ה-09.05.18 - אמיר ואשלין נתקלים זה בזה באקראיות, בקאיירן.

אמיר ואשלין נתקלים זה בזה בקאיירן - מצליבים מבט לרגע. שתיקה.
הם נעים הצידה לפנות זה לזה את הדרך - וחוסמים אותה אחד לשני פעם נוספת. כעת שתיקה מביכה.

איך יפתרו את הקונפליקט שעולה כאן?

(אמרת שאין לך על מה לפתוח סצינה גם לי אין XD )

אשלין תסור מדרכו כמובן, (מכיוון שהיא תרבותית ומנומסת), בחיוך משועשע. "בבקשה."

אמיר יתעכב שם עוד כמה רגעים, "חוזרת משמירה, הפסקת חשמל?", הוא שואל כמתעניין, אבל ימשיך לנושא הבא כך או כך, "שמעתי שאת מתכננת אימונים ב...", הוא מתקשה למצוא את המילה תחילה, אבל לבסוף נסגר עליה, "אקדחים - עבור חברי הספט?"

אשלין מהנהנת. "כן, וכן. דון ברייקר מכיר מקום שנוכל להתאמן בו, כרגע אני מנסה להבין מה הדרך הכי בטוחה להשיג נשק לכולם."

יש בהבעתו משהו לא מרוצה במעט, אבל הוא שומר זאת לעצמו.
"יוזמה למען הספט היא דבר חשוב עבור גארו.", הוא פוסק ולאחר כמה רגעים יוסיף, "אוכל לקשר אותך לספט אל-ג'אפר שבירדן - הוא מונהג על ידי 'שובר הטנקים', אדרן למהלכי הזכוכית. אני בטוח ששם תוכלי למצוא קשרים טובים בעניין."

"תודה רבה. זה יהיה נפלא." אשלין אומרת, מחייכת אליו, ואז מוסיפה "תראה, אני מבינה את ההסתייגות שלך, אבל אנחנו מתמודדים עם אויב שתוקף מהאוויר - נראה לי הכרחי שכל חבר ספט ידע לעבוד עם נשק טווח. מצדי הם יכולים גם להתאמן בחץ וקשת, אבל שיתאמנו."

הוא מהנהן קצרות, מסופק מתשובתה.
"האם יש התקדמות באיסוף מידע כלשהו שיש לדווח עליו?"

(כן? לא? אולי? כל הטיימליין נדפק בגלל ל"ג בעומר ואין לי מושג? בוא נניח שאם היה משהו לדווח היא דיווחה לו ואם לא אז לא ונעבור לפלאף?)

(אם יש משהו אשמח לעדכון גם אם יבוא באופן רטרואקטיבי)

אמיר יקשיב לעדכונים שאולי מגיעים מצד אשלין, ישמור את חוות הדעת שלו לעצמו.

הוא יתן מקום לאשלין להעלות נושאים משעלה כעת.

לאחר שהעניינים הענייניים סוכמו, אשלין שואלת "אז... מה שלומך?"

השאלה מוציאה מאמיר גיחוך קטן, תוך תנועת הרכנת ראש. זיכרון כלשהו, בבירור, אך הוא לא מסביר.
הוא מיישיר מבטו וחושב רגע לפני שעונה - "רע. איבדנו גארו רבים בשבוע האחרון. מרקיורי... מרקיורי גם אבד...", שמו של המטיס צובע את דבריו של אמיר במרירות.

אשלין מהנהנת במבט קודר. "כן. שבוע קשה."

"יש לך הבנות ממותו של זהב תאומות?"

נראה שהשאלה תופסת את אשלין לא מוכנה, והיא חושבת עליה בכובד ראש לכמה רגעים לפני שהיא עונה. "הוא מת בכבוד," היא עונה לבסוף, מעט ביובש.

"'הוא מת בכבוד'", הוא אומר, כמצטט את דבריה - ואז מקשה - "גארו רבים מדברים על למות מוות מכובד. מעטים משקיעים מחשבה במהו מוות מכובד לעינם. מה הוא מוות מכובד, לעיניך?"

ברור שגם לשאלה הזאת היא לא ציפתה. "זה מסובך," אשלין מודה אחרי כמה רגעים של מחשבה. היא נשמעת קצת נבוכה, פחות בטוחה בעצמה מלפני רגע. "לימדו אותי שמכובד למות למען המטרה שאנחנו מאמינים בה, למען גאיה, וזהב תהומות מת בקרב ולקח איתו כמה מהעורבים בדרך וזאת די ההגדרה של מוות מכובד, אבל..."
היא עוצרת פתאום ונראה שהיא מהססת להמשיך.

אמיר נשאר דומם, הבעתו הקפואה אינה משדרת הסכמה או חוסר הסכמה עם דבריה של אשלין. הוא מצפה שתסיים.

אשלין בולעת רוק. משהו בהבעה ובשפת הגוף שלה מתקשח, והמבוכה מתחלפת בנחישות. היא מדברת מאוד מהר, ונשמעת זועמת יותר עם כל רגע שעובר. "הוא לא היה צריך למות. לא הוא ולא פורץ דרך בשן וטופר. הריצה הזאת היתה פגומה מהיסוד ואגאתון היה יהיר מכדי להקשיב לנו כשניסינו להזהיר אותו. הוא בקושי הסכים לתת לנו פרטים על התכנית, סירב לענות על השאלות של אויב התולע כי 'אנחנו צריכים לסמוך עליו' ועכשיו איבדנו את אחד האהרונים היחידים בספט, איבדנו שליח שהתגייס לעזור לנו, ובשביל מה? כמה עשרות עורבים? כנראה יש אלפים. הם בקושי ירגישו את התוצאות של הפעולה הזאת, אבל אנחנו?"

אמיר מקשיב לדבריה באותה הבעה קפואה באמצעותה הוציא אותם.
"אזכור את שאמרת, הפסקת חשמל. עצתי לך היא לא לתת לדברים כאלו לקרות בשנית, ובתור רגאבאשית, ללמד את אגאת'ון על מה שאת רואה כטיפשות מצידו - *גם אם לא ביקש אותך לעשות זאת*.", הוא מרים גבה, כאילו הוא מציע לה לשקול את הרעיון

אשלין מהנהנת. "הוא לא רגיל לביקורת. במוט הוא הסביר לנו שהלהקה שלו לא צריכה רגבאש, כי הם עושים את העבודה שלהם כמו שצריך." גלגול העיניים שלה מבהיר בדיוק מה היא חושבת על זה.

מבטו של אמיר לא מסביר את מה שהוא חושב כלל, כרגיל.
"אם כך לחזור לאחור - מוות מכובד הוא מוות במלחמה למען גאיה? כשאתה משיג הישגים בזמן מותך?"

"זה ה...אידיאל, אם אפשר לקרוא לזה ככה, אבל בפועל, יש כל כך הרבה דרכים שאנחנו מתים בהן... ויש יותר מסוג אחד של מוות מכובד."

הוא נד בראשו באיטיות. "תשכילי לעשות אם תביני מה אומר מוות מכובד מבחינתך. לא מה שגארו אחרים אומרים שהוא מוות מכובד, אלא מה הוא אומר בשבילך.", הוא מחכה לראות אם יש תובנות נוספות, או נושאים אחרים שאשלין תרצה לעלות, ואם לא יברך אותה לשלום ויפנה משם לכיוון מאורתו.

"מה זה מוות מכובד מבחינתך?" אשלין מחזירה אליו את השאלה - בעדינות, אבל בסקרנות.

"מוות שלא יכל להימנע, למען גאיה - או הקרבה שאם לא הייתה קוראת הייתה מסכנת את גאיה.", הוא נותן כמה רגעים כדי לתת למשקל דבריו ליפול.