24.10 טיול בצללים (מחפשת את צלמארה)

בשבת בצהרים רנסנס מחפשת את צלמארה. הוא בקיירן? בגולן?

הוא יהיה באופן טיפה חריג בקאיירן. כנראה בעקבות ההגעה של 'לב חכם'.
מדבר עם אקו על פירות העונה. ("אין יותר מנגו, הם קשים כמו אבן, כן, זה חבל. כן תפוז חמוץ, לא מתוק, אני יודע")

"הקלמנטינות מתוקות, אם הוא אוהב הדרים." היא בוחנת את העטלף בעניין. "היי צלמארה. רציתי להעביר לך מידע לגבי בני ברק. מה שלומך?"

"זה נכון." הוא אומר.
"בסדר סה"כ הייתה לי ריצה די נפיצה לאחרונה אבל הצלחנו לעבור אותה בלי נפגעים מצידנו (שלא נרפאו כבר).
ראיתי שהוורדר ביצע כמה ריצות וסימן מקומות חדשים על המפה. איך את?"

"אני? בסדר. הורדנו את הכיפה של רמת גן ואת זו של בני ברק ואף אחד מהצד שלנו לא מת, סך הכל שבועיים לא רעים. על הדרך קיבלתי כמה חלומות מוזרים על בני ברק ועשינו שם כמה דברים שנראה לי שכדאי להעביר לך, הבנתי שאתה מתעסק שם הרבה."

"כן. ברוכה הבאה למועדון החלומות. יש איזה רוח ימית שקוראת ככה לעזרה."

"רוח ימית? לבני ברק אפילו אין חוף." ייתכן שהוא איבד אותה קצת שם. "בכל מקרה, חלמתי שעוקב אחרי עכבר עם פרווה כסופה, זה היה מאוד מטריד, ומאוחר יותר כשיצאנו לחקור את הכיפה בבני ברק לפני שהגענו להוריד אותה, עכברים סיפרו לנו שיש משהו בפיזי שמרעיל ומתלע אותם. היו שם פומורים מגעילים במיוחד שעשו ניסויים בבני אדם והפכו אותם למפלצות, נתקלת בכאלה?"

"אני לא. אבל ידוע לנו על הפומורית שמנהלת את ישיבת מרים עם העוזרים שלה."
צל מארה מחזיק לרגע את הראש בעייפות ומאותת לרנסנס לשבת. הוא מביא כמה פירות חמוצים שכנראה הוצעו לעטלף מקודם (ולא התקבלו יפה) ומחלק אותם ביניהם. הוא גם מתיישב, ומוציא ערמה של דפים לא מתאימים שנכתבו בחופזה תחת הכותרת 'בני ברק - צרורות של צרות'

"דיברנו עם 'אור גדול צל גדול' עורב של הליוס שצפה בבני ברק זמן מה. לדבריו הכל התחיל (מבחינתנו) כש 'החולם' איזשהו קוסם בבני ברק זימן או העיר רוח של חלום, צללים, חוכמה. כדי לבקש ממנה עזרה.

הרוח לא מוכרת לעורב אך הוא יודע ש - 'היא אינה תולע' (שליח של הליוס בסופו של דבר), שהיא 'חייה במעמקים', ושהיא 'הביאה עורבים משלה וגארו' לגארו היא נגלתה אליהם בחלומות. לרוח קוראים 'מחלל במעמקים' והיא שרה מהים.

לדברי העורב 'זוהי רוח של צללים רבים ולכן לא אומרת את כל האמת.' "

המבט על צל מארה מראה שגם הוא כנראה לא לגמרי מבין הכל, אבל הוא משתהה כדי לראות האם רנסנס מצליחה לעקוב.

היא דווקא סבבה עם הפירות, חמוצים ככל שהם. נראה שהיא עוקבת אבל המידע לא מוכר לה. "אלה לא דברים שנתקלנו בהם. נתקלנו בפומורים בביוב, ובעכברים ששתו דם של ערפדים או דם מתולע אחר והפכו - כנראה לגולים, אני מניחה? שרפנו את רובם והבערנו את רוב מה שנשאר שם, וזה הספיק כדי שרוחות העכברים עזרו לנו נגד הכיפה, אבל זה לא היה המוקד היחיד, יש עוד פומורים וכנראה ערפדים והם עובדים יחד. לא עלינו כמעט מהביוב, בפיזי."

"כן טוב זה הפרולוג ככל הנראה וזה החלק הכי ברור לגבי מה שהולך שם." הוא מגחך בלי הרבה הומור.

"יש את עניין הערפדים:
איזשהו מלקוויאן עתיק מתעורר או ער. הוא זה ששלח לקאיירן ראש לפני זמן מה.
לפני חצי שנה, קצת לפני אירוע הראש, הייתה התקפה של סבאת' על המקום שפטרול של הקמרילה ניסה לעדוף.
לא ברור לנו מי ניצח שם עד היום.

המלקוויאנים כנראה קשורים למדרשת סולם יעקב שאנשיה מדברים על 'מלאכים' שמדברים אליהם ואירועי וונדליזם מתרחשים בכל מדרשה אחרת.
אנשים שטופי מוח נמאו בעוד שני מקומות:
בית החולים למחלות נפש.
ישיבת אור תורה.
יש כנראה לפחות בית מחסה אחד לנוער מכור לסמים שמהווה באופן טבעי קרקע פוריה לאותה שטיפת מוח."

צל מארה ממתין לשלאות או הערות לפני שהוא עובר למה שידוע על הפורמורים/ביינים.

.

היא מקשיבה ומהנהנת. "אני חושבת שראינו את ישיבת אור תורה באומברה, זה נראה מאוד גדול ומאוד דוגמטי. היה מגדל אורגת עמוס מאוד בקורים, עצום מבחינת הגובה והגודל שלו ואנחנו די בטוחים שרוח אב העיר של בני ברק נמצא שם בפנים, רדום. אבל הוא מאוד מוגן ואני לא יודעת אם להעיר אותו זה כזה רעיון טוב."

"לגביי הפורמורים והביינים:
ידוע לנו על 'מכשפה' שמנהלת את בית מרים - בית הארחנ מחסה ומזון בתמורה לעבודה לילדים בעיקר, מהרחוב וממשפחות שזקוקות לכסף.
האוכל לא מתולע אבל יש לה עוזרים - פורמורים מאד חזקים שהצליחו להבריח את אקווליבריום בזמנו.

הדבר גרר ת'ראל, טריפה של אנשים, ושבירת רעלה כללית מה שאומר שהמקום בוודאי כבר חמוש בפורמורים נוספים וסביר להניח שבכסף.
להילחם בפורמורים חזקים בצורות שלא תשבור רעלה זה גם אתגר בפני עצמו כמובן.

בביוב יש קנים של יצורים שנקראים פריק פינד - סוג של ביינים שמטילים ביצים באנשים והופכים אותם לכאלה. לא ברור לי איך הם עברו את המעטפת אבל הם מתרבים.

בנוסף מפוזרו בעיר רוחות של ניכור. יצור שנראה כמו אבר"כ במעיל שאוסף עורות (אנושיים) (התפורים אל המעיל מבפנים)

רוח של ניכור שצדה אנשים בפיזי שוב.

בתים רדופים (הרוח הרודפת כנראה מסוגלת לעבור רעלה ממש בקלות בעיר)

ועוד רוח שראית כמו ציפור גן עדן."

צל מארה משתהה רגע.

"גארו תקפו אותה ובמקום להילחם היא ברחה. למיטב זכרוני הם לא הצליחו ליצור איתה קשר מילולי ו... גארו."
הוא נאנח.

"הקשר בין הכוחות תולע לערפדים לא ברור. יש לנו רק רמזים - מסולם יעקוב יצאו חמישה אנשים שנראו כמו פורמורים. עור אפור על כולם קורים על אחד מהם, שש עיניים לשני, עכבישים מטיילים על שניים אחרים, 3 פרקים בגפיים על החמישי. אמממ..."

הוא חושב שוב.
"אולי הם fera, אנשי עכביש? היה אחד כזה בקאיירן פעם. הקשר השני הוא אולי בבית מרים. אחת הילדות נלקחו על ידי ילדה מתולעת, צרחה, וכשדיברו איתה היא לא זכרה כלום." הוא נראה ממורמר מהאי בהירות.

"על 'הפטיש העברי' שמעת?"

"כן, הוא עזר לנו בקרב להפיל את הכיפה. בחור מוצלח סך הכל. מוזר, אבל בסדר. דוגמה ידידותית סך הכל. הפריק פינד זה מה שפגשנו בביוב עם הערפדים, הרגנו איזה חמישה מהם - הם תמיד באים בצוותים של שלושה לפחות, ככה אמרו לנו. והדברים עם הרגליים של עכבישים ופנים של אנשים היו דרונים, הורדנו שישה או שמונה מהם בקרב נגד העכביש של הכיפה. את הדברים האחרים אני לא חושבת שראינו."

צל מארה מהנהן.
"בריצה האחרונה לבני ברק חיפשנו מקום ממנו רוחות גאיניות יוכלו לפעול בביטחון יחסי, יאפשר לנו לחצות את המעטפת בקלות, ושאליו או ממנו נוכל לסגת ולפעול לפי צורך. זה היה חשוב במיוחד בעקבות הכיפה.

מצאנו את הפארק על שם הרב רפאל דרוויש שכנראה את צורתו קיבל הפטיש העברי. לאחר דיון עם תיאורג'ים ומכרסמי עצמות החלטנו לקשור אותו תחת חד הקרן השחור והפטיש העברי אף הסכים לכך. לצערנו לא חשוב מה עשינו חד הקרן השחור לא הסכים להופיע בפנינו.

אני מקווה שעכשיו כשהכיפה נפלה יהיה קל יותר לזמן אותו.

לאחר שנראה איך זה משפיע על הסביבה סביר שננסה להעיר צמחים ולאגד עוד רוחות תחת אותה משימה. כשתהיה לנו מובלאה כזו ומספיק קשרים עם כוחות מקומיים ארגיש הרבה יותר בנוח לטהר את הביוב. מהלך שלדעתי חיוני כדי למנוע מהאויב את ה'מאורות' הכי נוחות עבורו ודורש לדעתי בין שתי להקות לארבעה. (המעבר המהיר של האויב מהפיזי לאומברה דורש כוחות מקבילים בשני הצדדים.) בכל מקרה יש לנו סרטוט די מוצלח של הביוב כולל הנחה מאד מבוססת על תוספות פוטנציאליות."

"תדבר עם חרמש דמים על העץ שהוא העיר - זה עץ שהוא חתיכה מרמת גן שנמצאת בתוך בני ברק. האומברה של בני ברק לא אוהבת אותו, אבל הוא פחות דוגמטי ויותר וויילד, ומאוד עזר לנו בקרב בריפוי והגנה. אני לא יודעת לכמה זמן הוא יהיה ער, ואם תנסו להעיר אותו שוב סביר שעכבישים ינסו למנוע מכם, אבל הוא יכול להיות בעל ברית חשוב. והפטיש העברי, כמו שאמרתי, בא לעזור לנו והביא איתו רוח חשמל, וחלק מרוחות העכברים יסכימו לשתף פעולה כי עזרנו לעצור חלק מהפגיעה בעכברים בפיזי. מקום מאוד מוזר ומלא בעיות, בני ברק." היא מסיימת.