סבא רעם והנחש (קולקי וויקטור), יום שבת בערב, 12/1

היא מהנהנת.
"בשביל זה אני פה." היא קובעת בשקט. "בשביל זה גם אתה פה?"

ויקטור אומר ברוגע "כן" הוא שותק קצת ואומר " מאיפה מגיעה גורה מדם אוקטנה לישראל?"

"מניו מקסיקו." היא עונה, ואז מחליטה באומץ רב להוסיף, "סבא שלי ראה שאני צריכה להיות פה. זה מה שקרה גם לך?"

ויקטור מחייך ואומר בקצרה " השבט החליט" ויקטור חושב קצת ואומר " סבא שלך, גארו ?"

היא מהנהנת.
"זה שונה, כשהשבט מחליט?"

ויקטור חושב ואומר " גארו רמי מעלה בשבט הציגו לי יפה אני אתרום בקרב למען גאיה הכי הרבה. יכולתי לסרב אם משהו היה נראה לי לא כשר, אבל לא ראיתי סיבה לסרב
. למה? מה קרה איתך?"

"סבא שלי ראה. אז כשהשתניתי הוא דיבר עם האחים שלו ועם הרוחות, ומצא את גרינפינגרס-ריה, שהביא אותי לכאן."

ויקטור שואל ברוגע אם כי נראה שהוא מבין על מה מדובר " ראה? מה הכוונה?"

"הרוחות הראו לו." היא אומרת, ומבינה שהניסוח שלה היה מעט מעורפל, ולכן ממהרת להוסיף: "הוא שאמאן חכם מאוד."

ויקטור חושב ואומר "רואה מבעד לאפלה, זה סבא שלך? ולמה גרינפינגרס?"

"כן." היא עונה לשאלה הראשונה ואז לוקחת רגע להתנסח לשנייה.
"אני לא יודעת מה סבא שקל. אבל אני יודעת שריה נבון וטוב לב מאוד, והוא גם חונך על ידי בן לשושלת שלנו. ו, הוא מאוד שונה ממני ומהמשפחה שלי. זה טוב."

ויקטור מסוקרן מעט ושואל " שונה? מה הכוונה?"

"כל דבר בו הוא דבר שלא ראיתי מימיי. זה... תקף לרובכם, אבל לו במיוחד."

ויקטור נראה מבולבל " גרינפינגרס? איזה דבר מיוחד את רואה בו?"

"מממ... הכל. הוא יודע כל כך הרבה, על דברים שאני אפילו לא יודעת את המילים בשביל להבין. והוא רק רוצה להסביר לי את כולם."
קולה מתגבר מעט, כשהתלהבות נשמעת בו.
"אבל כולכם מיוחדים. כולכם יודעים דברים שאני לא מצליחה לדמיין."

ויקטור מצחקק והבנה ניכרת בפניו " איך גדלת בעצם סהר?"

"עם המשפחה שלי, בטריטוריה במדבר בניו מקסיקו."

ויקטור מהנה בהבנה ושואל " ואיך היו החיים?"

"יפים. אני והאחים שלי היינו צדים הרבה, ומקשיבים לסיפורים ולחידות של ננה. זה היה יפה, אבל גם מאוד... מוגבל. במיוחד בשבילי."

הזדהות קלה עוברת בעיניו של ויקטור והוא שואל ברוגע " איך הגבילו אותך?"

"היה הרבה ידע שלא הייתי מוכנה לו, או שעוד לא הרווחתי. אבל עכשיו אני גארו, אז מותר לי לדעת וריה מלמד אותי." היא אומרת בסיפוק. "אצלך זה לא היה ככה?"

ויקטור חושב ואז אומר " ידעו שכמעט בטוח שאהפוך לגארו, אז לימדו אותי הרבה. אבל היו דברים שלא הייתי מבין. וכן גם דברים כמו שאמרת." הוא אוכל עוד פריכיות ואז שואל " מה זה קולקי?"

"זו דוגמא טובה. אם בבית הייתי עושה את זה, שואלת שאלה שכבר ענו לי עליה, אף פעם לא היו עונים לי. אתה מבין למה זה יכול להיות מתסכל?"

ויקטור מפסיק להסתכל על החלל ומעביר את מבטו אל הגורה קולו ניהיה יותר מדוד וברור הצללים מסביב לגורה נסוגים "סהר, אין זה מתפקידך לחנך אותי, ואינך רגאבש. הבנתי ששמך קולקי אבל כיבדתי את רצונך להקרא בארץ זו סהר. אולי הכבוד הזה לא הגיע לך"

היא נראית די מופתעת לרגע, ואז נרתעת ומשפילה את מבטה.
"כסף. זה אומר כסף."