6.9 מלשינים דוקר בגאיה נודר

מפתח צינורות יגש לפרי הרוח יביא איתו מה שניראה כקופסא גדולה של שימורים מכוסה גוגלי אייז

"שלום." אומרת פרי הרוח ומביטה בקופסה המוזרה בסקרנות. "מה זה?"

"ייחור של ענף שלא ראה עין אדם מעולם. מצאתי את הענף בסביבה עירונית בעזרת טקס שלמדתי. יוכל לגדול להיות עץ עירוני שלא ראתה עין אדם. או לשמש לטיהור" הוא יאמר (איפה מוצא אותה)

הוא פוגש אותה כשהיא באה לחיפה, לעזור לטפל בהומלסים.

נראה שההסבר שלו מאוד מסקרן אותה. "עם איזה טקס מצאת אותו?"

"זהו טקס שלמדתי מגוגלי אייז, זקן לשבט וחבר בלהקתה של סבתא לאריסה" עוצר לרגע "התבקשתי להדגים ולהפיץ אותו כמיטב יכולתי" הוא אומר ומציע לך את השתיל

"תודה רבה." היא אומרת בחיוך ולוקחת את השתיל. "אז העיניים האלה הן חלק מהטקס?"

הוא יחייך "לא. זו מחווה והודיה לגוגלי אייז, זקן לשבט וחבר בלהקתה של סבתא לאריסה זה שלימד אותי את הטקס"

היא מחייכת. "הבנתי."

"אני מאמין ששמת לב שהכמות של הניצולים קטנה" הוא יאמר ברצינות

פרי הרוח קופאת לרגע ואז עונה בשקט "כן. חשבתי ש... מה קרה?"

"הם היו מכורים אל מעבר להצלה וכשנשאלו מה יעשו אם ניקח אותם משם ענו שיברחו וידווחו לגול"

זעמה של פרי הרוח גואה בבת אחת. היא לוקחת נשימה עמוקה ומצליחה, במאמץ מסוים, לשלוט בעצמה.
הפילודוקס חד ההבחנה יבין שהיא כנראה לא זועמת עליו, אלא על כל המצב הדפוק.

"עכשיו אם היינו רוצים להשקיע משאבים רבים. להסב להם סבל רב וכנראה לפגוע מאוד בתפקוד שלהם על הדרך היה אפשר שהם יגמלו תוך שנה שנתיים והצמא ישאר אצלם במידה גבוהה ואולי לעולם לא יעבור. והם יהוו סיכון עצום לאלה שנצליח לגמול ולגייס לאיסוף מודיעין אצלנו" הוא עוצר "מעבר לכך-
מלשינים חוטפים תפרים.
ואם את אחי הם מסכנים." פאוזה קטנה
הם ישנו עם הדגים."

פרי הרוח שותקת - לוקחת עוד כמה רגעים לנשום, להירגע, לעכל את הדברים ולהרהר בהם.
לבסוף היא שואלת בשקט "לא היתה אפשרות אחרת?"

הוא שןקל זאת בכובד ראש "לא" הוא יאמר בסוף

"עם מי התייעצת בנושא?"

"חברי הלהקה שלי, והידע שיש לי ממקרה בו טיפלנו בכמה כאלה בוורשה"

"ולמה לא איתי?"

"כי הייתה הסכמה שהם תחת האחריות שלי" הוא אומר ומטה את הראש מעט בחוסר הבנה מנסה להבין את מה מנסה לשדר פרי הרוח

נראה שהיא עצמה לא בטוחה, שקונפליקט כלשהו מתחולל בה כרגע, אבל שהיא מאוכזבת.

"נכון. אבל עזרתי להציל אותם. אני עוזרת לטפל בהם." היא אומרת. "גם לי יש אחריות כלפיהם."

הוא יהנהן פעם אחת "בפעם הבאה אשתדל להיוועץ גם בך" הוא יאמר ברצינות "אשמח לשמוע מה לדעתך כדאי לעשות באנשים הללו לאחר שיגמלו"

"כלום. הם לא רכוש שלנו." פרי הרוח עונה כאילו התשובה ברורה מאליה. "אני עוזרת להם כי הם צריכים עזרה. אני רוצה לעשות כמיטב יכולתי כדי שיהיו להם חיים טובים יותר. מה אנחנו יכולים לעשות כדי שלא תהיה פעם הבאה?"

"להשתמש במה שהונחו לנו בידיים כנפגעים וחפים מפשע ולהפוך אותם לקבוצה מלוכדת שמטרתה ריגול איחוד וחיזוק האוכלוסיה בא הם נמצאים" הוא עוצר לרגע "להבטיח שלא תהיה פעם באה זה שקר. אבל לנסות ולדעת איפה תהיה הפעם הבאה, לשלוח אותם לתצפת על שטחים שהספט עתיד לתקוף בהם, לנוע במקומות החלשים והחולים ולחזק את האנשים. הם דברים שעשויים כל פעם קצת לחזק את כוחה של גאיה גם במקומות החולים והחלשים בהם קל לתולע להשחיט ולהרוס"

כבר בפתח דבריו, ברור שמשהו בהם מפריע לפרי הרוח. "מי שהונחו לנו בידיים." היא אומרת לבסוף. "לא מה."

הוא מטה את הראש הצידה בחוסר הבנה של התחביר וממתין