5.5 פודה החובות ואכילס

פיזי אחה"צ מאוחרים בקיירן
דניאל מחפש את אכילס
בידו שקית חומה של דבוש

מוצא אותו מנמנם בלופוס מתחת לאחד העצים באזור האורחים, כשהוא מתקרב אכילס מרים ראש ליכוונו

דניאל ניגש "בוא נלך למטבח, הבאתי צלעות כבש"

"אם מאשר, בסדר" אכילס קם ומתלווה אליך למטבח, יישתנה להומיד כשיגיעו לשם

"איך זה שאתה עדיין לא חבר ספט?" דניאל שואל אותו בעודו מחמם מחבט

"צריך שהספט יקבל אותי בשביל זה, שוחחתי על כך עם האלפא והבטא, למדתי ואני ממשיך ללמוד ולהכיר את חברי הספט השונים, מבקש את בכתם של אלפות הלהקות השונות, אני מקווה שבקרוב אוכל להכריז שאני חלק מהספט" אכילס מריח את הצלעות וריר עולה על ליחו, אבל מבט אל עבר המחבט והאש קצת מורידים את החיוך שעל פניו.

"לא רוצה להיות גס רוח, אבל אם תבשל כך את הצלעות, אני לא אוכל להתכבד בהן. איסור של טוטם להקה"

"... הנמר... באמת מחבט נחשב אורגת? איך אתה רוצה אותם?"

"אני לא מבין בטכנולוגיה כל כך, זה נראלי בסדר" הוא מצביע על המחבט "זה פחות ומריח מוזר" הוא מצביע על הגז והכיריים. "הכי טוב על מדורה או גחלים, אבל אתה לא חייב, אני לא רוצה להטריח אותך. אני יכול גם לצרוב אותן במקום ולחסוך בעיות"

דניאל מכבה את האש "בוא נחזור לאזור האורחים" הוא לוקח רשת מנגל מהמטבח

באזור האורחים הוא מציב את הרשת מעל גחלים
ואז זורק את הכבש על הרשת
ריח חזק של בשר ממלא את האוויר בעוד השומן נוטף ומדליק את הגחלים

"אמרו לי שאתה צאצא של הרקולס?"

הוא מתלווה אליך החוצה, ניכר שהוא הרבה יותר שמח בחוץ ומריחות הגחלים
"אולי, אני לא יודע בוודאות משהו כזה, מי אמר לך?" הוא מרים גבה

"מישהו מהימן האמת... בוא תספר לי על הקשר שלך עם הנוקמות השחורות ואז אספר לך למה אני מכין לך צלעות כבש"

"אני יכול לבטוח בך שמה שאספר, גם אם זה מעט ומאכזב יישאר ביננו?"

"אתה יכול להיות בטוח שזה לא יצא ממני". דניאל הופך את הצלעות וגם הוא כבר מנגב את הריר בשרוולו

הוא נושם עמוק, מתרכז ונושף באיטיות להרגע "אמא שלי היתה נוקמת שחורה"

"משומע ידעתי את זה כבר... למה זה כל-כך משפיע עליך ככה?"

(אתה מבין שהוא מפספס איזה חיבור שכנראה הגיוני לכל גארו)

"רוחות אבות, טוהר דם, אלו דברים שבעיקר עוברים דרך השושלת, דרך קשר הדם. במקרה שלי טוהר הדם התדלדל מדי מכדי לעבור, דבר שלרב מתרחש בזיווג עם הבדלי טוהר דם, גיוון שבטי או מקרים חריגים. רוחות האבות נשארו במקומם איתי. אני משער שמכיוון שאני אחרון לשושלת, אבל מעולם לא בדקתי"

"למה שלא תבדוק?" דניאל מרים גבה "זה לא מסקרן אותך?"

"עד שהגעתי לכאן, הייתי מאוד רחוק מהשורשים ביוון. זה תמיד סקרן אותי, אבל לא היה אפשרי בגלל התפקידים שהיו לי בבית. עכשיו זה אפשרי, אבל אני גם חושש מכך"

דניאל מחייך חיוך רחב "מצוין. יש לי הצעה בשבילך כך ששנינו נרוויח ממנה. אבל אתה תצטרך להעמיד את החששות שלך בצד ולהגיע לאמת."

הוא מוריד את הצלעות מהאש ושם בצלחת עץ ומגיש אותה לאכילס עם סכין בלבד "תתחיל"
לעצמו הוא מגיש אותו דבר

"אני לא יודע אם עברת על המסמך של אויב התולע, אבל הכיפה באשקלון צריכה חיזוק באמצעות רוחות שמחה. זה פרויקט שהחלטתי לקחת על עצמי.
דיברתי כבר עם קיאן אויב התולע ומשתיק היער שהטריטוריה שלו".

דניאל מתחיל לחתוך לעצמו צלע

"איך אני הולך להביא רוחות שימחה אתה שואל? מסיבה!
איזו מסיבה? מסיבת טוגות בסגנון יווני.
למה סגנון יווני? כי הרוחות שצריך לשמח הן רוחות של אלים יוונים.
ופה אתה נכנס אכילס. אנחנו פותחים את המסיבה גם לספטים מבחוץ. אני רוצה שתחזור לשורשים, ותדבר עם הנוקמות להגיע למסיבה ולתת את ברכתן"

דניאל מרים סטיק עסיסי במיוחד

"ואם זה יעזור לך, בכחוס בכבודו ובעצמו יהיה שם. ואם תצליח, תוכיח את עצמך ראוי לשתות מנקטר האלים"

דניאל נותן ביס גדול, שומן זולג לו על החולצה אבל נראה שלא מעניין אותו, העיקר לתת ביס הסטייק העסיסי הזה

אכילס מתחיל לאכול בפראיות והנאה כשאתה מתיר לו, מדבר תוך כדי אכילה.

"רק לחברי ספט מותר להביט בו, אני עוזר היכן שאני יכול ומבקשים. אני רוצה לעזור לך אבל זה יותר בעייתי ממה שאתה חושב, זה שיש לי קשר לשם בדם לא הופך את זה לקשר טוב. יש סיבה שאני אוקטנה ולא נוקם שחור. הנוקמות השחורות מקבלות את המטיסים לשורותיהן לרב, אבל עדיין הכחישו אותי. אני לא מאשים אותן, תראה אותי.

לבוא אליהן הביתה, זה לא משהו שקורץ לסיכויי ההשרדות שלי, עצם הקיום שלי הוא סיפור שמהווה כתם שחור על השבט, בטח לא לבוא עם בקשות. במיוחד שהפסטיבל הזה מאורגן ע"י זכר. אני מקווה לפחות שרוח האלוהות העיקרית בה תנסה להפציר שמחה היא אחת של אישה.
אני חושב שיהיו לך סיכויי הצלחה גבוהים יותר אם תבקש מהרמוניה שהשיבה להן את הלבריס של ניקה וחיזקה עמן יחסים. אני מוכן להצטרף אליה ולנסות לסייע, אבל אני לא מבטיח שאצליח"

דניאל מחייך נותן ביס לועס קצת ובולע
"המסיבה מתוכננת לחודש יוני, ויהיה לכבודה של הרה.
אולי לא ציינתי את זה. אבל בכחוס האלה את השם שלך, אם אתה חושב שלא ידעתי לפנות להרמוניה אתה טועה"

"אני מבין..." הוא אומר בעוד בולע ביס גדול
"החלטת מתי בחודש יוני? אני מופתע שאני לא נווד דומם עם המרחקים שרצתי בזמן האחרון ואלו שעליי לרוץ בקרוב" הוא אומר כמעין בדיחה שמצחיקה את עצמו לפחות
"כנראה שאשוחח עם הרמוניה שתתלווה אליי בכל זאת ליתר בטחון"

דניאל צוחק איתך עם פה מלא
"אכילס. אני נותן לך את המושכות בנושא.
אני סומך עליך שתמצא את הפתרון בדרך הנוחה לך.
תעדכן אותי אם צריך עזרה, אבל לדעתי אתה מסוגל לעוף על זה הכי רחוק בדרכך.
איך הצלעות?"

"טעים! ובסדר גמור, רק כמו שאמרתי, תעדכן אותי מתי, אם זה נתון לבחירה, תשתדל סוף חודש יוני בבקשה, יש לי בחודש הקרוב לעשות מסע למצרים, מסע לפרס, מסע בים ועכשיו גם מסע ליוון, שלא נדבר על זה שעוד חודש מסתבר שיהיו צבא של סקראגים שיישתחרר אצלי בטריטוריה ואני רוצה להספיק עוד מסע אומבראלי אחד"

"קיבלת, החגיגה תהיה ב30 ליוני. אם תצטרך עזרה עם הסקארגים מוזמן לדבר איתי או עם גרינפינגרס"