זעם ברחבי ישראל
האם אתה רוצה להגיב להודעה זו? אנא הירשם לפורום בכמה לחיצות או התחבר כדי להמשיך.

31.7.22 מפתח צינורות וגאירפריד בתום הקרבות.

Go down

31.7.22 מפתח צינורות וגאירפריד בתום הקרבות. Empty 31.7.22 מפתח צינורות וגאירפריד בתום הקרבות.

הודעה על ידי גאירפריד "שלום בחוד חנית" Sun Aug 07, 2022 1:44 am

רובין יושב ליד הקבר שלו יש לו סיגריה לא דלוקה ביד הוא בוהה במבט ריק על שדה הקרב וההרס האדיר שיש מתחת למבצר
הוא לא תגובתי במיוחד כרגע אבל ניכרים עדיין פצעים פתוחים דיי עמוקים מסכינים וירי שפתחו את השריון שלו בכמה מקומות ודם ניגר מהם
(אתה עשוי לראות גופה של ערפד חתוכה לשתיים קצת מעבר לחפיר, שלושה מכתשים אדירים קצת לפני החפיר, שרידים מעשנים של 3 משאיות עם כף של די 9 עליהן שמבצבצות מבורות עמוקים בטירוף רכב בתוך התעלת מים וגופות מפוזרות מסביב לחפיר מרותשות, נשוכות וירויות)


גאיירפריד עם צלקת כסף על צידו השמאלי. צולע לעבר הבכיר הישוב. ומביט בו רגע כאוב.
האם רובין מגיב לקיומו?


הוא יעשה ממש בקטנה כמו כן הפוך אבל לא יוריד את העיניים מהשדה


גאירפריד יתקרב וישב לידו עוד רגע ארוך.

אחרי רגע ארוך של שתיקה "הוא אמר לפני איזה יומיים שנשבר לו מכל המתים בירח האחרון." ידחף תסיגריה חזרה לתא קטן ותפור בערכת טקסים שלו "הבן זונה צודק"


"כן.
אבל...
אתה פפה.
ושני חברי שבט איבדו חבר להקה."


"יודע. רוצה לשמוע איך הוא הפיל אויב אחרי אויב?" יכול להיות שגאירפריד מתחיל להבין מה רובין עושה [תלוי אמפתיה אני מניח] אבל הוא נראה שהוא משחזר את הקרב בראש שוב ושוב
"או רוצה לחכות למוט? זה סיפור שצריך להיחרט על איזה סלע או משהו"


"רוצה, יכול, אבל תוך כדי הליכה. צריך למצוא את הנשק שלי.
אם הוא עדיין קיים." הוא נאנח.
"תעזור לי?"


"תסלח לי אח" הוא יאמר לקבר "החיים צריכים את עזרתי" הוא ייצר קשר עין עם גאירפריד ויקום "אני חושב שאם הפטיש לא הוחזר לנשקייה הוא יהיה בשדה הצפוני. שם נפל זה שאחז בו"

והם קמים לחפש בהריסות. גאירפריד מאזין.
אבל רק אם מפתח צינורות מתעקש לדבר על כך.


"יצא לך כבר להיכנס לקרב עם איי סטרייקים או שעוד לא?"

"לא, כשהגעתי, הבנתי שהם כבר כמעט נכדו."

"אפשר לומר שבזכותו הם קרובים לכך בצעד נוסף. הוא הספיק להרוג שלוש מהם ואת הבטא לערפדי הוונטרו בארבע אבחות תפרים"

גאירפריד מחייך חיוך רחב ומילל.
"מעשה של לוחם גדול!"


"אני בזמן הזה הספקתי להיאבק בשלושה איי סטרייק אחרים. אבל הוא פשוט לא עצר. חבט באחד נוסף שפצעתי וריסק אותו אחד נוסף נפל מידייהן של רוחות האוויר לידו בלי שריטה והוא בלי לחשוב פעמיים באבחת תפרים כמעט וחצה אותו לשתיים משאיר לי לסיים אותו בנשיכה" רובין מעביר יד על הפצע כסף ומביט בדם שלו כמעט בחוסר הבנה שהוא פצוע "הבן זונה לא מת בשקט. הוא פצע אותי והחבר שלו ירה באח לדרך עם כסף. אבל אח לדרך המשיך לעמוד" רובין הופך איזה חתיכה מהמסוק המרוסק שיש שם "אבל שני פחדנים" הוא יורק על הרצפה "יצאו ממסתור מרוחק והתחילו לירות עליו." ניכר שרובין זועם אבל בו בזמן ריק לגמרי מזעם "אם היה שורד את המטח הזה הוא היה עומד כאן לספר לך על ההשמדה הטוטאלית הזו. חיסלתי אותם פחות משלוש דפיקות לב אחרי זה"

"זוהי דרכם. ובגלל זה הם לא יכולים לנו.
על כל זעמו וכוחו, התולע לא יודע מהי אחווה. מהי שליחות, מה הוא כבוד אמיתי.
הייתי מרחם עליו,  אבל אין רחמים לכלב חולה כלבת, לחולשה או לפחד.
והתולע מאופיין בשלושתם"


רובין יהנהן "שונא את המוות שלו. היה כל כך קרוב לטעום את הניצחון והתהילה שמגיעים לו. הופך את התבוסה שלהם למרה"

"לא, לא מרה." הוא אומר וסורק את הקרקע בלחץ גובר.
"אחיך מת מוות אדיר שבאדירים. הוא, ואחי, אחותינו ואחינו האחרים...
אולי גם ימת מוות." הוא מוסיף בלחץ מסוים.
"הקריבו את הקרובן שגאיה דורשת. דם בשביל דם מפתח צינורות בום טראח.
דם בשביל דם רב בהרבה, דם בשביל גאיה וילדינו ושבטנו וכל מה שקיים."


נראה שהוא מבין את מה שאתה אומר אבל לא באמת משלים עם זה, הוא ישתנה להיספו ויתחיל לרחרח הופך בכף גדולה חתיכות פלדה שלא היה סיכוי שיצליח בצורה אנושית לבסוף יגיד "חושב ריח משכין שלום בין אחים עולה למבצר." הוא יעצור "יודע בראש מילים שלך אמת. יודע לב אותי עייף מאחים וילדים מתים"

גאיירפריד עוזר לו להרים דברים, והוא מביט למבצר במבט עקום - בבירור לא שש לראות גופה של חבר נוסף.
"יש בני דם?"


"אין כבוד בני דם בשדה קטל"

גאיירפריד מניד בראשו כאות לאי הבנה.
"לא, גארו - אחים מתים מהר. בני דם נשארים."


יראה בשפת גוף זאבית שהבין עכשיו "חושב בני דם שלו חברים בלי עקבות. שלי שמתי רחוק, עד מלחמה נגמרת. אהובה אותי נושאת תינוק. אבל סוד. רק להקה יודעת"
נראה מעט גאה


"ברכותי! בני דם שלנו, זה אחרת.
הם לוחמים בעצמם, שומרים אחד על השני ועל האדמה כשאנחנו לא נמצאים.
דודן שלי ווהוסטיין - רציתי להשאיר אותו בחולותיה של גאיה אבל הוא מצא שם מחנה פליטים.
בנים לפליטים פלסטינים אני חושב ובחר, להעביר אותם את הגבול אל משפחותיהם.

הוא מחייך בגאווה, נמהר, אבל אמיץ כמו אריה. ולב טוב."



"כבוד הכי גדול באומה מציל דם אבוד. מחזיר לגאיה חוב של מתים ישנים, מגן על אומה"

" גאיה, אני מכיר גארו פחות ראויים ממנו. אולי הוא עוד ישתנה אבל סיכוי קטן." הוא חושב.
"אל תגיד לו שאמרתי את זה, כן?"


רובין יחייך בזאבית "סוד שמור איתי. אם עורב יגיד חייב לספר אז מספר" ניכר שחומד לצון

"אם עורב דורש, גם לך יש מה להפסיד עכשיו." הוא צוחק ומעקם את פניו כשהצלקת כסף נמתחת.
"אבל אתה יודע, הוא ישים את חייו לפני. כמו שאני אשים את חיי לפני בכיר, כפי שנסיתי לעשות עבור וולפריק, זוהי דרכנו.
הייתה לי על זה אי הסכמה עם פראקסיס."


נראה סקרן לשמוע

"גורים במבחן מעבר, צעירים ובוגרים מקומנו בקו המגע בקרב. מקומנו להרוג את הרבים, להיפגע ולמות במקום הבכירים.
כדי שהם יוכלו להוכיח עצמם ולהפיל את הגדולים והעצומים שבאויבינו. כסופי ניבים, או לפחות פראקסיס, טוען הפוך."
הוא מתקן:
"לא הייתי ברור. בוגרים ומטה הם אלה שצריכים להוכיח עצמם בחזית. הבכירים תפקידם להפיל את הגדולים שבאויבינו."


נראה שרובין חצוי הוא משתנה באיטיות להומיד ותוך כדי מדבר
"מאמין, מנהיג חכם צריך חושב איפה עומד ומחליט מצורך ולא ממנהגים.
שדה קרב כמו כור המצרף. בוער ושונא והורג. מכרסמים אומרים מנהיג הוא נפח.
המנהיג מחשל את הניצחון עד הקרב. מכין מה שיכול, לומד את האויב וכשנכנס אל התופת הוא אינו פועל ממנהגים ישנים או מסורת.
הוא פועל מהראש ומהלב. יום אחד הלהב דורש ממנו להיות קרוב אל בקו המגע ויום אחר רחוק.
ביום בו נזנח את הלב האמיץ או הראש המחושב יהיה מתי שהאויב יערים עלינו ויכה בנו על נוקשות שבמנהגים או גאוותנות שחושבת שנחייה לנצח"
"קיצר לפעמים ככה ולפעמים ככה. אני חושב שאני לרוב דווקא מקדימה. שונא לראות את האחים שלי מתים כי אני ממתין לאויב הנכון. אני אהיה חסכן בכוחותי ואפגוש את הבן זונה שחיכה לי כאשר האחים שלי עסוקים פחות ויסייעו לי בלהוריד את הבן זונה ההכי גדול שהם אי פעם ראו"



"אתה צודק, תפקידך הוא להיות במקום הנכון עבורך.
תפקדינו להיות במקום הנכון עבורנו, ואם הוא בינך ובין החרב כן יהי." הוא חושב רגע.
"כשהגשרים נפלו, פראקסיס רץ קדימה והיחידים שהיו ממש לצידו היו אני וחובת ההוכחה - מטיס, אורח, פנריר.
איבדנו לפחות אארון בכיר אחד, לקרב, אולי לעד.
דברים היו נראים אחרת אם הוא היה ישנו."



"גארו צריך תמיד לשאוף לחיות עוד יום אך להכיר במתי זוהי אין מנוס וזוהי חובתו למות למען גאיה, לונה או האומה כולה
המלכה בעלת אלף השמות עשתה זאת לנגד עיני. אח לדרך עשה זאת היום ואוכל לספר לך על אחים רבים ואדירים שעשו זאת רחוק מעיני אך באותו שדה הקרב. הקרוב והאחרון שבהם היה צלמארה, אחד הגארו ההכי גבריים שיצא לי לפגוש"


"שמעתי את שמו כמה פעמים מאז הגעתי.
אתה חושב שנכון שבוגר יחיה ובכיר ימות אם זה ניתן להחלפה?


"אני לא יודע אם אני יכול לעשות איזה חשבון כזה, אם היה אפשר אז איפה היה עובר הגבול? שני בוגרים בתמורה לבכיר זה בסדר? בוגר מוכשר ומבטיח בתמורה לבכיר זקן שתש כוחו?" הוא עוצר לקצת "אם יש את הפריווילגיה לבחור אז אולי בכלל קיימת דרך שלישית בא שניהם שורדים?"

"אתה עושה חשבון רק עבור עצמך.
אם אימנו אותך היטב, ואם אתה אמיץ, ומנוסה, אתה תדע מי בשביל מי למות.

ותדע לכבד את בחירתם של אלו שהחליטו שמקומם למות במקומך. גם, או בעיקר אם מעמדו תחתיך.

זוהי דרכנו בכל מקרה, ואני מאמין שהיא נכונה."



"אם זה אני יכול להסכים" הוא יחייך "אם תראה לנכון אסכים לספר לך על חזית הקרב שהובלתי מתחילתו ועד סופו ואם תהיה מוכן  אני עשוי לבקש שאתה תהיה זה שמספר על תיהלתו ועוצמתו של אח לדרך בקרב האחרון ועל תחבולותי בשדה הקרב שזרעו מוות באויב לפני שפגשנו בהם ניבים ותפרים

"יהיה לי כבוד לשמוע ולספר עליו, בחיי לא אתן למעשי ושמות הנופלים להישכח."

"אבל יותר מכל אבקש שתספק לי על החיים - מפתח צינורות בום טראח.

מי מהחיים עשה מעשי גבורה העולים על אחרים מכל וכל,
את מי ראוי להעלות על נס לצד הנופלים המכובדים.
מי הווה דוגמה ומופת לאומה במהלך הקרבות?"
"הם עתידנו והעתיד חשוב לא פחות."


"במהלך הקרב יהיה זה מנוע שקט שהכה באויב, תחילה בכדורים מדוייקים שקצרו מוות לאחר מכן בהפעלת המלכודות השונות בסבלנות ומשמעת פלדה ולבסוף במכות פטיש הכו עמוק בבשרו של ערפד ותיק" (פעם ראשונה שראיתי סייז דא אדג' משפיע וגורם לערפד לחטוף 3 נזק אגרבייטד)
"היה זה זעם דומם שבזעם אחרון פנה כנגד רכב בעל שריון כבד קורע באבחת תפרים את המיגון ובמכה שנייה תולש את הנהג ממקומו ומביא את הרכב להתהפכות"
"והיה זה שומר אחותי(לא בטוח אם זו עדיין הדמות של ארז שהוא לא ארז זבולון אבל לדעתי זה השם) שגם כאשר שני סכיני כסף מוצמדים לגרונו לא איבד את עשתונותיו וידע להנחות את רוח האוויר שליוותה אותנו להכות בדיוק ברגע הנכון באויב ולאפשר לי לפצוע אותם אנושות" נראה שרובין קצת מתלבט ולבסוף יאמר "אני לא מתכוון להעיד על עצמי אבל אני מאוד שלם עם מעשי. חושב שמנעו מוות של עוד רבים"
"אספר בהזדמנות את …


"אהה אני לא חושב ששמעתי את שמו של מי מהם מחוץ להצגה ראשונית. ואני לא בטוח אפילו שאתאים שם לפנים.

לא נשמע שהם עשו מעל המצופה מהם, בהרבה לפחות." הוא מציין יותר לעצמו.

"אין תהילה בענווה, או כבוד, או חוכמה גדולה. ספר על עצמך בלב שלם מםתח צינורות בום טראח, מעשיך נועדו לעורר השראה, זה חלק ארי מהניצחון."
הוא אומר ונכון להמשיך את הסיבוב בנחת


נראה שהוא קצת מתלבט לבסוף משתכנע ושותק למספר רגעים לפני שבסוף מדבר.
"אני מאמין שבמעשי אין גבורה מי יודע כמה או חוכמה עמוקה ושורשית כמו שהם עומדים בקנה אחד עם השמות להם זכיתי כבכיר 'סמן דרך' ו-'טראח' והנבזיות הדרושה בשדה קרב" הוא אומר ברצינות "יוצר התלם סיפק בידנו מידע מודיעני רב כשבוע לפני שבוע הלחימה שהיה. האויב עמד להעמיד כנגד החזית שלי חמש גלים של התקפות.
הראשון משאיות משורינות שישמשו מגן ולאחר מכן מעבר מעל מכשול המים שהקימו מגיני הקיירן.
השני מאסה של גולים מלווים בערפד חמושים במטולי רימונים ותחמושת כסף רבה
השלישי מאסה של גולים וערפד חמושים בכדורי כסף ורכובים על אופנועי שטח בכדי להגיע במהירות ללב הקיירן ולזרוע בו הרס
הרביעי מאסה של גולים וערפד שינסו לאגף אותנו ולייצר הסחת דעת עבור שני בי סטרייק שנושאים פצצה גדולה שמטרתה לב הקיירן בפיזי
ואחרונים שבעה איי…
ממתין לראות אם יש שאלות מצד הגליארד


אין שאלות, נראה שדבריו של הבכיר מאד ברורים

"עבור הכוח השלישי כמו גם עבור אויבים בחזית השנייה תכננתי מענה מעט שונה. סדינים"
הוא ימתין עוד רגע לראות את הבעת הפנים של גאריפריד


מסוקרן, משועשע

"כמו שאתה בטח יודע רוחות האוויר אוהבות שיש להן עם מה לשחק. ובדים שלא רק שאפשר לנפנף אותן אלה ממש לתלוש אותם ממקומן ולהעיף לכל עבר הוא דבר שהן מחבבות אפילו יותר. דמיין כמה מופתע היית עם היית יוצא לקרב רכוב על סוס מלחמה גדול, האויב כבר כמה עשרות מטרים ממך אתה יכול כבר להריח את הזיעה שלו ואת חומר הנפץ מהאקדח שלך ואז..." רובין עוצר "סדין עוטף אותך ומעיף אותך מהגב של הסוס"
רובין נראה מרוצה מעצמו במיוחד


"זה עבד?"

רובין יצחק בעייפות "בחיים שלי לא ראיתי אנשים נופלים מהר כל כך וצמוד כל כך"
[ניכר שרובין מחד רצה לשמור אותך על קצה אבל לא הצליח לשמור את השעשוע וההתלהבות מכמה שזה עבד טוב]
"זו הייתה רק ההתחלה, כדי לעבור את תעלת המים היה על האופנועים לחצות בנקודות מאוד מדוייקות שידענו עליהם, הסדין מטרתו הסחה וערעור לעורר בהם פזיזות וכעס כדי שכאשר יחצו יחשבו שהניצחון בידיהם והם יכולים לרכב אל לב הקיירן.
אך נעזרתי במחפש השנהב ומתחנו יחד קבלי פלדה דקים וחזקים בגובה שעבור הרוכב הממוצע יהיה לו קשה להבחין בהם. וברגע של פזיזות הוא יכשל מלהבחין בכך ויפגוש את הקבלים האלה בשמונים קמ"ש" אתה רואה את הזיק הרצחני בעיניים של רובין כשהוא מחייך שוב


גאירפריד בהחלט חולק את תאוות הדם הזו

"אבל משהו הרגיש לי לא שלם. אלה פתרונות התקפיים שמטרתם לקחת חיים אך בחוכמתה קבעה הוורדר דרישה, עלינו לשאוף לכדי אפס הרוגים בקרב. ולכך שאפנו. הראתי לשומר האדמות את התוכנית ולפני שהספקתי להגיד 'מאכלת שחורה הוא בן זונה' הוא כבר גייס רוחות רבות מכפי שדמיינתי שאפשר שהסכימו להתגשם בפיזי ולעזור לנו בקרב. זיההיתי שלוחמים רבים מדי נושאים שריונות קלים וחדירים מדי או נשקים לא קטלניים מספיק, פניתי לאחי ללהקה נזק היקפי בפעם השנייה ואל נשקיית הספט ודאגתי שלא יהיה גארו בחזיתות שיהיה עליו שריון ירוד מהטוב ביותר שיש לנו לספק ונשק פחות מהטוב ביותר שביכולתנו לצייד אותם בו, לחלק מהגארו אף דאגתי שיהיה שלושה כלים שונים לשלבי הלחימה השונים." "רימון אחרי רימון מתפוצץ, ואני סופר בליבי רק מנחש ומתפלל כמה עוד רימונים יתפוצצו לפני שהם ירדו מהאוטו והעורב 'אש' יכה בהם בלהבה אדירה"
אך זו לא הייתה הדאגה המרכזית שלי באותו הרגע הבחנתמ בכוח המרכזי של ההתקפה, שנע רכבי שטח שאני יודע שמלאים בערפד שמוביל את החזית ועוד שבעה איי סטרייקים. אני מילל לניצחון הקרב ומזכיר לאחי שזהו הרגע בו אנו נדרשים להראות את כוחנו כגארו, הלוחמים האדירים ביותר של גאיה.
מתח מדוייק של כדורי כסף הכניס את זעם דומם לזעם אחרון והוא כשסיפרתי קפץ על אחד הרכבים ובמכה אחד חדר שריון כבד, שבהתקפה הקודמת גם חמש מאות כדורי מאג לא הצליחו לחדור, ובמכה שנייה תלש את הנהג ממקומות ודרך החור הקטן שהוא יצר. ומהצד השני טאלן מקל בגלגלים שכוון היטב השבית את הרכב ואש צלפים מדוייק פצעה את אחד האיי סטרייקים שהציץ מהגג וניסה לפתוח עלי באש" רובין מחייך "עד השלב הזה השתמשנו בהמון ברובים, רימונים ופצצות אבל כלו כל הקיצים וכעת הגיע הרגע שנכה באויב כגארו. יללה אדירה עלתה מפיו של שומר אחותי והשביתה ל…
רובין עוצר ונושם "לרגע איבדתי שליטה רצתי לכיווני אבל רוח אחוות הלוחמים שעמדה לצידי הזכירה לי את שומר אחותי ובדיוק בזמן כדי לראות אותו מטה מעט את גופו וחומק מסכין כסף שאין לי מושג איך לא עברה דרך הגרון שלו כאדר הוא מוחזק על ידי שתי איי סטרייקים" ניכר שרובין זועם.
"השקעתי מה שנותר בי כדי להיכנס לתוך הקרב נושך את זה שאוחז בסכין נוהם 'רוח' לשומר אחותי שכבר היה איתי באותו הראש ודאג להשתמש ברוחות האוויר כדי להעיף את האויב לשמיים." רובין עוצר


גאירפריד שנראה נלהב מתמלא עצב אל מול המילים האחרונות

"עמדתי מול האויבים, הם מדממים ופצועים. ניכר שהם שוקלים איך להתמודד מולי. המצב נראה נואש אך ידעתי באותו הרגע שאין בכוונתי להרפות מהחיים ולקחת כמה שאפשר מהבני זונות האלה לפני שאני מת אבל מסתבר שלא הייתי צריך." רובין מחייך במרירות "שאגה אדירה עלתה לשמיים מושכת את העיניים של אוייבי ושלי אל איפה שלפני רגע עמד אח לדרך מת ומובס אך זהו לא היה הפאקינג מצב 'אח לדרך' עמד מעל שתי גופות טריות של הערפד ושל האיי סטרייק האחרון והוא שואג בזעם ששמור אך ורק לילדיו המובחרים ביותר של העכברוש 'שיני העכברוש' התעוררו וזעמו של אח לדרך לא ידע סוף. אויבי שבנו על עזרה מצד הערפד והתגבור התבדו וניסו במאמץ אחרון להכות אותי" רובין יחווה על פצע עמוק "אך אח לדרך היה מהיר מהם משסע עוד שניים מהם כשלפתע גשם של כדורי כסף הכה בנו. שני פחדים שהתחבאו עד אותו הרגע בתקווה שישרדו רוקנו את הנשקים שלהם …
רובין יעצור "לא עברו שלוש נשימות והאוייבים הובסו כולם מלבד ערפד אחד שהפך לנץ וברח מהמקום"
רובין שוב נראה מריר
"אני לא בטוח מתי או איך אבל הערפד הזה ניצל את הקרב שלי בהם כדי לחלוך על פני ותקף את ווילדקארד ומנוע שקט. איני יודע מתי או מה הלך שם כי הגב שלי היה מופנה לחפיר במהלך הזמן הזה. מאמין שמנוע שקט יוכל לספק יותר מידע בנושא"
נראה שרובין נאבק עם מחשבה כלשהיא מעט ולבסוף אומר "אני חושב שאני מעדיף לספר את הסיפור הזה במוט מרגיש לי שזה נכון יותר"
"לא כי חושב שאספר זאת טוב יותר אלה כי אח לדרך היה כמו בן עבורי. ואני רוצה לחלוק לו את הכבוד הזה"


"זה בסדר, בין כה וכה אני לא חושב שהייתי מספיק.
אני כותב מזמור לנופלים,
צריך לבצע טקסי רינאון,
ומקווה לבצע לפחות טקס הצטיינות 1 - אני לא יודע עדיין למי."
נראה שסיפורי המוות אילצו אותו לחשוב על המוות של חבר להקתו, והקרב שלו - הוא מדוכדך יותר.
אבל לעת עתה מתרכז בדברים אחרים."


נראה שרובין לא מכיר את טקס ההיצטיינות ואז נופלת עליו ההבנה "בונה לא שאלתי אותך איפה רצת. כוסאמא שלי!"
הוא עומר לרגע "אם לרצה לספר אני אשמח לשמוע"


"יריחו, אומברה עם להקתי. סיפור מאד דומה האלפא הכין מלכודות נפלאות, שני רקדנים היו מתים לפני שהם הגיעו לקו שלנו ואחד בזעם מוות.
ואז שניים עם קלייבים הכניסו את כולנו לזעם מוות. התעוררנו לגלות שרקדן שישי היה מרגל אדון צללים, הוא כנראה הציל את כולנו.
ושקשר דם אבד. היינו מאד קרובים לכישלון מוחלט ומוות סופי של הלהקה."
"האדון צללים גם לקח איתו את כל השלל. הוא מגחך בלי הרבה הומור."


"פאקינג חרא עליהם ועל הבינקלייבים שלהם" רובין. נראה שמשהו לגבי האדון צללים השאיר בו רושם עמוק.


"עניין של ניסיון שלנו גם אני חושש, להקה חדשה, חצי צעירים, והאמת שברמת הגולן יש מעט מאד תולע."


"אחרי מה שצלמארה עשה לגרינאייז שם אין לי ספק שגם תולע עוצמתי לא יעז להתקרב למקום"
(לגבי השירישור של ה - 4.8 מפתח צינורות יגיד לגאירפריד שלמרות שהוא מת לא היה גארו ראוי יותר מאח לדרך)


"טקס ההצטיינות הוא ספטי ונועד לחיים. שמו של אח לדרך לא ישכח ויוזכר במוט, נתונה לך מילתי על כך.
אבל עלי למצוא מי מן החיים ראוי ביותר להעלות על נס. - מלבד הגנרל הכוונה."


"הגנרל?"

"יוצר התלם, הוא נראה לי יקבל גמול על הציינותו בלעדי."

רובין יהנהן נראה שמאשר שזה מה שחשב "כה. עשה עבודה מצויינת"
"יכול להגיד שלא רק שאיני מתנגד לכך שיהפוך לבכיר אלה אף תומך בכך"


"כן, אבל זה לא מספיק. בימי העבר, כשיכולנו לגייס צבאות של מאות, ואינקרנות ויארלים הובילו אותנו.
אחרי כל מלחמה הם בעצמם היו מעלים גארו על נס, ואיש לא היה מאז לאתגר אותם.

היום, המעטפת מונעת מאינקרנות להיות נוכחים, היארלים מעטי מעט ואני חושש שיהירות, וגאווה מונעים מגארו לקבל את הכבוד שמגיע להם על מעשי גבורה. אני חושב שהמשפט שלך הנציח בעייני בעיה זו. ושעלי לתקן זאת."


"לא הבנתי את האמירה לגבי המשפט" רובין מטה מעט את הראש נראה שמאוד לא ברור לו

"סיפור הקלון סופר במשפט. סיפור הגבורה לא קיבל אותו כבוד. זה רע כשפילדוקסים עושים את עבודתם (נכונה או לא) וגליארדים, לא."

"לא היה קלון במעשה. גאיה עצמה נתנה את הכוח ל אלוף שיצג אותי והוכיחה שהטיפש אכן טיפש" ניכר שרובין לא מרוצה שהיה צריך להביא אלוף (אני קצת מספיילר אבל בלי עקבות הגיע ופשוט זיין את צלקת כסף במכות כשצלקת כסף כל הזמן ניסה לברוח)
אבל אני עומד מאחורי המילים שלי מאז. אין כבוד במעשה כי יש בבסיסו פגם. חברי הספט צריכים לדעת שחובתנו להגן על אלה משלנו והאומה צריכה לדעת שנפעל בכל דרך כדי להגן על האורחים שחוסים אצלנו, מרגיש שלא צריך לפאר ולתת כבוד על מעשה בו יש פגם גדול ככישלון מול הליטאני"


"ואז מה המסר שיעבור מפתח צינורות בום טראח?!
שאין טעם במעשים של סיכון עצמי עצום, לחימה כנגד הסיכויים, וניסיון הצלת חברים,
אם יש יש סכנה בשבירת הליטאני. וששבירת החוק עושה את כל המעשה למיותר?

לא ולא, גאיה נתנה לכם הפילדוקסים לעסוק בכשלונות שלכם, ולטפל בהם כפי שנכון בעיניכם.
היא נתנה לנו הגליארדים להעצים את הניצחונות וההישגים כפי שאנחנו רואים לנכון.

אם לא נעשה זאת, הפחד מעונש, יגבר על פני הרצון לגדולה וזה יהיה כישלון עצום.

עד כה, ממה ששמעתי אני מעשה במלחמה שעולה על מעשה זה.
אך אני לא בטוח אם ראוי דווקא לבצע טקס Praise על בכיר.

ועוד פחות, אם הוא נעשה על ידי בוגר."
הוא חושב רגע.
"מה לגבי שצף, בהגנת הקאיירן ונגד הסקורג'?"


רובין יעמד במקום ויחשוב. ויחשוב עוד קצת תוך כדי התגרדות ונראה שמתנהל איזה דיאלוג פנימי ולבסוף יהנהן "אני עומד על טעותי. לא ראיתי את הדברים ככה מעולם, יש המון צדק בדברייך. אינני מבין מספיק בטקס השבכים כדי לדעת מה ראוי או לא ראוי. לא רואה ארגיש שאתה עושה לי חוסר כבוד אם תבחר לדבר בשבכי.

לגבי שוברת הגלים, אוכל לספר על גבורתה בקרב הראשון בו השמדנו את המסתור של הסקורג' בבית הקברות בו הוא התחבא. היא בהחלט הייתה המשקל שהוטל על כף המוזניים והטה אותם אל הניצחון ברגעים בהם הייתי דיי בטוח שאנחנו חוזרים מהריצה הזו עם לפחות שני מתים"


הוא צוחק נוכח הבילבול של רובין. "אמרת הרבה דברים תשובתי תהיה ארוכה:

"טקס השבח - נאמר שגארו שואף לקבל את טקס השבח, לא פחות מגארו מפחד להענש. האמת היא שזה לא לגמרי נכון.
טקסי עונש עשויים להשפיע חודשים, או שנים. טקסי שבח נוטים להישכח אחרי חודש (גם אם הם מלווים ע"י מתן שם מעשה, או פטיש)
אבל זוהי דרכה של האומה, וגם בכך יש איזשהו צדק.
במהלך החודש הגארו זוכה לכבוד רב בספט שלו, ולפעמים בספטים אחרים.

אתה מכבד אותי שאתה לא רואה חוסר כבוד בשברי, אם אם יש משהו שמוטב שתלמד מהמשפט הקטן שלך, זה שיש סיבה שבכיר שופט בכיר - זה מונע קרב אלופים בין צעיר לאלוף מטעם בכיר.

ושיש סיבה שגליארד בכיר משבח גליארד בכיר - זה מונע מצב שיגידו שאני מנסה ללקק לבכירים דבר שיוריד מערך הטקס.
בעיקר אם יעשה מאוחרי הגב שלי ועל כן לא אוכל לשבור את הפנים של המאשים.

לא נותרו גליארדים לספר סיפור זה, יהיה זה לא רק כבוד לשמוע את הסיפור ממך אלא חיוני." הוא אומר בעצב.


"יש את יללת כפור. רץ איתנו בריצה הראשונה ואם אני זוכר נכון גם לקח חלק בשנייה. נלחם שם כמו שרק פנרירים יודעים"

"יללת כפור, אה? שמעתי שרץ איתך פנריר, אני לא חושב שפגשתי אותו.
כן שמעתי איזה סיפור שלו מזמן, עוד שמועה (די הזויה) על גולגול.
לטיפולך אלפא שלו, אני לאחושב שמקומי לשבח גארו שרץ עמו במקומו."


"הייתי שם כדי לראות במו עיני את שסיפר על גולגול. ולעמת שאכן היה זה זמיי שכילא את שמי הלילה"
הוא נראה רציני מאוד כשמדבר על זה "אדאג שהמסר יעבור על הריצה"


"או לא, בבקשה, אני לא מאמין לרגע שלא ראו את עיניו את אשר סיפר.
זה פשוט שסיפורים על גולגול תמיד מוזרים, ויש המון מהם."


רובין יצחק בהסכמה "יש שני גארו שלא משנה מה אשמע עליהם אדע שזה כנראה מאוד קרוב למציאות זה יהיה גולגול ראשון ואחריו סבתא"

"זה לא יהיה הסיפור הראשון על מותו." הוא אומר.
"אני מקווה שזה לא יהיה האחרון" הוא מוסיף בדאגה.


"אני אולי מפספס משהו אבל אני חושב שזה באמת איך שהוא מת. כשיצור התולע הגדול ביותר בקיום מת בידיים שלו"

"כרוח אבות? אני באמת לא יודע הם בד"כ שומרים על אנקורהד. לא בפנאומברה."

"אתה מסוגל לדמיין את גולגול כשהוא לא במצב של קרב ולחימה רק ממתין שמשהו יבוא לנסות לחלל איזה קיירן?"

"אתה מניח ששמירה היא פאסיבית. אף אחד לא רוצה להאמין שהוא מת. ועד כמה שאני יודע, לא נעשה לו מעולם טקס מוות."

רובין ימשוך כתפיים מסמן שאין לו באמת מושג על הדברים האלה

סוף סצנה
גאירפריד
גאירפריד "שלום בחוד חנית"
בוגר
בוגר

מספר הודעות : 194
Join date : 19.06.22

אורגת מילל/ת

חזרה למעלה Go down

חזרה למעלה

- Similar topics

 
Permissions in this forum:
אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה