הכרות גיאנית, 27.8.21

ניקולה מזמינה את קשר דם ואיציק לארוחת ערב שקטה בביתה,
היא שולחת לשניהם את הכתובת ושהם מוזמנים להביא בנות זוג וילדים.

איציק יגיע לבדו.
לאלו שאינם מכירים - מדובר בגבר גדול בסביבות ה 1.85, שניכרת שעובד הרבה עם הידיים ותחת השמש החמה.
לראשו שיער שחור מתולתל, וזקן חד עם צדדים מקוצצים מעטר את פניו השמנמנות והשזופות.

ניקולה:

הוא לבוש בבגדים קצרים בצבעים בהירים, ומחזיק בין ידיו סלסלה המכילה מגוון ירקות, צנצנות שונות ובקבוק יין אדום.

הבחנה + אמפטיה 4 ומעלה:

ניקולה מחייכת אליו בחום ונותנת לו חיבוק.
"ערב טוב איציק, טוב לראות אותך, שינוי מעניין"
היא מצביעה על שיערו ומבוילה אותו פנימה.

הוא ישיב לה חצי חיבוק וחיוך מנומס "תודה. זה בשבילך" הוא יגיש את הסלסלה לניקולה, בעודם נכנסים כנראה פנימה אל החלל.
במקרה וישאל, יציין כי "רבקה נשארה עם הילדים בבית". אם לא ישאל, לא יעלה את הנושא כלל.

"זה מקסים תודה, עד ששאר האורחים יגיעו, תרצה לשתות משהו?"
היא לוקחת ממנו את הסלסלה ומניחה אותה על השיש במטבח. פרנצ'סקו ולאונרדו יוצאים מכיוון החדרים לבושים בבגדי ערב אלגנטים, הם מברכים את איציק לשלום.

מרחוק נשמעת יללת זאב. בקשת כניסה לטריטוריה של גארו. בקצה השטח, במקום בו לא יראו אותם בני אדם רגילים, עומדים שני זאבים. אחד לבן-כסוף ואחד חום-אדמדם וכנראה צעיר יותר. המבוגר מבין השניים משתנה לצורת אדם. קשר דם לבוש באותו הווסט וכובע שלבש במוט אבל עם חולצה שחורה. מי שיתקרב יראה שלידו יש שקית בד קטנה.

{נשמח לתיאור לש הטריטוריה ומקום המפגש}

הוד השרון, ריח הטרטוריה מסתכם בכמה רחובות ברדיוס לא רחוק מהכתובת שקיבלתם. אתם מגיעים לבניין חדש ברחוב אהבה 10. אתם עולים לקומה 3 ועל הדלת מופיע שלט מעץ מעוטר בגפנים ועליו השם ביאנקו.
את הדלת פותח גבר שרירי לבוש בחולצת פולו כחולה, שזוף נראה איטלקי במראה.
"ערב טוב, ברוכים הבאים"
הוא מחייך.

בשם מייסון:
הזאב החום-אדמדם משנה צורה לנער עם כובע בד רחב שוליים ומסכת מנתחים שחורה, למרות המסכה קל לראות לפי צורת הפנים שלו שהוא מחייך.

בשם קשר דם:

"תודה רבה, ברוכים אתם שנמצאים", אומר הגארו המבוגר. "אני קשר דם והבחור הצעיר קוראים לו דני. הבאנו משהו קטן. לא יין כי הדני עדיין לא בגיל".

הוא מושיט את שקיק הבד ובפנים יש בערך חצי קילו של ליצ'י אדום.

"אוו גראצ'ה, כנסו כנסו, ניקולה בסלון עם איציק. אני ליאונרדו והבחור השני... הפחות חתיך *הוא קורץ* זה פרנצ'סקו אנחנו בני הזוג שלה"
הוא מחייך, הבחור השני איטלקי גם הוא לבוש בבגדי ערב מחוויטים, חולצתו ורודה וידיו החסופות והשריריות מלאות בקעקועים. שניהם נראים נאים למראה.
הוא מוביל את השניים אל הסלון

"נעים להכיר. אתם שניכם קשורים לשבט שלה או שבטים אחרים?"

לא נראה שמזיז לקשר דם התא המשפחתי הלא קונבנציונאלי.

"אני לא בטוח על פרנצ'סקו, לא חקרנו ממש את העבר שלו. אבל לי יש כמה מהלכי זכוכית במשפחה"

"לצערי ההוכחה הוודאית לקין זה לעמוד בפני צורת המלחמה. האמת שיצא לי לנהל בדיקות כאלו בצורה מבוקרת בעבר. אבל ברשותכם אני אלך קודם להגיד גם שלום לבת הזוג שלכם בתור מי שהזמינה אותי לכאן. איפה היא נמצאת?"

בסלון ניקולה יושבת עם בחור נוסף( תיאור של אבי בהתחלה), כשהם נכנסים ניקולה מרימה את מבטה אל האורחים וקמה לברכם לשלום.
היא לבושה בשמלת מעצבים שחורה של פראדה.
"שבת שלום, בואו שבו, מקווה שאתם רעבים האוכל עוד מעט יהיה מוכן"

כאשר שני האורחים הנוספים נכנסים, איציק, שהחזיק בידו כוס מים קרים, מניח אותה על השולחן ונעמד על מנת לברך את הבאים ולהציג את עצמו כחלק מכללי הנימוס.

"דני, אני חושש שבאנו לא לבושים בהתאם לאירוע. פעם הבאה נצטרך את החליפה הרשמית שלך", אומר קשר דם בחיוך.

ואז הוא פונה לעבר איציק ואומר: "שלום, שמי קשר דם. הבחור הצעיר הוא החניך שלי דני. אני מתנצל שהוא עם מסכה וכובע אבל אני קצת פרנואידי לגביו ושמירה עליו. כשאני בגיל לא הרבה יותר מבוגר ממנו אויבים מצאו את הבית שלי ותקפו, מאז אני שומר זהויות בסוד".

"זה בסדר. אם היית אומר לי את זה לפני כמה שנים, כנראה שהייתי קורא לך 'קוקו', אבל עכשיו? אני לא יכול שלא להזדהות" הוא משיב בחיוך ואנחה.
"...בנוגע ללבוש, אני חושב שדי איזנת את הערב, והצלת אותי מלהיות הבחור שלא התלבש בהתאם" הוא מנסה לשבור כל שמץ למתח מביך בבדיחה קלה בעודו מצביע על בגדיו.

"חברים אנחנו מתלבשים ככה בשותף, שזה לא יפריע לכם..."
היא מחייכת בהקלה לראות שאיציק מעט יותר נינוח ממקודם.

בשם מייסון: הנער שעכשיו ידוע כדני מצחקק
"לא ידעתי שיש קוד לבוש"

"גם אנחנו" אומרים שני הגברים האיטלקים ומתחילים לצחוק.
פעמון נשמע מכיוון המטבח, ניקולה באה לקום לכיוון המטבח אך פרנצ'סקו עוצר אותה ומתקדם לכיוון המטבח.
"אני אטפל בזה שבו לשולחן האוכל כבר יוגש"
ניקולה מובילה את האורחים למבואה שם יש שולחן אוכל ערוך לסעודת שישי.
"שבו רבותי, מקווה שאתם רעבים"

בשם קשר דם:

מושיט את ידו לעבר איציק. "נעים להכיר. נראה ששנינו חשבנו בכיוון דומה. ניקולה אמרה שאתה אדם טוב אשמח לגלות שהיא צודקת. תוכל אולי לספר לי איך נפגשתם?".

איציק יושיט ידו ללחיצה.
"הממ...האמת היא שאני יזמתי את ההיכרות. השארתי לה ולעוד שני 'חברים' הודעה שידעתי שתתפוס את תשומת הלב ואת העניין. נפגשנו לשיחה, ומשם הבנו שיש לנו ראייה משותפת על כמה וכמה דברים בחיים" הוא מתמצת וניגש לשבת לשולחן.

"אתה גם חלק מה...אהמ...קבוצה שלכם?" הוא מנסה למצוא את המילים הנכונות בראשו ומביט בניקולה בבקשה לסיוע.

"גארו, זה בסדר כאן אתם יכולים לדבר בחופשיות"
ניקולה מחייכת בעידוד.
"הבית מוגן"

איציק מהנהן בהבנה, וממשיך לאכול.
"קשר דם, נכון?" איציק יוודא שזכר נכונה את הצגתו של האורח השני. "גם אתה מתעניין בגאיה וברוחות?"

קשר דם מהנהן לחיוב תוך כדי שהוא מביט לעבר המטבח ומרחרח טיפה את האוויר. הוא מחזיר את המבט לאיציק ואומר "כן, אני כמוה. אני פחות מתעסק עם רוחות אבל יצא לי לפגוש כמה. לגבי גאיה אני בהחלט אחד מילדיה ולוחמיה של גאיה. עבורנו זה להיות מטרת הקיום שלנו אבל אתה אומר אתה בן אדם רגיל. איך אתה הגעת לתחום הזה?"