במהלך החודש בספריית הספט (מרץ)

"אין צורך לכעוס. רק צריך לדאוג לאיזון"

"אני כועס עליך. לילה כיום יאיר מגיע משושלת מאוד מכובדת בבית קרנסט מון, אביו בטא לספט קרסנט מון ולביתו, אבותיו היו מנהיגים דגולים וגארו חשובים גם כן. לשאת בגאווה את השם שלך ושושלת אבותיך זה דבר מכבד, מדגיש את מעמדם של אלו שעדיין חיים ומשאיר את המתים חיים דרך הזכרון של החיים. זה מעורר ציפיות מגארו צעיר לשושלת כזו אבל התגאות בכך אינה הופכת גארו ל-'פוץ'. אני אדבר איתו ואבדוק דברים לעומק, אם אתה באמת מעוניין לעזור, תמנע משימוש בלשון הרע על אחיך לאומה ויותר מכך לספט".

"לא אמרתי דבר על השושלת או הבית שלו. להפך - במקום להעלות את הנושא בפומבי ולהביך אותו אני ניגש אל הגארו הנכונים ומעלה מולם את החשש שלי.
זה בסדר לכעוס עלי, אבל המטרה שלי היא לשפר אותו וניראה שהוא יקשיב לשיעור יותר טוב מכסופי ניבים ואתה היית האחרון בספט"

הוא נראה ללא ספק כועס ממשהו במשפט האחרון שלך, ומוציא נשימה זועמת "אז למה התכוונת כשאמרת...." הוא לוקח נשימה עמוקה "עזוב, לא משנה. אני אדבר איתו ומשם כבר נראה מה כדאי או מה צריך. תארגן לי בבקשה רשימה של כל הדברים שבעיתיים בו בעיניך וכיצד הסקת אותם"

קורי יקום מהפוף שלו ויקח עט ונייר מהשולחן "תקשיב, אתה יכול לכעוס, זה הטבע שלנו. פשוט תזכור ששושלת או לא הוא צעיר - אם לא יהיה שם ראגאבש שיצביע על הטעויות הוא לא יוכל להשתפר. על אף שזה לא ניראה ככה, אני רוצה שהוא ישתפר"

הוא יחזור לפוף ויתחיל לרשום

הוא יגיש לו את הפתק (נשלח בוואטסאפ)
"מעט ענווה והיגיון בריא היה מוציא אותו מנהיג אמיתי כמו שאר כסופי הניבים בספט שאני מכבד."