26.1.2019, קאיירן, "גור? כן אוח."

אל עפר תשוב מגיע לקאיירן בשעת בוקר מוקדמת, רענן וערני כרגיל.

"בוקר." אומר לו זאב שחור זקוף אוזניים שצופה בו, זנבו נע מצד ח
לצד פעם בכמה שניות, כמו במבוכה.

אל עפר תשוב עוצר ומביט בזאב, בוחן אותו ארוכות.
"לא משנה באיזו צורה אתה, רואים עלייך שטבעך הוא אנושי."

הוא מכשכש ביתר שמחה: "טוב?" הוא שואל.

"אתה פונה אליי כבר כמעט חודש.
אז, מה רצית?"

הוא נעמד ומתקרב למרחק שיחה סביר+ שלושים ס''מ אם זה טרם הושג.
"סליחה." הוא אומר.

הראגאבאש נאנח, הוא נראה מעט מעוצבן וחשדן. "מדוע אתה מתנצל?"

"תוקף אותך ירח קודם. פקודה מאגאת'ון, לא אחת אוהב, לא אחת רוצה. אבל פקודה." והוא משפיל מבט וזנב בבושה.

"זה לא מה ששאלתי.
מדוע אתה מתנצל?"

"לא אוהב. חושב רע. חושב לא נכון יותר. רוצה לתקן."

"למה אתה עדיין בלופוס?"

"אגאת'ון אמר."

"למה אני לא מופתע.
אז בוא נראה כמה אתה מסוגל לדבר ככה, למה אתה פתאום חושב שזה לא היה נכון? קיבלת פקודה ומילאת אותה, כמו חייל טוב."
משהו בקולו נשמע מעט.. מסתורי. כאילו הוא בוחן את קרבצ'נקו הקטן.

"צדק חסר כניעה, נופל מהר מלחמה. מלחמה עם גארו, בעיה. מה ספט עושה? מה קאירן עושה?"

"אם אתה חושב שזו לא הדרך להתנהג למה אתה לא עושה משהו לגביי זה?"

"כמו?"

"אתה גארו... אם יש לך דעה אתה יכול להשמיע אותה."

"השמעתי. אגאת'ון פקד. עשיתי." הוא אומר באי נינוחות.

"אם כך לא יכלת לעשות דבר."
הוא עדיין מתנהג כאילו הוא בוחן את הגור.

"תמיד יכול. לא תמיד נכון." הוא אומר בנחרצות.

"אם יכול זה נכון.
אתה מתיימר להרשות לעצמך לבקר ולהעיר לגארו, כשאני אומר לך שזה לא מקומך אתה מתווכח איתי.
אם אתה מתנהג כאילו אתה לא גור זה היחס שתקבל, ואם אתה מצפה שמישהו יזרוק זין על הביקורת שלך אתה תצטרך להפסיק לתרץ את חוסר האומץ שלך העובדה שאתה גור."

"אתה אומר פעם הבאה אגאת'ון פוקד אני מפר ליטאני? לא עושה פקודה? תוקף מחנך שלי? מה אתה עושה אם זה קורה לך?"

"אני לא אומר לך להפר את הליטאני, אני אומר לך שאתה לא יכול לדרוש יחס של גארו עצמאי ולתרץ את המעשים שלך בכך שאתה לא עצמאי."

"אתה גארו לבד?" הוא שואל.

הוא לא טורח לענות על השאלה, מביט בגור ומחכה להמשך.