מוחVS לב! גרינפינגרסVSקיאן!

"הבעיה שאני מנסה להצביע עליה, היא שנראה שללהקה שלך חשוב יותר איך היא עושה דברים מאשר מה היא מנסה להשיג. אבל כמו שאמרתי לך בתחילת השיחה, אני חושש שזו אינה בעיה שאתם מעוניינים לפתור".

קיאן נראה לרגע שקוע במשהו אחר. במחשבות. נראה שהוא מתלבט אם לכשות משהו. "אנחנו מאמינים בדרך ישרה ולא לפעול בדרכים שיגרמו לנו לסטות מדרך הישר. אבל זה לא מה שאתה מדבר עליו. מה רע בדרך שבה אנחנו מתמודדים מול התולע? כל הביקורת הזאת היא על איך שטיפלנו בעסק? כבר הסברתי שהיית לנו סיבה טובה ומדובר באירוע חריג."

"אני חושב שאתה מסתכל רק קדימה ולא לצדדים. אני חושב שככה אתה מעוניין להמשיך. אז אם אתה לא מסוגל להקשיב לי - הנה עצתי לך. תקשיב לאחותך".

"אני מקשיב לאחותי הרבה פעמים. אתה בעיקר מדבר בסיסמאות. מה זה אומר בכלל להסתכל לצדדים?"

רפאל נאנח. "הסברתי לך ככל שיכולתי. אחותך מבינה. שאל אותה".

"בסדר גמור. אני אקשיב לה." קיאן אומר באישור. "חכה פה, אני בדיוק הולך להביא לך את נזיד הבשר שהכינה. היא תעלב אם תגיע מבלי לאכול." קיאן אומר בתקווה שזה ישכנע אותו.

*אם כן...*
קיאן ייגש רגע למטבח. גרינפינגרס ישמע הלמה ורעש של כלי מתנפץ. "אופס." לא אמין יוצא מקיאן והוא חוזר עם צלחת מלאה בנזיד שמריח טוב. "למרות חוסר ה... ההסכמה שלנו בנוגע לדרך. אנחנו חברי ספט. אנחנו צריכים ללמוד אחד מהשני ולשתף פעולה. יש מספר דברים שהייתי רוצה להיוועץ עמך."

רפאל לוקח את הנזיד ואוכל בשקט. "אם אני יכול לעזור, אשמח" הוא אומר לבסוף

"בהתאם לעצה של סופרוסין, אנחנו הולכים להרגיל את המשפחה שלנו אל הארץ הזאת ואל הגארו. בעיקר את הילדים. הוא סידר להם מגורים בנחשונים ואני רוצה להעביר את הילדים וההורים שלהם, בערך 40 איש שיכולים לבצע עבודות שונות בקיירן. אני תוהה אם אתה יכול לסדר להם עבודות כאלה. שיעזרו לך כשומר אדמות. הם יודעים לבנות, הרבה עסקו בחלקאות ורעיית צאן. כמה במלאכת יד."

"לארבעים אנשים? זה יהיה מאוד קשה. הקיירן לא ענק אחרי הכל. לבניה כבר יש לנו אנשים... איך הם בשמירה?"

"יש לנו 10 שיכולים להילחם." קיאן אומר לו. "מה אם פולחן? לחלק יש נוסיס."

רפאל נראה מעוניין. "נוסיס? איך גאיה ברכה אותם?"

"נולדו עם זה. לאחותי יש, גם לאב סמית'. הם יכולים לבצע טקסים וללמוד מתנות. איך זה קרה? ובכן יש כאלה שנולדו עם יותר יכולת מאחרים." קיאן עונה לו.

"זה לא מה שאני שואל. לרוב לבני דם מבורכים יש יכולת עם מתנה כזו או אחרת".

"אם כך אני לא בטוח שהבנתי." קיאן מודה.

"אילו מתנות הם מכירים?"

"הם כרגע לומדים בעיקר טקסים. האב סמית' למד רבים מהם ואף יכול לתקשר עם רוחות וליצור פטישים אם הם יהיו קיימים בעולם החומרי. אחותי הקטנה לומדת כרגע, היא צעירה מאוד וייקח לה זמן."

רפאל מהרהר רגע. "אתה יודע שאם הם יעבדו בקיירן, שאם הם יעבדו תחתי, שאם הם יחיו כאן, הם יקבלו חינוך שמתאים לעבודה שלהם, נכון?"

"כן. אני מרגיש שאתה רומז למשהו?" קיאן תוהה. "אני מאמין שהם יכולים למלא את התפקידים שלהם ולשמור על סט הערכים עליו גדלו."

"אין לי שום התנגדות לשום סט של אמונות כל עוד אדם עושה את המשימות שלו טוב. השאלה היא האם הם יהיו למשל מסוגלים ללמוד איך לתקן את מערך ההגנה של הקיירן מבלי שאמונתם תיפגע".

"אתחיל ואומר שלצערי מרבית בני הדם שלנו יודעים להשתמש ולתפעל טכנולוגיה, במידת מה." קיאן אומר בכנות. "אני ורואהן גדלנו בצורה יותר שמרנית מלואס וקטל. וכך ההבדל בין המשפחות שלהם לשלנו. אין אצלנו כפייה. מה אם לעבוד את האדמה עצמה? יהיה אפשר להעיר רוחות של גריין ולהזין את העכברים."

"בכנות - אני לא צריך אותם בשביל זה. אין הרבה עבודה בגודלו הנוכחי של הקיירן. אני וחרון האלה ממש מספיקים - ולא מזמן הוסיפו לי את אסלן. המקומות בהם אנחנו צריכים עזרה הם אבטחה ואולי הקמת מערך תיירות סביב אנטיפטרוס כדי להגדיל את האגדה והכוח שלו".

"יש אצלנו דוברי אנגלית. פחות עברית." קיאן אומר ונראה מאוכזב למדיי. "אבל אבטחה, נדאג למספר אנשים. מערך תיירות, אפשר לארגן גם את זה. אתם לא רוצים פחות עבודה כדי שתוכלו להתמקד בטריטוריה שלכם? מה אם עבודות שטובות לקיירן אבל מחוץ לו? באזור שלכם, אפילו? עלה הרעיון בזמנו להתחיל להתחרות בפינק ליידי כדי להפחית את תפוצת התולע שלהם. אתה מהלך זכוכית, לכם לרוב יש את הקשרים, יהיה אפשר אולי לסדר להם משהו שייתן להם יתרון משמעותי בספט?

"מאיפה באה הדחיפות הזו? אנחנו תמיד נשמח לקלוט עוד בני דם בחברה שלנו, אבל זה מפתיע אותי שאתה דוחף את זה".

"כפי שאמרתי, סופרוסין דחף אותי לפעול בנושא אחרי התקרית שלנו איתו. אני מעוניין להראות תוצאות והתקדמות." קיאן אומר לו.