23.3 הרמוניה והרוקד בעננים

בבוקר יום שני, הרמוניה מחפשת בקיירן האם האורח שהיה במוט במקרה שוב בקיירן. אם לא תמצא אותו, היא תשאל גארו אם הם יודעים היכן הוא נמצא.

היא מוצאת אותו דיי בקלות. בני הרוקד בעננים יושב לו על שולחן מעץ בקצה של הקיירן, הוא לובש את הספק מכנס ספק חצאית צבעונית שהוא לבש במוט האחרון, אבל בלי חולצה. הוא יושב בישיבה מזרחית, גבו אל הקיירן ופניו כלפי חוץ, עיניים עצומות וידיים מונחות על הברכיים, כפות ידיו פתוחות ומופנות מעלה. יש לציין שזה בוקר קריר למדי, עם טפטוף גשם קליל. יש לו חיוך קטן על הפנים והוא מתנשף מהר בצורה מוזרה: הבטן שלו מתרחבת לפני החזה עם כל נשימה. אם הרמוניה עוצרת לצפות בו אז הוא עוצר את הנשימות המהירות כל כמה רגעים בשביל נשימה עמוקה אחת שאחריה הוא עוצר לכמה רגעים בנשימות רגילות, ואז אחרי כמה רגעים הוא הוחזר לנשימות המואצות.

הזאבה השחורה מתקרבת אליו בשקט וצופה בסקרנות. היא משמיעה מעין נביחה קטנה, מסמנת שהיא פה.

הרוקד מפנה את הראש שלו אליה ופוקח עיניים "היי!" הוא אומר בחיוך "רוצה להצטרף אלי?"

"יכולה, הרבה זמן לא כבר. " היא אומרת בגארו ונשכבת על הרצפה, משכלת את שתי הכפפות הקדמיות. היא נרגעת מהר יחסית, ניכר שהיא מנוסה במדיטציה וזה לא קונספט שזר לה.

הרוקד מצחקק "זה חדש" ועוצם עיניים. "את רוצה להיות בשלך או שאת רוצה שאנחה אותך ספציפית במה שאני עושה?"

"מכירה שלך אני חושבת, חינוך חודשיים אירוח ספט צופי כוכבים בטיבט."

"טיבט, אה? אני אוהב את טיבט. מה שאני עושה לא למדתי מצופי הכוכבים האמת, אבל מה שנכון לך" הוא חוזר לתרגילי הנשימה שלו

היא מטה את ראשה בשאלה. "מה אתה עושה?"

"ממקד את הגוף שלי בלספוג את הקור, לחוות אותו ולהתנגד אליו. אני מרפה את השרירים בגוף שלי בהדרגתיות, מתחיל משרירי הצוואר ויורד מטה. תוך כדי, אני נשימות אש. שיטה מדיטטיבית שנועדה להעלות את הדופק ולהגביר זרימת דם. נשימות עמוקות ומהירות מהבטן, צריך ממש להרגיש אותה מתרחבת, ואז נשיפה החוצה במהירות. לאמן את הגוף בצורה הזאת טיפה מעייף, וזה לא קל למתחילים, אבל התוצאה היא שקור לא מפריע לי, ובתגובה לחיבור עמוק יותר עם הגוף אני יוצר תודעה יותר ממוקדת ורגועה."

היא משתנה לאיטה להומיד. היא עדיין לבושה בבגדי הטרנינג הבלויים הענקיים מהמוט. "נשימות נגד קור? לא שמעתי על כזה. איך זה עובד? זה נשמע מוזר" היא שואלת בסקרנות.