20.8 הרמוניה ופודה החובות.

"באמת? אז למה אבותינו עשו את הטקס הזה?"

"לפעמים צריך אותו. אבל לפעמים גם רק התנצלות כנה מספיקה כדי להעביר את הסליחה. תלוי במקרה ובמי שמולך."

"הבנתי"

"בכל מקרה. גלישה נשמע הרבה יותר טוב מאלכוהול. נסה לעשות את זה יותר ואולי אפילו תיצור קשר טוב עם רוח הגולש שיוכל לעזור לך בעתיד. "

דניאל בוחן את הגארו שמולו מעבר לכאב שלה
"הרמוניה.. למה השאלות פתאום?"

"שמעתי שהתנהגת גרוע אז הבנתי שאתה צריך עזרה." היא מחייכת אליו חצי חיוך.

דניאל מרים גבה מחכה להבין על מה מדבור

"זלזול בחיים של בני אדם אחרי ריצה."

דניאל נאנח "דאגתי להם לטיפול ראשוני שישרדו, מה עוד?"

"אם לא נותנים להם יותר מזה הם פשוט יחזרו בריצה לעלוקות. יש לך את האפשרות לעזור יותר. וגם, 'עושה הטובות' לא נשמע שם מעשה רע במיוחד."

"ועם זאת, זה לא אני". דניאל פוסק "למרתה ורובין יש אמצעים שלא יעלו הון, פתאום אני לא בסדר?
לכי תשאלי רופאים, בסוף כל אדם הוא מספר.
אני פשוט לא מתיפיף להסתיר את זה"

"אתה לא מנסה לעשות טוב בעולם? זה חלק מהמלחמה בתולע. לפרי הרוח אין מקום לדאוג להם עד שהם יהיו בסדר ולא סכנה לעצמם, אני חושבת שגם למפתח צינורות בום לא" הטון שלה טיפה מתקן כשהיא משתמשת בשמות מעשה שלהם.

"את מבינה שזה ניסיון כפית אמונה של שבט מסוים על אחר. את מבינה שזה לא חוק בליטאני ולכן ההשלכות של זה יהיו פחות משמעותיות ומתולעות.
שני גארו ניסו לכפות את דעתם על אחר.
אבל מה אכפת לך? את לופוס בכלל, לפי שרשרת המזון הם בכלל לא היו אמורים לשרוד"

"זה לא אתה שמהשבט שנקרא פעם שומרי האדם? זה לא חוק בליטאני, אבל זה כן עלול לחזק את התולע, ומחליש את הכוחות שנגדו. לפי הטבע גם אני לא הייתי אמורה לשרוד" היא אומרת בביטול. " העולם מורכב יותר משרשרת המזון כמו שאתה רואה אותה."

"ועם זאת, עדיין גארו שחושבים שכסף הוא לא העיקר בעולם הזה באו אל זה עם הכסף לטובה קטנה"

"אתה יודע, גרינפיגרס לימד אותי על זה כששאלתי אותו על המנהג האנושי עם הכוסות."

"איזה מנהג אנושי?"

"שאתה מתיישב על הרצפה ברחוב ושם מולך כוס ושמים לך בה כסף"

"אז לא הבנתי איך זה מתקשר למה שאני אמרתי..."

"הוא סיפר לי שיש מספיק אוכל בעולם לכולם אבל חלק לא יכולים להשיג אותו כי אין להם מספיק כסף. ושאנשים שמים כסף בכוס כי הם מרגישים אשמים כשמעמתים אותם עם המציאות הזאת. ככה אני משיגה כסף כשאני צריכה." היא שותקת כמה רגעים. "למה כסף טוב אם אתה לא משתמש בו בשביל לעזור"

"א. שכחת שיש את הקרן שהקמתי לטובת גארו ובני דם. אף אחד לא פנה אליי. ומדבור בכסף שאני שם מהוני הפרטי.
ב. עבדתי קשה בשביל הכסף שלי, אעשה בו מה שאנח רוצה. אם לאנשים אין בעיה לתת כסף להומלסים במקום לעודד אותם לחפש עבודה זה הדעה שלהם.
ג. לתת כמה שקלים לאוכל שונה מכמה אלפים של טיפול רפואי פרטי"

הרמוניה משנה צבע לסגול, נראית מאוד מבולבלת מהרבה מהמושגים. "אני לא יודעת מה זה הקרן הזאת. ולעזור להם למצוא עבודה זה גם לעזור. כמה כסף צריך לטיפול הרפואי שלהם? אם אין לך מספיק אני אנסה לעזור" היא אומרת בכנות, בברור לא מבינה הרבה ממה שהוא אמר.

דניאל מרים גבה "אני אנסח את עצמי מחדש.

יש לי מצבור אוכל שנועד לעזור ךבני דם וגארו, אף אחד לא פנה בבקשה לעזרה או תרומה של אוכל.
בשביל להגיע למצבור אוכל גדול יצאתי לצוד המון. לא בצורה שתפגע בגאיה אלא יותר שיהיה לי לחורף.
אין לי בעיה לתת לבני אנוש אוכל אבל לא אתן להם את הרוב אם הם לא יוצאים לעשות את זה בעצמם, ואני לא מדבר על חברי להקה או ספט או גארו, סתם אנשים שלא יוצאים לצוד לבד, הם אפילו לא זקנים, אבל מעדיפים שאחרים יצודו בשבילם.

יותר מובן?"

הרמוניה משנה צבע לאדום בוהק. "אני לא טיפשה." הטון שלה מלא איום וזעם. "מאחר ואין לך מספיק כסף לעזור להם, אני אשיג אותו. שואלת שוב, כמה כסף צריך?"

"יש לי כסף. אני משקיע אותו בדברים אחרים.
אם את רוצה לתרום להם תפני לרובין, הוא דאג להם".