30.10.2018, מרקיד הצללים ומבעיר המוקד

"כל שבת אני פתוח לבקשות, הצעות, וגארו אשר חפצים לדבר עמי."

ויקטור אומר ״מעניין, שאר הימים אתה לא זמין?״

"לא לכל עניין פעוט.יש לי חובות שעליי לבצע. אם אתה חפץ בטקס הוקרה או בחוות דעת או בקבלת משימה אזי שבת הוא המועד. שאר השבוע אני משלם את חובותיי ומכבה שריפות מטאפוריות."

ויקטור אומר בשקט ״הגיוני, מה עם מצבי חירום?״

"זמין בכל עת. אם איני בקאירן ניתן לרוץ על שביל הירח לטריטוריה שלי - יקח פחות מעשר שניות." נשמע שהוא לא מתלהב מהרעיון.

ויקטור אומר ״הבנתי, בהצלחה״ נראה שהוא קם

מבעיר המוקד לא עוצר בעדו.

ויקטור הולך ונעלם כלעומת שבא

מבעיר המוקד מסתכל על מרקיד הצללים הולך משם. הוא נעמד, פוקק צווארו ומרחרח את האוויר. הוא מריח משהו, ביין, חיוך גדול עולה על פניו בעוד הוא משתנה להיספו ומסתער משם צפונה לכיוון מקור הריח, פרוותו הלבנה נעלמת בין השיחים ומחליפה את מקומה יללה צמאת דם.
*סוף השרשור.*