16.11, ערב- לב בטוח וחופש

במוצאי שבת לב בטוח נמצאת במטבח של הקיירן, יושבת על הכסא ליד שולחן האוכל וחותכת ירקות לתוך סיר. היא שרה תוך כדי עבודה, הקול שלה פשוט ולא יפה במיוחד, חופש תזהה שהיא שרה את אין לי ארץ אחרת.

חופש נכנסת למטבח, בידיה ערימה של עיתונים ומספריים.
"הו, היי! לב בטוח, נכון? אני מפריעה?"

"כן, ואת לא מפריעה. מה שלומך? רוצה לאכול משהו?"

"בדיוק באתי להכין אוכל... אז כן בטח!"

לב בטוח קמה באיטיות ובקושי מהכסא ולוקחת מקל שנמצא לידו, הרגל שלה מעוותת ונראה שהיא נשברה והתאחתה מאוד רע. היא צולעת לכיוון השיש, ומוציאה מהתנור פאי תפוחים וחותכת לגבי פרוסה גדולה ממנה. כשהיא תחזור עם העוגה בידה לכיוון השולחן גבי תשים לב שכל צעד מעביר בה גל של כאב. "בתאבון"

"השם ישמור..." גבי ממלמלת כשהיא רואה איך רואהן צועדת. היא מזנקת לעמידה, לוקחת את הצלחת עם הפאי מהידיים שלה לפני שהיא מגיעה לשולחן, ומחווה לה לכיוון הכיסא.
"יא אללה, לא צריך לענות את עצמך בשביל עוגה! אני יכולה לקום סבבה בעצמי."

לב בטוח צונחת חזרה לתוך הכסא. "הכל טוב, עברתי גרוע יותר"

"זו גם לא סיבה לענות את עצמך." היא נאנחת, וחוזרת להתיישב ליד השולחן. היא מתחילה לפתוח את העיתונים ולרפרף עליהם במבטה.

"אני לא מתכננת להפסיק לעשות דברים עד שאני אתקן את זה. מקווה שאמצא איך מהר." לב בטוח חוזרת לחתוך ירקות לסיר. "איך לך בארץ כרגע?"