רעם בגן החיות - 13.04

יום שלישי, שעת בוקר.
שומר גן החיות מגיע לקצה גבול הטריטוריה של ערפילי בוקר באומברה ומיילל.
הוא קורא בשמה של רעם ביום בהיר

לגבול הטריטוריה מגיעה זאבה שחורה, פרוותה מבהיקה לאור קרני השמש המנומנמות. ״שומר גן החיות. טוב לראות אותך.״

שומר גן החיות מחייך.
"גם אותך רעם ביום בהיר."

הוא מוציא מהכיס שלו עוגייה ומושיט אותה לכיוון הזאבה
"תרצי לטעום? הכנתי בעצמי והיא מוצלחת"

הזאבה מרחרחת את העוגיה המושטת אליה ומשתנה לצורת האדם שלה ״עוגיות שאפית בעצמך? איך אפשר לסרב״ הלל אומרת בחיוך אבל עדיין לא לוקחת את העוגיה ״תרצה להכנס להתארח בטריטוריה?״

"אני אשמח להתארח." הוא אומר בטון רך יחסית
לאחר כמה שניות הוא מוסיף את המשפט הבא:
יש משהו שאשמח אם תוכלי לעזור לי איתו"

הלל מהנהנת "חוקי הטריטוריה: כבד את הטריטוריה ואת המגינים שלה, אל תדבר עם רוחות או תזמן אותן ללא אישור. וגם אל תעשה טקסים ללא אישור." היא משתנה ללופוס ומחווה לו להצטרף. (אני מניחה שהוא נכנס אלא אם תגיד אחרת) הזאבה השחורה מובילה אותו דרך שדה רחב ידיים, בהמשך הם חוצים פרדס גדול וסבוך בזמן שציפורים עוקבות אחריהם. לקראת סוף הפרדס היא עוברת לפיזי. שומר גן החיות יוכל לראות בית פשוט למראה עם חצר גדולה. הלל פותחת שער ברזל קטן ונכנסת לשטח. גרם מדרגות קטן וצר מוביל לדלת אחורית והיא פותחת אותה ומחווה לו להכנס.

רוברט מהנהן לקבלת החוקים ועוקב אחרי הזאבה לאחר שמשתנה לזאב בעצמו.
רוברט היה פה בעבר כך שאם משהו השתנה תרשמי.

הוא נכנס אחרי רעם ביום בהיר.
לאחר מכן הוא מוצא מקום נוח לשבת ומשתנה חזרה להומיד. הוא מניח את העוגייה לכיוונה של רעם ביום בהיר.
"ובכך, באתי היום לשאול אותך האם את מכירה את רוח האבות של המכרסמים שנמצאת בקאיירן? שמו 'טרי טרי'.
הבנתי שיכול להיות ששוחחת איתו כבר כמה פעמים בעבר"

כשהם נכנסים היא שואלת כבדרך אגב "אפשר להציע לך משהו לשתות? חם או קר?" ואחרי שתשמע את תשובתו תחווה לו להתיישב ותביא מבמטבח מגש עם צלחת פירות יבשים ואת השתייה שבחר (ואם בחר שתיה חמה כלשהי תהיה גם צלחת עוגיות קטנה). היא מתיישבת מולו לוקחת את העוגיה "תודה" היא טובלת אותה בכוס התה שהכינה לעצמה ונוגסת בה ביס קטן ומתעניין (איך הטעם?). "טרי טרי? האמת שאני בדיוק אוספת סיפורים מרוחות האבות ואיתו עוד לא יצא לי לדבר. אבל יצא לי להחליף איתו כמה מילים פה ושם בעבר באיזה מוט או שניים. למה אתה שואל?"

לעוגייה יש טעם של שיבולת שועל. היא גם מרגישה מאוד מטוהרת, כאילו הרכיבים שלה טוהרו כל אחד בנפרד ומוזערה כמות התולע בהם למינימום.
רוברט ביקש לשתות מים

"האמת שאני שואל כי זה חלק ממבחן הבגרות שלי.
אני צריך לשמוע את הסיפור שלו ולספר אותו בספט, והוא שלח אותי בין היתר לדבר עם גליארדים שדיברו איתו.
אשמח לשמוע מה את זוכרת עליו, באמת שכל פרט יעזור"

היא לוקחת עוד ביס מהעוגיה ומשתהה רגע על הטעם שלה "זה.. מעניין. טעים מאוד ו... נקי." הלל מקשיבה לדבריו מצמצמת את עיניה אליו "אממ... לא הרבה אני חייבת להודות. קיוויתי שאחרי שאשמע את הסיפור שירצה לספר לי אכיר אותו יותר. מי נתן לך את המבחן הזה?"

"קיבלתי את המבחן ממפתח צינורות בום, למה?"

נראה שרוברט מחייך אל הלל לאחר מה שאמרה על העוגייה

״סקרנות בעיקר. זה היה ההימור שלי.״ היא מתרווחת לאחור על הספה ״מצטערת שאין ביכולתי לעזור לך יותר עם זה. הרוח עצמה ביקשה שתדבר עם אחרים?״

"זה בסדר. הרוח הסכימה לספר לי את הסיפור שלה אבל ביקשה שלפני כן אעבור אצל גארו אחרים בספט שדיברו איתה לשאול אותם מה הם זוכרים.
אני מעריך שהוא רוצה לדעת כמה באמת מכירים אותו בספט"

היא מהנהנת ״זה מבחן בגרות מעניין עבור פילודוקס. תהית למה מפתח צינורות בחר דווקא באחד הזה?״

"אני מעריך שאני יודע למה הוא בחר במבחן הזה. בעברי נהגתי לעשות עסקאות לא חכמות עם רוחות. מאז למדתי והשתפרתי. בנוסף לכך זוהי רוח אבות של השבט, כך שלספר את סיפורה יביא כבוד.
מדובר בשילוב של כבוד ולמידה שלי שיוכיח את בגרותי"

הלל בוחנת אותו במבט ארוך ״אני מבינה. יפה. שיהיה בהצלחה עם זה, חסרים לנו פילודוקסים טובים ואתה עושה עליי רושם של מישהו עם הרבה פוטנציאל.״ היא מחייכת אליו לרגע קצר ואז נאנחת ״בנושא אחר לגמרי, אני מודאגת מהזדמנות אחרונה. מה שלומו? איך הוא מתקדם לדעתך?״

רוברט נראה שמח ממה שאמרה רעם ביום בהיר
"תודה, אני שמח שאתה מרגישה ככה"

"לגבי הזדמנות אחרונה...
שלומו טוב, לפחות ככה נראה לי.
לגבי ההתקדמות שלו... אני חייב להגיד שכרגע המצב לא טוב.
אני מרגיש שהוא צועד בכיוון הנכון והוא מנסה להשתפר אבל המעשים שלו לא כנים. הוא לא באמת הבין את הטעות שלו.
מעבר לזה, אני חושב שהוא מורח את העונש שלו כי זה משהו שמאוד נוח לו לעשות. זה לא עוזר לו באמת לכפר על מעשיו."

כשרוברט אומר את זה הוא נראה מעט עצוב

"מה דעתך עליו? הוא משתפר לדעתך?"

היא מקמטת את מצחה "מורח את העונש שלו? זה לא נראה לי כמו מקום נחמד להיות בו - האחרון שבאחרונים. זה בטח לא מכובד וסבא רעם לא אוהב חוסר כבוד. אני בספק שהוא מורח אותו כי נוח לו עם זה. מה גורם לך לחשוב שהוא לא הבין את הטעות שלו?"

"בסיס הטעות שלו נשען על כך שהוא הרגיש שהוא יכול לטפל בזיהום התולע שלו לבד והחליט לא לספר ללהקה. מעבר לזה הוא החליט להשתמש בכוחות שהתולע נתן לו על חברי להקה בניגוד לידיעתנו כי הוא חשב שהוא יודע מה ההשלכות.
זה נובע מהתחושת הגאווה שלו, ומחוסר היכולת שלו לסמוך על הלהקה שלו.
הוא פועל לתיקון הטעויות האלו, אבל הן מושרשות עמוק מדי בתוכו. לכן אני חושב שמה שהוא עושה זה מושך את הזמן עד שימצא סיטואציה ספציפית שתוכיח שהוא למד, במקום ללכת בדרך הקשה ובאמת ללמוד את השיעור על הטעות שלו."

רוברט אומר את המשפט האחרון במבט חמור סבר

"אבל למרות כל זה אני עדיין מאמין שהוא יכול להשתפר, אפילו נתתי לו משימה שאני מאמין שתעזור לו עם זה."

היא מקשיבה ומהנהנת ״כן. אני מסכימה. חוסר היכולת שלו לסמוך באופן כללי על הגארו שסביבו זו אולי הבעיה הכי גדולה של קורי. אבל אם תשאל אותי הוא עובר תהליך. תהליך איטי ממה שהיית רוצה כנראה אבל זה תהליך חיובי. איזו משימה נתת לו?״ היא שואלת מסוקרנת.

רוברט מהנהן מעט למה שאומרת רעם ביום בהיר.
"אין ספק שהוא משתפר.
המשימה שנתתי לו זה לעשות מעשה נחמד למישהו אחר באופן אקראי, לא מתוכנן וללא שום רווח עבורו.
המטרה של המשימה זה לגרום לו להפסיק לחשוב על איך הוא יערים עלינו לחשוב שהוא השתפר. הדרך היחידה לעבור את המשימה הזאת היא באמת להתחיל לעשות דברים נחמדים. בהתחלה זה יהיה מתוכנן, אבל בסוף אני מאמין שזה יקרה ללא מחשבה מצדו."

הלל צוחקת משועשעת ״fake it till you make it?”
“מעניין. אני לא יודעת אם זה יעזור אבל זה בהחלט יהיה משעשע.
מה שחשובה זו הכוונה. אולי הוא יצליח להתנער מכל המחשבות והתהיות ולהבין את זה.״ היא מחייכת חיוך מהול בעצב ״הלב שלו במקום הנכון. אני מקווה שהוא יצליח בסופו של דבר להתגבר על עצמו. אם אתה חושב שיש דרך שבה אוכל לעזור אל תהסס לבקש.״

רוברט נראה תוהה מעט על מילותייה של רעם ביום בהיר, ועונה לאחר כדקה.
"את מספרת הסיפורים של הספט, ולכן את אחת מאלו שהוא צריך לקבל את הסכמתם כדי להוכיח שהבין ולמד מהעונש שלו.
אני חושב שכדאי שתתני לו גם משימה, כזאת שאם יעשה הוא יוכיח בעינייך שהוא למד מעונשו.
אני אשוחח עם עוד בעלי תפקידים בספט, אני חושב שזה יעזור לו לקבל מטרה מוגדרת לביצוע.
אשמח עם תצטרפי אליי לכך, אני חושב שזה יעזור לו ולספט"

היא מהרהרת בדבריו.
״העונש שניתן לו הוא עונש חברתי. מישהו כמוהו לא יכול לעשות מעשה אחד ולהוכיח שלמד מטעויותיו הוא באמת ובתמים צריך ללכת את הדרך הקשה והארוכה בשביל להשתנות מבפנים. יש לי תחושה שאתה דוחק בו, אבל הכל יאבד ממשמעותו אם הוא יוכיח א׳ ועדיין ירגיש מבפנים ב׳.
מהמקום שלי כגליארדית- לסיפורים יש הרבה כוח, לטוב ולרע, וכשגארו יתחילו לשמוע על מעשיו מזווית חיובית, דעתם עליו תוכל להשתנות.״

רוברט חושב מעט ואז עונה
"את צודקת בדברייך. זאת בדיוק הסיבה שאני חושב שטוב יהיה לו לקבל כאלו משימות.
הוא ירוויח אמון לאט, עוד ועוד גארו ידברו בשבחו ויגידו שהם סומכים עליו.
אני חושב שקורי עובד טוב יותר עם חיזוקים חיוביים מאשר עם חיזוקים שליליים. אני חושב שהוא הגיע למצבו הנוכחי עקב חיזוקים שליליים."

רוברט עוצר לרגע, נותן למילים לשקוע ואז ממשיך
"אני מאוד מעריך את האכפתיות שלך כלפיו, ואני יודע שהוא מעריך את דעתך, וכך גם אני.
אם יש דרך שאת חושבת שאפשר לעזור לו אני אשמח לשמוע"