הכרות גיאנית, 27.8.21

"דוגרי, אני עדיין לא בטוח מה זה 'התחום' שאתם מדברים עליו, במיוחד כל עניין גאיה ורוחות ומה שהיה עם הכרמל..."
הוא נאנח ומעביר מבטו בין יושבי השולחן, ובעיקר בין קשר דם וניקולה.

"החשיפה שלי עם הצדדים ה...פחות מוכרים של העולם הייתה כחלק ממה שאפשר להגדיר כמחקר אישי שלי" מנסה איציק להסביר לקשר דם. "אבל מאז עברו דברים...." הוא נאנח ושובר קשר עין.

אמפתיים:

ניקולה לוחצת את ידו של איציק בחום
"אני כאן אם אתה צריך לדבר... אתה לא לבד איציק. בטח שלא הרבה מהאשמה על מה שקרה עם הכרמל שלי. הייתי צריכה לחקור יותר את קונטוס והשאר לגבי מה שהלך שם."
ארשת עצב וכאב עוטפת את פנייה
"הבטחתי לך שאני לא העזוב אותך שם, לא משנה מה יקרה... אפילו בזה לא הצלחתי לעמוד"
היא עוזבת את ידו, מבטה מושפל אל השולחן.
"אכזבתי אותך"

איציק משיב לה בלחיצת יד.
"את היית שם כדי לעזור לרבקה כשאני לא יכלתי. לעזור לילדים שלי..." הוא אומר בשבירת קול עדינה ונושם עמוק.
"...וזה שווה לי יותר מכל דבר אחר. בעיניי, את קיימת את ההבטחה"

הוא מנתק מבטו ממנה ומעביר אותו בזריזות על פני כל הנוכחים, כמי שנזכר שהוא בחברת אחרים. "אני מתנצל שאני ככה מכביד על האווירה" הוא אומר ומסיים בשתיקה.

פרנצ'סקו קם וניגש לבר אלכוהול, שולף בקבוק וויסקי שנראה די יקר.
"אני חושב שזה זמן טוב לפתוח אותו"
מחייך ומוזג לכולם, לגור הוא מוזג סוג של תירוש אבל מריח הרבה יותר טוב.
ניקולה משיבה בחיוך עייף אל איציק ולוקחת נשימה עמוקה.
"אתם... כמו משפחה בשבילי, העשה בשבילכם הכל"

קשר דם מביט בחילופי הדברים בין ניקולה ואיציק בעניין. הוא חושב לרגע ואז אומר: "משפחה זה לפעמים כן האנשים שאנחנו בוחרים. נראה שעברתם ביחד חוויה רצינית וכואבת. נלחמתם עבור גאיה וגם שילמתם מחיר על כך. אני לא יכול לתקן את הנזק שנגרם אבל אם תצטרכו אפשר תמיד לדבר איתי ולהוריד דברים שכבדים על הלב".