רז ודימפנה 3.7.20

יום לאחר המוט, רז יוצר קשר עם דיפמנה: "הבנתי מהלל שיש לנו עניין ללבן"

"חבל שהלל נדרשה כדי שתבין את זה."

"אז את רוצה להיפגש לדבר?"

"אפשר. אתה יכול לבוא אלינו. באומברה עדיף." היא מכווינה אותו לאן להגיע.

רז מגיע באומברה בריצה בצורת הזאב, ומיילל את שמו המלא על גבול הטריטוריה.

היא פוגשת אותו בהומיד על הגבול. "ברוך הבא לטריטוריה. בבקשה אל תצוד בלי אישור או ליווי שלנו, אל תעשה עסקאות עם רוחות ואל תשתמש בנשק חם אלא אם זה להגנה עצמית." רוח ארנב לידה מרחרחת אותו לברר תולע.

"ברוכה הנמצאת. אז איפה נשב לדבר?"

"בוא, נשב במגורים." היא מסמנת לו לבוא איתה באיזו צורה שבא לו. בהנחה שהוא עוקב, הם מתקדמים לתוך הטריטוריה ועוברים לפיזי באיזור עם עצים נמוכים שיש בו שלושה אוהלים, איזור ישיבה ליד מדורה עם סככה מעליו, וצריפון מחובר לצנרת. "קפה, תה, אלכוהול, מים?"

רז מתקדם אחריה, משתנה לצורת אדם לקראת המעבר למישור הפיזי. כשמתיישבים, הוא אומר, "קפה יהיה מעולה. תודה"

היא מניחה סיר מים על האש ושולפת שני ספלים, היא גם מוציאה כיכר לחם עגולה וקערה עם תלולית של גבינה לבנה. היא מחכה שהמים ירתחו, וייתכן שגם שהאורח שלה ידבר.

רז מתיישב. "אז כדי להימנע מטלפון שבור, אני אעדיף לשמוע ישירות ממך את הדברים"

"אתה...באמת לא יודע, או שאתה מעמיד פנים מסיבה כלשהי? שתי האפשרויות לא מוציאות אותך טוב, אבל השניה הרבה יותר גרועה מסיבות מובנות."

"אני יודע ממה אני לא מרוצה בריצה המשותפת שלנו. אני יודע אילו דברים בדיעבד אני הייתי עושה אחרת. יש דברים שהבנתי מהדברים שהלל אמרה לי שאת אמרת לה, אבל, כאמור, זה מיד שניה, לכן באתי לדבר איתך על זה ישירות."

"אה, אז לא באת סתם. מעודד. מה שאמרתי לבטא שלך היא שהבחירה שלך היא אם להתנצל או להיענש.." היא יושבת בארשת של המתנה סבלנית, מזויפת רק בחלקה. המים רותחים והיא מכינה שתי כוסות קפה שחור ומסמנת לכיוון צנצנות עם סוכר וחלב.

"מה שהייתי עושה אחרת, הוא לא להתעמת איתך אחרי שחזרת לשלוט בעצמך. אני נפגעתי מכך שתקפת אותי. ציפיתי לתגובה אחרת, אבל אני מבין בדיעבד, שזה לא היה נכון לצפות לזה בניסבות האלו, והדבר רק הזיק. על כך, אני מתנצל."

היא מסתכלת עליו קצת מוזר. "לא תקפתי אותך, נתתי לך כאפת שטות, כאלפא ריצה ובכירה ממך במעמד, כאזהרה על חוסר הכבוד שלך ועל שימוש בזכות שלא קיבלת. אם הייתי תוקפת אותך זה היה עם טפרים. אני אבהיר," היא מוסיפה אחרי רגע, "שקריאת התיגר שלך עלי הייתה בזה שעצרת אותי. בפעם הקודמת שמישהי שרצה תחתי עשתה את זה, זה הפך לקרב, והיא הפסידה. אני עד היום לא חושבת שהיא הבינה שזו הייתה קריאת תיגר, אבל היא הפסידה, אז זה פחות משנה. במקרה ההוא לא היינו באמצע קרב. כאן היינו. ועל זה, מישהו עם פחות סבלנות ממני היה שופט אותך כבר בסוף הריצה, אבל אני מעדיפה לישון לילה על דברים ולתת לאנשים הזדמנות לבוא להתנצל. חבל שזה דרש התערבות של שני אנשים ולא חשבת על זה לבד."

"את היית בפרנזי ותחת השפעה מנטאלית של ערפדים. איזו ברירה הייתה לי?"

"שני הדברים האלה לא מדויקים, אפילו שגויים לגמרי, ואני בטוחה שאתה יכול לחשוב על שלושה או ארבעה דברים אחרים שהיו עובדים בלי להראות חוסר כבוד. פאתוס הצליח איפה שאתה נכשלת. ייתכן שהיה עדיף אם היית נותן לו לטפל בזה לבד."

"מה לא מדוייק במה שאמרתי?"

"לא הייתי בפרנזי, בוודאי שלא בשלב ההוא, וההשפעה המנטלית הייתה של רוח תולע."

"היית בפרנזי, וזו הסיבה שקארן אחז בך, וגם היית תחת השפעה מנטאלית, העיניים שלך היו ירוקות ומזכירות עיניים של קוברה. כשהבנתי שחזרת לשלוט בעצמך, קיבלתי את ההנהגה שלך."

"הייתי בת'ראל, יש הבדל מהותי. עיקר המהות היא שאין באמת טעם לנסות להוציא מישהו משליטה של התולע בדיבורים. בייחוד כשאתה לא מכיר אותי. ואני לא מתווכחת לגבי הקיום של השפעה מנטלית, רק לגבי הדיוק של מה השפיעה. שליטה מנטלית של ערפד היא לא דבר שזר לי, וזה היה שונה." הטון שלה נייטרלי, אפילו קצת דיוני-אקדמי.

"ת'ראל זה אפילו יותר קשה מרק פרנזי, לא? בכל מקרה, ההתרשמות שלי הייתה שלא היית באותו רגע במצב להנהיג, אנחנו היינו לכודים בלב מאחז ערפדי, והמטרה שלי הייתה לנסות לעשות סדר ולכוון, איפה שהרגשתי שאין סדר. אמרתי לך את מה שאמרתי לא כדי לפגוע בכבודך, אלא כדי להבהיר לך את המצב כפי שאני מבין אותו, כדי שבמקרה ויש לך אפשרות לעשות זאת, תחזירי לעצמך את השליטה."

"אם אני הייתי מנוטרלת ההנהגה עברה לפאתוס, הוא בכיר מכם ולא טרחת להסדיר משהו אחר בתחילת הריצה. הבנתי שגם לא בדיוק טרחת להקשיב לו, כשהוא אמר לכם לא לטפס מעל הכתר ועד שהתעוררתי שניכם כבר הייתם למעלה. אולי עם גארו אחרים זה אחרת, צל של ספק, יש כאלה שפחות נותנים כבוד לשם שהאומה נתנה להם - יש מעטים, מעטים מאוד בספט הזה עם הזכות להשתמש בשם האנושי שלי, אפילו אם הם יודעים אותו, בשום מצב שהוא. אתה לא אחד מהם."

"לגבי פאתוס, גם הוא נכנס לפרנזי. לגבי הכתר, הבקשה הייתה לא לעבור את הסורגים, ובאמת לא עברנו אותם. לא הייתה בקשה לא לטפס. לגבי השם האנושי שלך, לא ידעתי שיש רגישות בעניין הזה - אני מבטיח לא לקרוא לך ככה יותר."