24.9, אחר הצהריים קיירן בפיזי, אנדרדוג ולב בטוח

הילד לבוש החליפה יגיע לקיירן מוקדם יותר באותו היום, חיוכו הרגיל מרוח על פניו. כמה נחמד אם הוא יפגוש בלב בטוח!

לב בטוח באזור המזבחות, היא הולכת בינהם ונותנת מנחות לרוחות הקיירן. היא נראית שלווה ושרה תוך כדי הליכה שירים ישראלים ישנים.

"לב בטוח, נעים לפגוש בך." הוא אומר תוך כדי חיוך חם. "מה את שרה?"

"שלום אנדרדוג" היא עונה בחיוך ידידותי "שירים ישראלים שמצאתי."

"הו, זה מעניין. שמעתי לא מעט כאלו כשהגעתי בארץ, מוצא שזה עוזר מאוד ללמוד שפה חדשה כשאתה שומע שירים בה. אז, איזה ז'אנר? מה התקופה? מי המשורר? מי הזמר?" הוא נראה מאוד מעוניין ונלהב.

"לא בטוחה כל כך, אלה שירים שמצאתי בתוך הגוגל. אני אוהבת את עטור מצחך זהב שחור מאוד. וגם את חורשת האקליפטוס."

"אה, אלו שירים יותר חדשים ממה שהאזנתי לו. אני מעדיף שירה עברית יותר ישנה. חיים נחמן ביאליק, שאול טשרניחובסקי, רחל המשוררת. אם כי אלו שירים נפלאים בהחלט. את נהנת משירה עברית?"

"כן. אני מרגישה שזה עוזר לי להכיר את הארץ הזאת יותר"

"שירה עברית היא נפלאה. אם כי לא הייתי נעזר בשירים של שנות ה60 וה70 כדי להבין את ארץ ישראל בשנת 2019... העולם התקדם, והשירים ובני האדם איתו. אם אנחנו רוצים להיות מוכנים למה שבחוץ - אנחנו צריכים להתקדם גם." הוא אומר בטון רציני, ואז מחייך קלות. "אם כי אני לא יודע האם מהלך זכוכית הוא הגארו הנכון להגיד לך זאת."

"שמעתי גם שיר חדש יותר שלהם, שהבנתי שהוא יותר מודרני. הוא בכלל עם מלא מילים לא בעברית" לב בטוח אומרת וצוחקת.

"יש שירה עברית חדשה מאוד יפה לפחות לטעמי. אמליץ על אביתר בנאי, הוא זמר מעולה עם שירה מאוד יפה. אם יש לך טלפון או מחשב אני אוכל לשלוח לך שירים שלו."

"יש לי טלפון אבל אני לא ידעתי שאפשר לשמוע בו מוזיקה"

"זה תלוי. האם הוא סמארטפון או טלפון מקשים?"

"עם כפתורים"

"אה, אז זאת תהיה מעט בעיה. סמארטפון יכול להיות כלי מאוד יעיל." הוא מביט בה, ולפני שהוא נותן לה להחזיר תשובה, הוא אומר: "כן, אני יודע, אורגת - אבל סמארטפון אחד יכול לעשות עבודה של מספר כלי אורגת - רדיו, מחשב, טלפון, פנס... שלא לדבר על שלל כלים אחרים שהוא מעניק. כמו שאמרתי - כלי מאוד שימושי."

"נתנו לי את הטלפון עם הכפתורים כששאלתי איזה טלפון הכי פשוט יש בחנות. קניתי אותו לפני כמה חודשים, כי חשבתי שכדאי. אני לא טובה כל כך בדברים האלה." היא מסבירה, נראית קצת מובכת אפילו.

"בעידן שלנו, סמארטפונים הם אולי הכלי הכי חשוב שאדם משתמש בו. אם ברצוננו להבין את בני האדם, כדאי שגם נבין את הכלי החשוב הזה. אבל כמובן, זה לא הכרח..." הוא אומר בחיוך. "אני יכול להסביר אם תרצי - לא רק איך להשתמש בכלי אורגת, אלא גם איך ללכת על קוריה בלי להידבק. בכל זאת - מהלך זכוכית."

״אין סכנה שאדבק״ לב בטוח פוסקת. ״אני משתמשת באורגת רק מתי שצריך ויודעת להסתדר טוב גם בלעדיה. אני מאמינה שחשוב לדעת לפעול בלעדיה כדי לא להיות תלויים בה.״ היא עוצרת וחושבת כמה רגעים ״עם זאת, אני מסכימה שהסמארטופונים זה חלק חשוב בתרבות האנושית ושאני צריכה להכיר אותו לכל הפחות, גם אם לא אשתמש בו.״

"פייר. יש סיבה שאת אינך מהלכת זכוכית." הוא אומר, ומשלב את ידיו. "עם זאת... התולע יודע יפה מאוד להשתמש בכלי האורגת, אין סיבה שלא נעשה את אותו הדבר."

"אני יודעת להשתמש בחלק מכלי האורגת, אני צלפית." היא אומרת בחיוך "גם מוכנה ללמוד להשתמש ביתר, אבל לא דחוף לי."

"השאלה היא פחות מה דחוף לך - אלא מה יותר דחוף לגאיה." הוא אומר את זה בטון חדור מטרה, כאילו הוא מוכן להתחיל דיון אידיאולוגי אם ידרש. "אבל אל לנו לדבר על הנושא הזה עכשיו. את האמת שאני רציתי לשאול אותך משהו - הייתה לך מסיבת יום הולדת היום, וזה היה גס רוח מצידי לא להביא לך מתנה. הייתי שמח לדעת מה את היית רוצה ליום ההולדת."

"יש דברים שיהיה לי יותר יעיל ללמוד קודם כדי לעזור לגאיה. לדעת איך להשתמש בדיוק בדיסק על מפתח זה לא אחד מהם" היא מושכת בכתפיה. "ובנוגע למתנה, זה לא משנה לי" לב בטוח אומרת בחיוך. "אין דבר שחסר לי"

"אוי, זה שטויות." הוא אומר בצחוק. "לכל אדם חסר משהו, ולי יש כסף - ובעיקר רצון טוב. בבקשה רואהן, כל מה שתרצי."

"באמת, לא חסר לי כלום. יש לי כל מה שאני צריכה." היא אומרת בכנות, עדיין מחוייכת.

"מה לגבי רובה? אמרת שאת יורה."