30.10.2018, מרקיד הצללים ומבעיר המוקד

מרקיד הצללים מתעורר בבוקר ועל השולחן לידו מכתב. אם הוא היה רואה צבעים הייתי טורח לתאר את הצבעים. ישנה חותמת שעווה אפורה עם הטבע של שולשת סגרסאל על המעטפה שעשויה נייר אפור ואיכותי. בתוכה קלף עור שחור עם דיו אפורה כהה:
"פגוש אותי 25 ק''מ מזרחה. היכן שהאקליפטוסים פוגשים בבריכה."

ויקטור נראה מבולבל נראה עד שהוא מבין ברגע שהוא רואה את החותמת. הוא יגיע קרוב למקום וישקיף.

המקום בפיזי שומם. באומברה ישנו זאב לבן וגדול עם צלקות מגוונות, פרוותו נעה ברוח שאינה קיימת, הצטברות קרח על מצחו. למרגלותיו כמה עכבישי אורגת וביינים קטנים, מתים. שרידי טקס טיהור במקום. הוא מלופף סביב עצמו וצופה דרומה.

דמות בריח אורן אחרי הגשם. מתקרבת אל הזאב אותו מזהה כמבעיר המוקד. הליכתה שקטה מאוד. ברקים עוברים בשיערות ועיני הדמות. עורב סערה נח כתפו.

"מרקיד הצללים." הוא מכיר בנוכחות שלו, עיניו הכחולות כקרח נעוצות בדמות במבט מסוכן: "שב." הוא אומר בידידות.

ויקטור מסתכל על הזאב. ומתיישב בישיבה מזרחית לידו. הוא נראה רגוע

"ספר לי. מה אתה עושה בימים אלו?"

ויקטור עונה ברוגע ״בעיקר עיסקאות ומטפל בכרמל וחיפה. מה איתך?״

"מתרגל לפוזיציה." הוא אומר : "האם ידועים לך על איומים באיזור הארץ רבתי?"

ויקטור אומר ״בכללי? המידע שלי לא הכי מעודכן. אני חושב שעדיף לך לשאול את מחלקה ראשונה, אני בעצמי רוצה לעבור על ידו חפיפה מלאה״

"שמעת על הריצה?" הוא אומר.

ויקטור אומר בקול סקרן ״לא, מה היה?״

"מטע תפוחים. שלושים פומורים. להקת ספירלות. ציפיתי שתדע." הוא מסיים באכזבה קלה.

ויקטור עונה בשקט ״איך אדע אם אף גאליארד לא סיפר לי את הסיפור?״

"חבר להקה שלך היה שם. ככה תדע, אדון צללים. בני מינך אמורים להיות מסוגלים ללמוד גם ללא גליארד, לא?" הוא נוזף

ויקטור נאנח ״בני מיני?״

"כן."

ויקטור אומר ברוגע ״אני מניח שגם בני מינך כי אתה מדבר על גארו״

"אני מדבר על אדוני צללים. " הוא אומר בבוז קל

ויקטור נאנח ומגיב ברוגע ״ אני משיג מידע כזה או אחר, אבל מחלקה ראשונה לא מעדכן אותי בכל המידע הוא מעדכן את האלפא. אדוני הצללים כשבט רואים מידע כמשהו חשוב, אבל לפנות אל השבט כבני מין שונה לא נתפס טוב״

"גם לקחת את תפקידו של מולד ירח כמובן מאליו באופן פאסיב-אגרסיב זה לא נתפס טוב. שניים יכולים לשחק במשחק הזה."

ויקטור נאנח ואומר ברוגע ״הבנתי, אתה תרצה לספר את הסיפור?״

"הגענו למטע מתולע של פינק-ליידי. השמדנו אותו ואת התולע שבו." הוא אומר. "ספר לי על הריצה האחרונה שלך כעת. אני סקרן לראות מה פורטונה מסוגל לעשות בימים המודרנים, אבל אסתפק בלשמוע." הוא אומר .

ויקטור ואומר ברוגע ״חקרנו מערות בכרמל באומברה״ . הוא נראה מסתקרן ושואל ״בימים המודרניים? הכרת מישהו מאבותי?”

"לא חסרים סיפורים על הפורטונטת - כראוי לשושלות. סבך מוכר לי." הוא מבהיר.