10.7, חדי קרן וקשתות בענן

במהלך היום, פרי הרוח מגיעה לקיירן כדי לעזור לשומרת האדמות לטפח את גינת הירק.
מה שלומה? האם כל האיברים שלה במקום לשם שינוי?

באופן מפתיע למדי כן, היא נראית קצת עייפה מהרגיל אבל כלום חריג חוץ מזה. היא עובדת בשקט, נהנת מהשמש ומהעבודה.

נראה שגם פרי הרוח נהנית. "מה שלומך?" היא שואלת תוך כדי עבודה.

"בסדר, ימים עמוסים."

"בגלל התפקיד?"

"גם, אבל בעיקר בגלל השאריות של הביין שהתפוצץ לי בראש." היא אומרת,ממשיכה לנכש עשבים שוטים בשלווה תוך כדי.

"השאריות של מה?"

"הביין שהתפוצץ לי בראש. סופרוסין הוציא אותן ואמר שאין כבר סכנה בזה."

"יופי. אבל אשמח לשמוע מה קרה שם בדיוק, אם תרצי לספר."

"נלחמנו ברוח של דיבוק שעברה מבן אדם לבן אדם והציגה את עצמה כלילית. היא השפיעה על מכשף שלא מכיר את העל טבעי כמעט שהוא כמעט ועשה טקס וזימן ביין מאוד חזק של פחד שהיה משפיע על כל רמת גן. הבנו שאי אפשר לתפוס את לילית אז עבדנו עליה שאני ממש חלשה ואז היא ניסתה להכנס אלי ונתתי לה, ואז לא נתתי לה לצאת. אז זה היה טוב כי תפסנו אותה אבל רע כי ובכן, היא הייתה בראש שלי. ניסינו לקשור אותה והיא איימה שאם ננסה לכלוא אותה היא תעדיף למות לפני ותעשה לי כמה שיותר נזק. לא הצלחנו לקשור אותה מחר מספיק והיא התפוצצה לי בראש. ואז סופרוסין תיקן את זה."

פרי הרוח מקשיבה לה בריכוז ועניין רב. "אני מניחה שהיא גרמה גם לנזק פיזי וגם לזיהום?"

"זיהום תולע רגיל ונזק מנטלי בעיקר. ניסתה להרוס כמה שיותר"

"ומה קרה למכשף?"

"הוא הבין שהיא הטעתה אותו. הוא לא תולע, היא פשוט תמרנה אותו. זה איך שהיא פועלת." הרמוניה אומרת בגועל.

"אני מקווה שהוא למד מזה ויזהר להבא."

"אני חושבת שכן, אבל לא בטוחה. בסוף הקרב הייתי ממוקדת בלשמור שהיא לא תברח לי מהראש."

"הוגן." אומרת פרי הרוח. "בכל אופן, אני שמחה לראות שאת בסדר עכשיו."

הרמוניה מהנהנת. "איך את עם המשימה שלך כמשגיחה?"

"עדיין לא דיברתי עם רוחות האבות." מודה פרי הרוח בטון מעט מתנצל. "אעשה זאת בהקדם. נראה לי שכדאי שאתחיל מריקוד החיים, לא יהיה מכובד לפנות לאחרים לפניו."

"מעולה, סומכת עליך." הרמוניה אומרת עם חיוך רחב ומרוצה. "את הסיפורים חשוב שתעבירי לא רק לי, אלא גם אל סופרוסין."

פרי הרוח משיבה לה חיוך - נראה שהאמון של שומרת האדמות מחמיא לה. "חשבתי לספר אותם לכל הספט. אכתוב אותם כדי שישאר תיעוד, אבל סיפורים תמיד עדיף לשמוע."

"זה רעיון טוב." הרמוניה עונה. "תעדכני איך הולך לך תוך כדי. אני פה אם צריך עזרה."

"תודה." עונה פרי הרוח. לאחר עוד קצת צומי לירקות, היא אומרת "אני רוצה לחזור לדבר עם חד הקרן בקרוב."

הרמוניה משתמשת בקשר הלהקתי כמה רגעים ואז שואלת. "עכשיו בסדר לך?"

"כן!" עונה פרי הרוח המופתעת לטובה בחיוך רחב ונלהב.