30.1, קיירן- לב פלדה וגרינפינגרס

"הוא מוגן, אולי? כדאי לשאול אותו".

"הוא אמר שלא והיה מופתע מזה שלא זיהיתי. בכל אופן, הוא הגיע כדי לשאול אותי על הפיות."

"היה לו עניין בהן מעבר ללרפא את אח שלו?"

"הוא רצה לדעת על האיום. לא סיפרתי לו כלום ואני מעדיפה שזה ישאר ככה."

"זה הוא הטבע של קוסמים להיות סקרנים. זו היא דעה רווחת עליהם. אם את רוצה אותו כבעל ברית חשוב שתאכילי אותו במשהו".

"הסברתי לך על הנושא של הפיות ועל כמה שאני מנסה למנוע הסלמה. אני לא רוצה שתהיה התערבות שאין לי בקרה עליה." רואהן אומרת בעייפות. "אני לא רוצה לסכן את הספט או את הקין שלי"

"זה בוודאי קשה להיות אחראית על הנושא הזה. ההבנה שלי בפיות היא מאוד קטנה. אני שמעתי סיפורים מאלדרית פיאנה בספט הישן שלי. אבל אם את רוצה מישהו לדבר עליו ושיתן עצה תמימה ולא מיודעת, אני כאן".

"תודה." היא אומרת בחום "אני מצטערת שנפגעת בהתקפה. אני נשבעת שמי שתקף ישלם על המעשים שלו"

"נקמה לא מעניינת אותי בכלל. אבל חשוב לי שאנשים ירגישו בטוחים כאן".

"אותי כן. הקבוצה שתקפה את הקיירן תקפה גם את המשפחה שלי לפני." רואהן אומרת. "אני מחפשת דרך להתגונן מהאיום הזה, במידה ואמצא אני אדאג להעלות אפשרות ליישם אותה גם בקיירן"

"מי הם? כמה גדולים הם? הם שבט? להקה? ספט?"

"אני לא יודעת, הם תוארו ככנופיה ואני לא יודעת מה זה אומר כל כך"

"אוקי, זה הדבר הראשון לברר. מי כועס אם הם מתים. השני הוא מספרים מדוייקים שלהם".

"הבנתי שהם שכירים, אבל אני אברר"

"זה טוב. זה אומר שאין השלכות ללהתעמת איתם"

"תמיד יש השלכות, גם אני לא יכולה לראות אותן כרגע." היא אומרת ונאנחת. "אבל אני מוכנה לקחת את הסיכון במקרה הזה"

"זה מסוכן ומסובך. תהיי סבלנית. תביני את המחירים שאת משלמת. אל תפחדי להתייעץ ואל תפחדי מהחלטות שאחרים, כולל אני, לא נחבב. בהנחה והיתרונות שווים את זה בעיניך".

רואהן מנידה בראשה. "תודה"