במהלך החודש בספריית הספט (מרץ)

פראקסיס במהלך החודש נמצא בספרייה קורא מספר ספרים שונים, הוא רואה פינת פוף ומחליף לרבוץ בה בהומיד בעודו קורא

באחד הימים קורי יגיע בצורה הזאבית שלו לפתח הספרייה. הוא יביט בפרקסיס וילך אל הפוף וירחרח אותה ועם הרגל יסמן כאילו זה שלו

מרים את הראש מהספר ומרים גבה לתנועה של קורי "דבר, אני לא מבין אותך"

קורי ישתנה להומיד
"זה... זה הספוט שלי. אתה יושב לי על הפוף"

"ממממ יש לך ריח שלך באמת, אבל הייתי פה קודם"

"אבל אני הבאתי את זה.. זה ממש הספוט שלי"

"אתה גארו נקמן?"

"אני לא חושב דאני נקמן... זה פשוט ממש מקום שאירגנתי עבור עצמי ושנינו לא נוכל לשבת פה"

"אפשר לחצות את זה לשניים פשוט, לא?"

"לא... זה ממש יהרוס את הכל - טוב תמתין פה אני אביא לך פוף חדש" קורי ניראה מעט מבואס מזה אבל הוא יצא מהסיפרייה

פראקסיס ישוב לקרוא וימתין לשובו

כעבור שעה הוא יחזור עם פוף חדש כמה כירבוליות
הפוף והכירבוליות יהיו לבנות.

הוא יניח את הפוף החדש ליד זה של קורי ועליהם את השקית עם הכירבוליות

"הנה אפילו תואם מבחינת צבע"

"אווווו" הוא מתרגש בהתלהבות "תודה!" והוא מתיישב לחנוך את הפוף מפנה לקורי את שלו.
"אז מה באת לקרוא כאן?"

"כל מיני... אבל היום ספציפית חזרתי מהדרום.
אז בעיקר לישון במקום שקט - יש ספר על דרכי עינוי שאני מרפרף עליו כשאני רוצה לישון"

הוא מוציא ספר אדום מאחד המדפים

הוא מרים גבה על הבחירה של ספר לפני השינה "אין לך מיטה שקטה בטריטוריה?"

"כן.. אבל אני אוהב את הספרייה. שקט ומוגן יותר"

"טוב. אם תרצה לישון לא אפריע לך אשוב לקרוא בספר, אבל כדאי שבמוט הקרוב תכריז שהפוף כאן שלך שלא יהיו בעיות עם זה בעתיד, דברים בשטח הקאיירן הם לרב של הספט כולו, אז אני בטוח שאתה מבין למה לא הבנתי מה אתה רוצה ממני"

"אני לא הולך לישון עכשיו אל תדאג... וכן אנחנו קיירן של שיתוף הגיוני למה זה לא יהיה ברור מאליו.
.
מה איתך פראקסיס? קורא משהו מעניין"

"על מוות ויריחו, מעניין אותי לפחות כרגע. ספר לי קצת על הריצות האחרונות שלך, לא שמעתי ממך או עליך זמן מה"

"עשיתי כל מיני דברים - הגעתי לארבוס, אני בודק את מצב הדרקון בדרום הארץ.. עושה עבודה יותר איטית אבל שתביא תוצאות לטווח הרחוק.
בקרוב גם אני מתכנן לעזור באפריקה - הם איבדו הרבה בגלל מאכלת ואחמדו"

"למה היית בארבוס?"

"בטעות... אני חושב.. אבל אני שמח - היה לי אלפא שתיאר את המקום כגן עדן ואני מבין אותו עכשיו"

"אתה בטוח שהוא ואנחנו מדברים על אותה ארבוס? ממלכה שבה זעמה של גאיה מתבטא כמקבילה שלנו ל-'גיהנום' האדם?"

"נהרות הכסף... הגורם הטהור ביותר על פני גאיה. היופי של לונה הזורם ומטהר כל דבר... כן החוויה הייתה כואבת אבל לא הייתי קורא לזה 'גהנום'"

"ואני לא הייתי קורא לזה היופי של לונה, באופן אירוני השוני הזה יפה.
מה המצב של הדרקון בדרום הארץ? לא ראיתי אחד שם, מצד שני אני עובר שם רק בדרך לסיני ומצרים לפעמים"