שמצאתי כמה בנות שישמשו לה מגן טוב ממני" מחייך קצת "שילמדו אותה בטחון עצמי"

אשלין מחייכת אליו. "זה נשמע כמו פתרון טוב יותר. אז באיזה גיל השתנית?"

"עשרים ושתיים, ואת?" מחייך "אך עבר עליך בכללי השינוי?"

"שמונה עשרה. גדלתי בלי לדעת כלום על הגארו, אז זה היה... וואו."

מהנהן, הבעתו בהתאם לשלה (חיוך או הערכה כנראה) - "הצלחת לשמור על קשר עם הבית?" שואל בסקרנות (זהירה)

אשלין מהנהנת. "כן. אבא שלי בן דם, הוא מעודכן. אמא שלי חושבת שמצאתי פה עבודה. מה איתך?" גם היא שואלת את השאלה בעדינות הראויה.

מחייך קצת למשמע התשובה ואז עונה "שתי הורי הם בני דם ותמיד האמינו שאשתנה מתישהו, הם אימנו וסיפרו אך לא גילו לי מה אני או הם עד שלב מאוחר למדי אך ידעתי שאני גארו עוד לפני השינוי הראשון"

"זה עשה את זה יותר קל?" אשלין שואלת.

"זה הרגיש... כאילו מצאתי את המשפחה האמיתית שלי, זו שתמיד הייתה שם אך תחת מסכה שלא הייתה באמת מסכה" הוא מחייך "התחלתי מערכת יחסים עם בת דם מהקהילה" נושך מאט ולאט, יש שם משהו עצוב "כן." עונה ביתר החלטיות "זה היה גילוי טוב - ו, לך? היו לך תוכניות לעתיד שהשינוי הפך על גבן?"

"למי לא היו?"