1.3 לילה. בקרת נזקים

מפתח צינורות (לאחר ששלח הודעה על כך לחשכת מעמקים) יגיע עם הגור לגבול הטריטוריה של סודות הדרכים, ויילל מכריז על כך שהגיעו והם מחפשים את חשכת מעמקים ודם ואפר

הם יגיעו לגבול הטריטוריה בתיאום יחד עם חשכת מעמקים שבדיוק חוזר מהקיירן.
כמובן שיחד עם חשכת מעמקים, השניים מקבלים 2 מנות פלאפל.
הוא שואל אותם שאלות שרק הם יידעו לענות עליהן ואז הם נכנסים יחד לטריטוריה והולכים לבית של ראד.
(יש מצב שייקח לאלי זמן לענות כי מציאות)

בהגיעם לבית של ראד יש בחורה בעלת שיער שחור עיניים כחולות ומבט תמים קצת בסלון שומעים את הניגרה מורידה מים ויויקטוס יוצא מהשירותים.
הוא פונה אליהם במבט מופתע ואומר "מפתח ברגים והגור מה קורה אפשר לעניין אתכם בעוס יין אדום?"

חשכת מעמקים עוצר הכל ואומר לויויקטוס בחדות: "תתבייש גליארד! יש לפנות לגארו בשם המעשה שלו - מפתח צינורות בום. אלא אם הוא מאשר אחרת!"

"סליחה עם כל השינויים הראש שלי לא פה, בנושא היין כן לא?"

על יד שמאל שבאומברה עטופה מתכת אדומה ישנה טבעת אדומה שלמשמע הטעות משתנה באיטיות אך בעקביות לאגרופן. ניראה שהבוהן של רובין משחקת בקצה שלו בהיסח דעת.
"אני מאמין שזו תהיה פעם שנייה של חוסר תשומת לב שהוא מצער ופוגע בתרבות, מסורת וחוקים שמתפקידך כגליארד להנציח" הוא אומר בחיוך אדיב שלא נוגע בעיניים שלו ומביט בצל בוהק, מפתח צינורות ישלוף ביד כסופה פחית קטנה (ממוט פצאל) ויגיש אותה לחשכת מעמקים "אני מודה לכם על האחריות שלקחתם על השטח הזה בישראל ומוכיר תודה שנפלה בידי הזכות לעבור כאן בלי פגע בזכותכם. אשמח לשמוע את החוקים שיש לכם בטריטוריה" הפחית ריקה בדיוק כמו שהייתה בסיום המוט אך כשאתה אוחז בא היא מרגישה מלאה ונותנת לך תחושה של תיקון פצעים. (מדובר בתאלן ריפוי)

הבחורה קצת מתעצבנת ובא להעיר משהו אך ויויקטוס עוצר אותה "נטליה תעלי לחדר אני יוד מספר דקות מגיע"
ונטליה עולה לחדר
ויויקטוס מסתכל על מפתח צינורות ואומר "מצטער ,בנושא היין האם אתה מעוניין זה מנהג שלי מהבית להגיש לאורחים יין"

מפתח צינורות מתעלם במופגן מבת הדם, היא מעניינת אותו ברמה בא נמלה מעניינת פיל "לפני שאקבל הכנסת אורחים כדאי שאדע מה מותר ומה אסור" הוא אומר ברצינות והפעם מחייך באמת מעט שעשוע בפניו

נימוסים+תחכום 3:

אאלה נכנסת מחדרה של נטליה, "למה גירשתם את נטליה לחדר? היא ממש מודאגת"

**הפוסט נכתב כאשר לידי פיזית יובל ומיכל והכל בתיאום איתם**

הזעם של ראילאנד הולך ועולה מרגע לרגע במהירות. כתוצאה מכך, הצל הנעלם נכנסת בדיוק כדי  
לשמוע אותו אומר בשלווה ובבקשת נימוס (שמאוד מאוד מטרידה לנוכח כמות הזעם והסיטואציה) למפתח צינורות בום:
"ברשותכם, בואו נעבור לאומברה"

לאחר המעבר לאומברה ובתגובה לדברים האחרונים של ויויקטוס, ראילאנד מתנפל עליו תוך כדי הבזקה לגלברו
תופס אותו בגרון ומפיל אותו לרצפה, גורר אותו כמה צעדים על הרצפה ואז מרים אותו באוויר ומסנן:
"אתה מתנצל ומתנצל אבל לא מפסיק להחמיר את המצב שלך! ושלנו!
ותפסיק להגיע לקיירן כל יום, לעשות צחוק מעצמך ולריב עם גארו אחרים!
שהאוקטנה תשמור אותי - אתה רק מסתבך יותר ויותר בכל שנייה שעוברת!
ככה אתה מחזק את גאיה? בלקומם את האומה נגדנו? כל הלהקה משלמת את המחיר!
אתה מזלזל בגארו בכירים, מנוסים וחכמים ממך כמו מפתח צינורות בום שרק מתוך אכפתיות כלפינו מתאמץ ללמד אותך שיעור!!!"

ואז שומט אותו לרצפה.

ויויקטוס נופל על הרצפה על ידו הימנית ומתפתל מכאב. אין הם יכולים לדעת האם זה כאב פיזי או מנטאלי.
לאחר כמה רגעים מתרומם בכאבים על ידיו ואומר "אולי נכון אני פוגע בך ובהלהקה ועל כך על אף שהערתם לי מלא אני מצטער. אך אולי מן הרע ייצא קצת טוב - כי אם נחוצה טעות קטנה של צעיר כדי לקומם ספט שלם אין זה מראה על אחדות. ומי אנחנו אם לא חיות חברותיות? האם זה מקום של חולשה או שאין אני מבין את הסיטואציה כמו שצריך? בנוסף על כך אני מכבד מספיק את מפתח צינורות בום כדי לתת לו הכנסת אורחים מספקת ואף מוכן לעשות הרבה יותר"
אז מזיז את היד למעיל ומוציא סיגריה ומדליק אותה.

מפתח צינורות מביט בצל בוהק כשהוא אומר את הדברים והבעתו נשארת חתומה מלבד גבה שעולה מעט מעלה, "חשכת מעמקים אשמח לשמוע אם יש איזה שהם איסורים חשובים הנוגעים בטריטוריה שלכם, לגבי 'צדקנות ריקה, בכיינות, ותירוצים' נוכל לדון אחר כך" הוא מסמן את המרכאות באצבעות עטופות פלדה מחד וצלקת כסף מאידך. כשהוא מדבר לא ניראה שהמראה הנוחכי משפיע עליו יותר מדי, לא מעבר לסקרנות לאינטרציות אנושיות יוצאות דופן. הוא מביט בכם בוחן כל תנועה שלכם, כמו שעשה מהרגע שהגיע.

ראילאנד מעיף את הסיגריה מהיד של ויויקטוס ואז פונה למפתח צינורות במבט מתנצל:
"לא מציקים לרוחות ובני דם, לא מבצעים טקסים בלי רשות, לא צדים בלי אישור שלנו.
ומעבר לזה אם אתם לא בטוחים במשהו עדיף שתשאלו."

ואז הוא חוזר לויויקטוס ואומר: "במקום להתפלצן - דבר לעניין!"

"סבבה, אז הנה - אני חושב שהשבט רוצה לעשות דברים בדרך שלהם ואם זו כזו בעיה להשתמש בנשק חם למה לא מבססים חוקים על כך? אז כן אני יוצא אשם אבל תדעו מה צריך לעשות כדי שאחרים לא ייצאו כך!"

ראילאנד נאנח בתשישות ועונה: "אתה ממשיך לחרטט במילים ומשפטים שלא קשורים לכלום, הא?
אז בוא נפשט את זה: יצאה פקודה לא להשתמש בנשק חם. עשית את זה וסיכנת אותי ואת אאלה אישית בזה.
משתיק היער אולי איים אבל זה לא מצדיק לשקר לספט ואז לטוות שקרים בתוך שקרים ושטויות.
בין לאיים ללקיים יש פער. מה לעשות? להקשיב, להפנים, להודות בטעויות ולתקן."

מפתח צינורות מרכין את ראשו כמכיר בחוקים של הטריטוריה ואם כבר לא נלקחה יגיש שוב את פחית הריפוי הכביכול ריקה.
"חשכת מעמקים אם תסכים אשמח לשאול את צל בוהק כמה שאלות"

ראילאנד מביט בו ואומר: "סליחה, אני אסיר תודה על המתנה. בבקשה קרא לי ראילאנד."
ואז הוא מביט רגע בויויקטוס (מבט מאוכזב) ועונה למפתח צינורות: "כולו שלך."

"בשבוע שעבר ניסית לסבן ולמרוח ולבלבל את הענבים למי שהקשיב כששאלתי אותך שאלות. לפני התשאול סיפקת עובדות אחדות לגארו ששלחתי לשאול אותך דברים ועובדות אחרות כשאחרים שאלו אותך את אותן השאלות ועובדות שלישיות כשאני שאלתי. אשמח, לטובתך, שתנהג כמארח טוב ולא תנסה את זה שוב אחרת אאלץ להיות אורח גרוע." חיוך קל קר ומסוכן על הפנים וחזרה לרצינות "אתה מנסה לתלות את האשמה באחרים אבל עוד לא שמעתי ממך ולו פעם אחת שאולי האשם המרכזי בסיפור הוא אתה. שמעתי אמירות מוזרות שיצאו מפיך מאז ונסיונות להפיץ את הגירסא 'שלך' של סיפור הקרב בשטח הספט. זה עקום. אבל זה עורר בי שאלה, מה העבירה שצל בוהק רואה כחמורה ביותר במעשיו?" רובין אומר את הדברים בקול שקול ומדוייק, במקצב מעט מוזר, לא מנתק את המבט מפניו של צל בוהק. בעיניים שלו לא תראה שיפוטיות אלה ניסיון אמיתי להבין. שאר פניו קפואים לחלוטין

אהרון רושם לעצמו את השאלות כדי שלא ישכח אם יגיב רק מחר:

"תספר על איזה עברות אני על פי דעתך עברתי ואציג את החשיבות על פי דעתי"

"זה לא עובד ככה" מפתח ברגים עונה בסבלנות אך מציב עובדה "ענה על השאלה בבקשה"

"אני חושב שהעברה היחידה הי שלא מימשתי פקודה כאשר לא שמעתי אך יש צרכים והצורך הבסיסי ביותר הוא הגנה פיזית וכאשר אתה חושש לחייך אתה מגיב איך שצריך אני חושב שהתגובה שלי הייתי חריגה אך אני מבקש שתשים את עצמך בנעלי ותנסה לחשוב מה אתה הייתי עושה בסיטואציה הזו"

רובין עדיין נעול על צל בוהק, גופו ישר ונוקשה, שפתיו קפוצות והבעתו קפואה. הכל מלבד עיניו שנחושות להבין את זה שמולו "לנסות לעורר בי אמפתיה בהכנסתי לנעלייך תהיה דרך לא מוצלחת לגרום לי להזדההות איתך. זה גם יהווה הסחת דעת מהניסיון שלי להבין אותך בגלל רגשות. מיותר." הוא מציין "תוכל לפרט מה הם הצרכים הבסיסים? אני חושש שאני לא מבין מכיוון שאתה קצת כללי מדי בכל הנוגע להגנה פיזית- אתה מתכוון להגנה על הקיירן?" עצירה לשבריר של רגע "או להגנה על הגוף שלך? תוכל לפרט מה היא התגובה החריגה שאתה מדבר עליה?"

(אשמח אם תתאר הבעות, שפת גוף מחוות אם יש כאלה גם אם רק בקטנה)

"אני מתכוון לעצמי ולגופי כי גאיה תשרוד ישנם מלא לוחמים טובים ולא חשתי חשש אחד לספט לעומת זאת" ויויקטוס עוצר לשניה נותן מבט תוהה ואז נותן מבט ישר אל עיניו של מפתח צינורות ובעיניו מבט חסר אונים "אני חששתי לחיי לוחם של גאיה שלא יועיל לגאיה מת אלא שצריך להיות בחיים ואז החלטתי ללכת לטפל בבעיה אחרת שיש לנו" מבטו נהיה קר וחסר רגש כאשר מדליק סיגריה שניה "אז החלטתי להשתמש בסיטואציה כדי לקדם אינטרס ומה שמעניין זה עד כמה ה"חקירה" שלכם היית פומבית ולא חקירה אמיתית לפי דעתי " הוא נושף נשיפה ארוכה מלאת עשן "ושהחקירה של השבט היית יותר יעילה נכון אינויים" מראה את ידו ומוריד את התחבושות למראה של יד ללא ציפורניים ועם סימני כוויה כאשר הוא מקבל תהייה מאחד הנוכחים הוא מכבה את הסיגריה על אחת האצבעות כדי להראות את המקור ומדליק חדשה "אני חושב שהשבט מעוניין במקרה שיהיה תחתיו ולא תחת הספט אבל אשמח לדעתך"

מפתח ברגים מרצין"זה כל מה שעשה? ציפיתי ליותר." מציין מפתח צינורות ומושך כתף בהבנה "אתה קופץ למסקנות. זה בהחלט בונה תמונה מאוד יפה, לצערי היא אינה מדוייקת." עצירה לשבריר שנייה אצבע עוברת שוב על האגרופן "כמו שתיגרים הקורים בספט ומשפיעים על הספט הם תחת שמו של אדון התיגרים משפטים הקורים בספט ומשפיעים על הספט הם תחת שמו של לוכד האמת, עוקד החטאים נשלח לחקור אותך בצורה בא חקר אותך כיוון שאני הורתי על השיטה הזו." הוא עוצר לרגע קל "יש כאן נקודה עדינה אני מקווה שתתפוס אותה אך גם אם לא זה בסדר, אתה קורא למה שביצאתי 'חקירה' אך מה שבוצע הוא תשאול. לו היית מתעמק מעט במולדים השונים היית יודע זאת. אתה מוזמן לשאול את עוקד החטאים אם קיבל לידיו את המנדט לביצוע המשפט והחקירה ממני אשמח לשמוע מה ענה" סוף המשפט נאמר בחמימות מה. הוא עוצר שוב "אבל גם כאן אנחנו כבר נסחפים לדקויות שאינן רלוונטיות ומפריעות לי לשמוע אותך באמת." הוא מניד ראש וממשיך באותו טון סבלני שהוא השתמש בו עד עכשיו [הכוונה באמת לסבלנות, אין פה סבלנות-התנשאות של מבוגר כלפי ילד או סבלנות-אין לי כוח אלייך. אלה באמת סבלנות שמגיעה ממקום עמוק ואכפתי] "אשמח שתמשיך ותדייק לפני שנחזור לשאלה הראשונה. אמרת שפעלת בצורה 'חריגה' אמרת שניסית לטפל בבעיה אחרת שיש לך. תוכל להוריד את זה מדיבור מעורפל לעובדות ופעולות בשטח? מה הבעיה שדיברת עליה? מה הייתה דרך הטיפול החריגה?"

ראד נמצא שם, נראה מאוכזב במידת מה מתשובתו של צל בוהק למפתח הצינורות [מצטער על העיקוב בתגובה - יומיים ממש עמוסים]