בהפסקת חשמל קשה לראות את הצללים רוקדים

ויקטור אומר בקול חלש ״מה קרה? מה גרם לזה?״

"יום רע." אשלין עונה ביובש.

ויקטור מביט אליה ואומר בקול יותר חזק ״את יודעת. אני ידעתי כנראה שאני אשתנה, קצת פיקפקו בזה ברגע שנולדתי בגלל העיניים, אבל עדיין אמרו שיש לי סיכוי גבוה״

"אתה לא חייב לשקר לי, אתה יודע." אשלין אומרת ברוך, בקול רגוע ו(היא מקווה שגם) מרגיע.

ויקטור נראה מבולבל ואומר ברוגע ״לשקר לך?״

"אם אתה מטיס, אתה לא חייב לשקר. לא אכפת לי. ולא לרוב חברי הספט."

ויקטור נראה מאוד מבולבל ואומר בקול פחות רגוע ושקט, וקול קצת נפגע ״מה? למה את חושבת שאני..מטיס?״

"היי. שוב. באמת לא אכפת לי," אשלין אומרת באותו קול רגוע. "סיפרתי לך על כספית. הוא היה עיוור צבעים, כמוך."

ויקטור חושב קצת עדיין מבולבל ואז צוחק קלות הוא אומר בקול ברור ולאט ״ ׳הפסקת חשמל׳ אני לא מטיס, שני ההורים שלי בני דם משושלות של אדוני צללים, אני הגארו הראשון לקו הדם של אבא שלי מזה שלושה דורות. אל תאשימי את הורי בכך שהם עברו על הליטאני״ נראה שלמרות הטון היחסית קליל שלו זה כן עיצבן אותו.

"כאמור, לרוב הספט לא יהיה אכפת אתה מטיס או לא. אבל לרוב הספט כן יהיה אכפת אם אתה משקר," אשלין אומרת, קצת יותר בחדות עכשיו, "זה יפגע בסיכויים שלך להתקדם כאן הרבה יותר. רק אומרת." היא עוצרת לרגע ואז מוסיפה "וזה ידפוק גם את מחלקה ראשונה, וחבל."

החזות הרגועה יורדת הוא נראה עצבני הוא אומר בקול ברור מדגיש כל מילה ״איך את מעיזה להגיד דבר כזה על ההורים שלי, אני בא משושלות מכובדות, איך את מעיזה לרמוז שהם התעלמו מהמלחמה ועשו את זה״

אשלין מתעלמת ממנו וממשיכה. "הוא הרגע חזר, אחרי חודשיים שהוא לא העז להראות את הפרצוף שלו פה. אתה יודע שהיו חברי ספט שרצו להרוג אותו בגלל מה שהוא עשה?" היא מספרת. נראה שהיא ממש מרחמת על סמי. "עכשיו הוא צריך להוכיח את עצמו - ספציפית, להוכיח שאפשר לסמוך עליו. להרוויח מחדש את האמון של הספט. זה הולך להיות קשה... אני שמחה שיש לו להקה חדשה שתתמוך בו."

ויקטור מזיז את ראשו לשמאל ונראה כועס ״קחי את זה חזרה, ׳הפסקת חשמל׳ קחי בחזרה את מה שאמרת על ההורים שלי. ״

אשלין מהנהנת. "אני מתנצלת. לא התכוונתי לפגוע בכבודך או בכבודם. אני בטוחה שהם מגיעים משושלות מפוארות שלמבשר הסערה יהיה הרבה מה ללמד אותי עליהן."

ויקטור מהנהן ואשרת הפנים הרגועה חוזרת לפניו. הוא לוקח לגימה ארוכה מהמוקהצינו ואומר ברוגע ״בסדר. אז איך מבשר הסערה?״

"איך הוא?" אשלין חוזרת - לא נראה שהיא הבינה את השאלה.

ויקטור מסתכל עליה ושואל שוב ״איך הוא מתנהג? מה האישיות שלו? ״

"אתה שואל שאלות קשות," אשלין עונה בחיוך ועוצרת לחשוב. "הוא לא עושה הנחות לאף אחד. לא נותן כבוד מזויף למי שלא מגיע לו. יש פה הרבה שלא מסוגלים להתמודד עם זה. מי שמתגבר על האגו שלו ועוצר להקשיב לו מרוויח מזה הרבה."

ויקטור לוקח לגימה אחרונה ומניח את הכוס הוא אומר בשקט ״הוא צעיר נכון?״

"נכון."

ויקטור קם ושוטף את הכוס קלות. הוא אומר בשקט ״שסבא רעם יברך אותנו וניפגש בקרוב״

אשלין מהנהנת. "הוא ישמח לדבר איתך."

ויקטור מחייך קלות ואומר ״זה יהיה לנו העונג, אני בטוח שיש מה ללמוד מגארו צעיר אחר, במיוחד אחד שמאותו שבט כמו שלך״

"את לה קונקיסטדורה כבר פגשת?"

ויקטור נראה מאוד מבולבל מהמילה ואומר בשקט ״מי? מה? לא, לא פגשתי.״