14.10.2020- זורחת בסקטץ'

"לצחוק על פאתוס? למה שתהיה לו סיבה לצחוק על פאתוס?" היא תשאל בתהיה
"כיאילו אני יכולה לחשוב על סיבה לצחוק על כל גארו אבל למה דווקא הוא?"

"טוב, הוא יכול להיות מגוחך לעיתים." היא אומרת, דווקא בחיוך. "זה מאוד מוצא חן בעיני, אישית."

"אני אוהבת גארו מגוכחים. זה עוזר עם להתמודד עם החרא התמידי בחיים."

זורחת במערב מהנהנת בהסכמה נלהבת. 
"אני משתדלת להיות מגוחכת כמיטב יכולתי, לפעמים. אבל לא כאן. עדיין לא, לפחות."

"הגיוני- זה ספט חדש וצריך להראות את הרושם שאתה יכול לנהוג ברצינות. וגם להראות לאחרים מה היכולת שלך מעבר להומור טוב" היא תגיד ואז תוסיף

"אם כבא מדברים על זה מה היכולות שלך?"

"נאמר לי שקל לדבר איתי, ושאני טובה בלעורר באנשים הבנות חדשות בנוגע לעצמם. אני מאוד משתדלת לעשות את זה. בנוסף, אני רקדנית מצוינת."

"אם את מתכוונת ליכולות בקרב, אני זריזה באופן יוצא מן הכלל, ולעיתים קרובות קורעת אויבים לגזרים בטפרי לפני שהם אפילו שמו לב שאני שם."

"רקדנית מצויינת הא? אני יותר ציירת מרקדנית בעצמי אבל אני אשמח לראות אותך רוקדת בהזדמנות. לראות גארו רוקדים זה תמיד משעשע"

"אני משתדלת לשעשע באופן כללי, אבל הריקוד שלי יכול להיות גם רציני מאוד." היא אומרת, בכובד ראש, ונעמדת על ארבע רגליה הזאביות. 
"האם את יודעת להפיק מוזיקה מסוג כלשהו, גליארד?"

היא שולפת מהתיק שלה שתי מקלות תיפוף והיא תתחיל לתופף אל הרצפה ועל השולחן מקצב די קליט ורציף

"כפי שאת רואה אני די טובה בלתופף. אח שלי לשבט "לומד מהר" היה מתופף ג'אז לפני ההשתנות שלו והוא לימד אותי את הבסיס. ומשם אני לימדתי את עצמי כשהיה לי זמן פנוי."
היא תסיים את התיפוף שלה במקצב קרשנדו מרשים למדי ואז תוסיף

"אה ואני גם מאוד טובה לנגן על עצבים"

זורחת במערב מהנהנת בכובד ראש. 
"זה מקצב מאוד נעים. תוכלי להאט אותו רק קצת בשבילי?" היא שואלת, בעודה משתנה בזריזות ונינוחות לא צפויה להומיד, אבל משאירה את ראשה ורגליה האחוריות בצורת הזאב. אחרי רגע קצר שתי אמותיה כבר מונחות על הקרקע כבסיס יציב, גבה מקומר לאחור ורגליה מתוחות אל האוויר. התוצאה היא תנוחה אקרובטית מסובכת למראה בצורת סימן שאלה הפוך, בה זורחת במערב לא נראית משמעותית פחות נינוחה משהייתה בישיבה הרגילה שלה. היא מביטה על סקטץ', בבירור ממתינה שתתחיל לנגן.

היא תנגן במקצב איטי יותר. היא לא תסתכל על הרצפה אלא על זורחת במערב עם עיניים שסקרניות לראות מה היא תעשה

גופה הגמיש מתחיל להתעקל לאחור באיטיות ושליטה רבה על כל תנועה. ברגע בו רגליה הזאביות נוגעות בקרקע, ומשלימות מאין מעגל משונה, היא מזנקת בזריזות מעלה לגובה כמעט לא טבעי, ונוחתת בסיבוב איטי וחינני. תוך רגע הרגליים שלה אנושיות, אבל צומח לה זנב, והיא שוב נעה מאוד לאט ומאוד מהר לפרקים לא סדירים. התנועות שלה מפגינות שליטה רבה בגופה, בין אם באמצעות תנוחות רוויות גמישות, פיתולים מורכבים של גפיים שאדם יכול להפיק רק כשהוא מודע להחריד למגבלות של כל שריר בגופו, ומופעים מגוחכים במקצת של שינוי חלקי ומלא. ניתן להתווכח לגבי האסתטיקה של המהלכים הללו, ולגבי הקשר המאוד ליברלי שלהם למקצב שסקטץ' מנגנת, אבל הם בהחלט מפגינים כושר גופני רב ו, לכל הפחות, יצירתיות.

כשסקטץ' מסיימת לתופף היא תתחיל למחוא כפיים.

"חמוס על שיפוד.
אם לא היינו נלחמים בגאיה כל הזמן אני הייתי מזמינה אותך איתי לטייל בעולם ולעשות בייחד גיג" היא מצהירה עם עיניים נוצצות
"איך את כל כך מוכשרת בשינויי הצורה האלו?!"

"אין לי התנגדות להופיע מול הספט, ואפילו ספטים שונים בעולם, אם תהיה לכך סיבה טובה." זורחת במערב אומרת בחיוך ממזרי, בעודה מעסה את כל אחת מאצבעותיה בנפרד בשביל להחזיר אותן לצורת אדם, אחרי שחלקן נתקעו בקרינוס במהלך שינוי שכנראה היה קצת מסובך מידי. 
"הייתה לי זיקה טבעית לנושא. בפעם הראשונה שניסיתי להשתנות להומיד שיניתי בטעות רק את החצי העליון של גופי. אחרי זה המחנכת שלי התעקשה שאני אתאמן. המון. והמשכתי לעשות את זה הרבה אחרי שהיא הפסיקה לדרוש זאת ממני."

"רגע... אז את לא הומיד במקור?" היא מטה את ראשה

"אה. לא. אנשים בדרך כלל שמים לב לפי ההסתמכות הברורה שלי על חוש הריח וההתנהגות הלא-הולמת חברתית."

היא פולטת צחוק במבוכה

"כןןןן כןןן האמת היא שזה מסביר המון. סלחי לי אם השאלה שלי לא הייתה מנומסת." היא אומרת

"לפני שעברתי לכאן כמות הלופוסים שהכרתי היא אחת שאני יכולה לספור על יד אחת. וכולם היו מהשבט שלי- אז הם מאוד שונים מלופוסים אחרים.
זה גם מסביר למה יותר נוח לך להיות עם ראש זאב. אני מניחה שזה מרגיש יותר מוכר."

"נכון. אני בעיקר אוהבת להשתנות לצורת אדם ולשמור את האוזניים והזנב. זה מקל עלי להתבטא בצורה לא מילולית." 
היא אומרת, מעסה חזרה את הזרת שלה להומיד. 
"ממה שראיתי עד כה, נראה לי שאני לא דומה ללופוסים האחרים שכאן, אז אני מבינה למה התבלבלת."

"הו כן את בהחלט שונה מהם." היא תגיד
"אבל שונה זה טוב. אני אוהבת דברים ששונים מהנורמה. זה מה שמעורר יצירתיות"

זורחת במערב עוזבת את אצבעותיה, ומסתכלת על סקטץ', במבט שנע בין התרשמות לסקרנות.
"את יצור שונה למדי בעצמך, נכון?"

היא מצחקקת
"הרבה אמרו את זה עלי- לפני ואחרי ההשתנות"

"ומה דעתך על זה?"

"אני בסדר על זה" היא תגיד עם חיוך
"ובשבילי זאת יותר ברכה מקללה. אני מעדיפה להתבלט מאשר להיות עוד פרצוף בקהל"

"תמיד חשבת ככה?"