זמן להכיר את האורח (תחילת השבוע, נניח 3.5, בקיירן)

"אהה כמובן שרבייה היא העניין. להט ההתלהבות נובע מהמחשבה על צאצאים. חתונה... זה מוזר לי. לא טבעי"

"חתונה זה פורמליסטי, זה לביורוקרטיה אנושית. לא עשינו את השטות של חתונה דתית או טקס, נרשמנו בעיריה." היא מושכת כתף. "ואם מה שמלהיב אותך זה צאצאים, אז האם תכבוש את הלב של בת הדם ממש לא קשור."

"למה? אם זה ביטוי להסכמה, לזאבים יש דרכים להביע. טוב נשים את זה בצד, מה את יכולה לספר לי על הארץ מהנסיון שלך פה?"

"אני רק אומרת, זה שהיא תסכים לשכב איתך ולעשות לך ילדים לא אומר שהלב שלך יהיה שלה, או להפך." נראה שבזאת הדיון הסתיים מבחינתה. "ישראל? עמוסה בבלגן ודברים לעשות. הספט כאן הוקם מחדש לפני שלוש שנים וקצת ומאז הגארו כאן עובדים מאוד קשה כדי לתקן את מה שיותר מעשר שנים בלי נוכחות של גארו עשה. הגארו כאן עושים ועשו דברים דגולים ולא רגילים. מה אתה רוצה לדעת?"

"עדיף הכל, אבל אפשר גם רק את מה שתמצאי רלוונטי לספר. אני מסוקרן להכיר גם את פועל השבט בארץ והיוזמות שנעשו כאן"

"לספר את כל מה שרלוונטי ייקח יותר זמן משיש לנו. אני עוד לא כאן שנה, בכל זאת. תל אביב, שהיא העיר האנושית השניה הכי גדולה במדינה, מסוכנת לגארו ותחת שליטה של תולע וערפדים. יש פיט ספירלות במקום שבני האדם קוראים לו עזה, לפני קצת יותר משנה הספט תקף שם ופגע בהם מספיק שמאז הבנתי שהם לא הרימו ראש שוב. ירושלים, שהיא עיר הבירה האנושית, היא שטח מפורז מפעולות על טבעיות וצריך להיות זהירים שם. בחיפה יש הרבה בלגן, אבל יש גם להקה ששומרת שם. זו מדינה קטנה וצפופה, יש פה הרבה רגשות והרבה תולע והרבה פעילות של ערפדים בכל מיני מקומות. גם הרבה מאוד היסטוריה, האומברה לפעמים עמוסה מאוד." היא עוצרת כדי לחשוב. "לגבי פועלו של השבט, מחזיר עטרה ליושנה היה...הוא עשה הרבה. הוא הוביל את טיהור טוטם העורב, שהלך טוב יותר משהלך טיהור הצוצלת. לימד טקסים, קשר קשרים דיפלומטיים. גילינו בני דם אבודים של השבט בכמה מקומות, חלקם אפילו של בית לב חכם, אני אצטרך להכיר לך אותם. הבנתי שיש כמה אתרים עתיקים שהיו שייכים לשבט ועוד צריך לחקור. בכל זאת, זהב למכביר היה בשליטה של כסופי ניבים."

"נשמע מעניין. היכן בני הדם של הבית שוכנים?"

"בעיר שנקראת בני ברק, לא רחוק מכאן." היא עוצרת וחצי מחייכת, "כזו מדינה קטנה, כלום כאן לא באמת רחוק. היא מאוכלסת בעיקר על ידי בני אדם יהודים אדוקים, מה שקוראים כאן דתיים וחרדים, ויש שם נוכחות חזקה של תולע. הבנתי משומר גן החיות שבני הדם הם כוח סיוע חשוב בלחימה בתולע בעיר, כי אין שם להקה קבועה."

"זו לא נשמעת כמו סיבה מספיק חשובה שהם יחיו בסיכון בזירת קרב. המלחמה נועדה לנו וביום שניקח אליה את בני הדם שלנו ונסכן את ההמשכיות שלנו זה יהיה כשכבר לא יהיה לנו מה להפסיד. זה עדיין לא המצב בעולם.
חשוב שאושחח איתם בהקדם, בליווי שלך או של שומר גן החיות אם תהיי עסוקה".

"סופרוסין רצה להעביר אותם למקום בטוח יותר, אבל הם חיו רחוק מחברת גארו ליותר מעשור, והיו צריכים להסתדר בעצמם, הם לא הסכימו ללכת, כשדיברנו איתם לפני כמה חודשים. הם ביקשו כמה חודשים לחשוב על זה, ודי עבר הזמן, אפשר לגשת ולדבר איתם שוב. המבוגרת שבהם קרובה למורשת הגארו שלה והדם שלה חזק, אבל הילדים והנכדים שלא לא הקפידו על שימור קווי הדם והדם שלהם התדלדל מאוד. בעבר, כשלשבט לא היה מחסור בבני דם עם דם חזק, היו הורגים תינוקות עם דם דליל. אבל הם חיים, ולטעמי אף אחד מאיתנו לא במצב לוותר על בני דם גם אם הקשר השבטי שלהם לא חזק מספיק שהבז יראה בהם כשלו. אני אבוא איתך לדבר איתם בשמחה. שומר גן החיות גם העביר אלי פ'טיש שבטי שלנו שהם שיחררו מעלוקה שהחזיק בו, בבני ברק - ממש הבוקר. הוא משויך לשושלת של לב חכם שעד כמה שאני זוכרת נכחדה לפני כמה עשרות שנים, אבל אולי עוד יש לה צאצאים שירצו את הפ'טיש. אם לא, מי שתנצח בתיגר על הובלת השבט בארץ תחליט מה עושים איתו."

"אם תשתפי שם אוכל להעביר הודעה ולבדוק זאת, אלא אם זה דבר שתרצי לעשות בעצמך.
למה את מתנסחת בלשון נקבה בלבד?"

"שושלת בן יהודה, אתה מוזמן לבדוק*. ולגבי הובלת השבט, רק מעוררת השינוי ואני מתמודדות על זה כרגע, לדבר בנקבה מקובל בנסיבות."

(* מול אלי)

"אני מבין, אם כך כדי שאעשה זאת רשמית ואפסיק לחכות להזדמנות ששתיכן תתקבצו לתיגר. כיוון שבכוונתי להשאר, אני רואה את עצמי ראוי להזדמנות להוביל כראשון כסופי הניבים כאן ועל כן אקח חלק בתיגר שיהיה"

היא ממצמצת לאט, אבל ההבעה שלה לא משתנה. "אתה עוד לא חבר ספט. אחרים שניסו בעבר לתבוע תפקיד או מעמד מחוץ לספט נתקלו בתגובה שלילית."

הוא מהנהן פעם אחת כמבין בכובד משמעות
"הגיוני, אבל מדוע שאזניח את זכות דמי? כי איני חבר ספט מקומי? אני כסוף ניבים, מבית לב חכם, תחת טרטוריה שבטית של בית לב חכם. סיבות למה לא, קל למצוא. קשה לדבוק בסיבות למה כן".

"לדבוק בסיבות למה כן זה אחריות שלך, אם אתה בוחר להשתתף בתיגר. אני אפילו לא הלכתי ישר לסיבות הכי ברורות למה לא, אלא העלתי בפניך את הסיבה שאולי לא היית חושב עליה, כי אתה לא מכיר עדיין את הספט הזה והגארו בו."

"אלמד להכיר, כפי שהספט והגארו יילמדו להכיר אותי. בכל אופן ככל שדברים עומדים כעת, אני אקח חלק בתיגר"

היא חושבת על זה לרגע ארוך. "תראה. במצב הרגיל, הייתי מבקשת שתסביר לי כאן ועכשיו איזו זכות יש לך לחשוב שאתה, במעמדך מול הספט והשבט, יכול להשתתף בתיגר על הובלת השבט מול שתי בוגרות ותיקות יותר בספט ובשבט. אם אתה משתתף ייתכן שגם מחפש השנהב ירצה, למרות שאני בספק. אבל אין טעם שתסביר פעמיים, ואין לי רצון להתחיל בזה בלי שכל המעורבים נמצאים. אז כשנגיע לתיגר, תוכל להסביר, ואז תוכל לנסות להוכיח שאתה ראוי. נעדכן אותך כשזה יקרה, בכל מקרה."

"מצויין. יש משהו נוסף שתרצי לשאול על מנת שנכיר טוב יותר אחד את השנייה?"

"יש, אבל זה יכול לחכות. לא מנומס לחקור מישהו מיד בתחילת ההיכרות. את השאר אני יכולה לחכות לגלות. אם תרצה עזרה בהבנה מעמיקה יותר של השושלת שלך, אשמח לעזור."

"כאגיע לכך אזכור את הצעתך, קודם עליי להתלהק, לבד מרגיש לא טבעי"

"לא בריא לבד, זה בטוח." הוא מסכימה. "יש לך כבר כיוון?"

"כן. לבצע טקס מורשת ולהמשיך משם"

"התכוונתי לכיוון ללהקה. לגבי הטקס, אני בדיוק מלמדת אותו לקבוצה של אדוני צללים, אז אם אתה צריך עזרה בביצוע שלו, תגיד."

"נזכרו פתאום שקיימת להם אחת?" הוא מגחח בשעשוע
"כן אני יוצא בקרוב לריצה עם אגאתון, הרמוניה ותובנות ממעשים לריצה. לופוסים לרב מסתדרים טוב יחד, נבחן את זה ביננו"