רעם בגן החיות - 13.04

הלל מחייכת אליו חיוך רחב ״אתה באמת פילודוקס חד אבחנה. מכל מה שראיתי במהלך הזמן שאני מכירה את קורי, חיזוקים שליליים לוקחים אותו למקומות הכי פחות צפויים ורצויים.״ היא מקמטת את מצחה בתהייה ״אולי יש לי רעיון... משהו שיעזור לו לראות אמת פנימית מלמעלה ואז אולי יעזור לו לקבל פרספקטיבה חדשה. אני צריכה עוד לחשוב על זה לעומק, אבל בבסיס העניין עומד הסיפור שהוא עומד לספר על עצמו. כמו יומן אישי אבל אני שוקלת אספקט רוחני כלשהו. הנקודה היא לתת לו לשפוך הכל ואז את היכולת להביט על זה מבחוץ.״

רוברט מחייך אלייה חזרה, ועונה
"רעיון לא רע, אם כי שימי לב שאת לא גורמת לאפקט הפוך מזה שאת מחפשת. קורי מאוד בטוח בצדקת הדרך שלו. אני חושש שתהליך כמו שאת מתארת שיתפוס אותו מוקדם מדי יגרום לו להקשיח את עמדתו."

לאחר מכן רוברט מושך בכתפיו ואומר
"אבל היי, אני באמת כבר לא יודע. אני ממש מקווה שזה יעבוד"

רוברט קם מהכיסא ומתמתח קלות
"דרך אגב, אם יש עוד נושאים שאת רוצה להתייעץ עליהם אני אשמח לעזור. יש לנו מעט פילודוקסים בספט, ובעיני זה מאוד מורגש.
הפילודוקס הם יועצים, באותה מידה שהם שופטים."

רוברט מחייך לכיוונך

הלל קמה איתו מחייכת חזרה ״ידוע. צל של ספק היה בעיניי אחד היועצים הטובים שיצא לי לפגוש.״
היא תלווה אותו לדלת ״אני אחשוב על מה שדיברנו, ובהצלחה במבחן הבגרות.״

רוברט מנופף לך לשלום.
"תודה"