יריד רנסס? או שאתה מטיס 19.10

אכילס מתעורר לו משנ"ץ מתחת לעץ בקאיירן ולאחר שטיפה קלה להתעורר וניעור פרווה הוא עומד לצאת לטריטוריה, אבל לפני זה הוא רואה מישהי חדשה יחסית ומעט מוכרת באיזור האורחים. הוא נזכר שאף פעם לא באמת שוחחו וניגש בעודו משתנה להומיד.
"שלום... (הוא נראה חושב לרגע ונזכר) רנסנס! אני אכילס, ראיתי אותך כמה פעמים פה אבל אני לא חושב שבאמת שוחחנו ויצא לנו להכיר, עכשיו כשאת חברת ספט אני חושב שכדאי"

הקול שלו נשמע נוראי, כמו אורק מגרגר עם בס וטון נמוך. הבזקי חשמל בגוון לבן-סגור מקפצים בין האצבעות שלו.

רנסנס אכן שם, ומסתכלת בהפתעה מסוימת על המטיס ועל המופע האור-קולי הקטן שהוא יוצר. היא לבושה בג'ינס וגופיה סגולה עם כתם לבן חלבי בשוליים, ויד שמאל שלה מצופה בטון.

"באמת לא יצא לנו להכיר פורמלית, וזה ראוי שנכיר, כחברים לספט ולמולד." היא מזדקפת לעמידה יותר פורמלית.

"אני מארי-קלייר אלקסיס מרטל-גרסיה, נצר אחרון, ממיסה חיוך מלב אבן, רנסנס, א'הרון בוגרת לכסופי הניבים לבית האח הבלתי שבורה מבית מאורות הירח, מחדשת שושלת מרטל מדמם העתיק של מלכי צרפת, נכדתו של לוכד כוכב נופל, תאורג בכיר לכסופי הניבים, שהיה שר הטקסים של ספט עומק היער, מדמה של סרנדה קטלנית, גאליארד מחנכת לכסופי הניבים שהייתה אלפא לספט עומק היער. חברה בלהקת חולי ירח הרצה אחרי פיבי. רנסנס זה מספיק, מכל הרשימה הארוכה הזו."

"אהה אוקי" אכילס מתכופף לעמידה יותר פורמאלית.
"אכילס, א'ארון אוקטנה, אומגה להקת שאגת חירות, רצים עם נמר. אשמח לאכילס (עם דגש על ה-כ' לא כמו בעברית), גם מטיס זה בסדר, אבל יכול להיות מבלבל אם יש עוד אחד באיזור".

הוא נראה חושב על משהו יצירתי ומקורי לומר ומבטו מזגזג בין היד מצופה בטון שלה לבין הצבעות החשמל שלו.
"ספרי לי את שלך, אספר לך את שלי?"

היא מסתכלת על הידיים של שניהם, נושפת צחוק קצר ועוקצני. "ריצת ציד לחזק את הבז פרגרין בקיירן, עם הרמוניה. ביין יאוש שתילע אלמנטל עירוני של בטון. היה מעניין להלחם בו, הוא ניסה לנתק את הקשר שלנו עם לונה ולגזול את הרצון שלנו להלחם בו. לא עבד לו בסוף. זה...כנראה יתקלף עוד כמה ימים."

"גם אם לא, אל תתייאשי" הוא לא יכול שלא לצחוק מעט לפני שממשיך להסבר שלו.
"הדרקון העתיק סיריו הכווין אותי לפקוח עיניים ולבצע מעין Leap of Faith, מפה לשם שחיתי בבריכת ווילד"
שאלה משונה "לוכד כוכב נופל, התעסק עם כוכב שנפל במקרה? מיטאור?"

"מטאוריט, כן. הוא מצא וקשר את הרוח שנותקה מהכוכב לתוך קלייב שחושל ממתכת כוכבים שהוא מצא בצפון הצפוני של קנדה, במקום שכל הכיוונים הם דרומה." הקול שלה נעשה חולמני קצת, היא בבירור מספרת סיפור שסופר לה. "הקלייב אבד ביחד איתו בקרבות של 2004. לא ידעתי שיש דרקונים שהם לא תולע."

"יש דרקונים שאינם מן התולע או נפלו אליו. רובם... לא בהישג יד בפנאומברה. צריך להרחיק, או לדעת איפה ואיך לקרוא.
"מעניין מאוד, פגשתי לפני ירח רוח מטאוריט שנפל בשליחות מהאינקארנה לו-באט בשביל להתחשל לנשק בידי הגארו הנבחר. יצורים קשוחים מאוד, לא כדאי לעצבן אחד, בהחלט הישג מרשים.

את מתכוונת להשיב את הקלייב ולאחוז בו?"

"אה, אני זוכרת שחזרת ממסע אומברלי ארוך ישר למוט, כן." היא עוצרת לרגע, אולי מתוך כבוד לזיכרון הצער שלו על המוות של עמק השווה. "נשמע כאילו חזרת עם סיפורים מהסוג שמעביר לילות חורף ארוכים - או קיץ, בתלוי במה יש באיזור. הקלייב נהרס, להשיב אותו לא אפשרי, לצערי. אני מתכוונת לעבוד כדי לחשל ולקשור קלייב חדש למען השושלת שלי."

לא נראה שהוא חושב על זה כרגע "זה באמת היה מסע מעניין, אחד שמוכיח שהדרך לא פחות מעניינת או חשובה כמו היעד. צר לי לשמוע. אולי אוכל להכווין אותך אל שפגשתי, אם יעניין אותך ואת חושבת שתוכלי להוכיח לרוח שאת נבחרת לחשל את הנשק ממנו"

"דרך זה חשוב ומעניין." היא מסכימה. "אמ...יכול להיות,למה לא. לפחות אני אוכל להבין איך רוח כזו מתנהגת, ואז לחפש אחת משלי. איפה היא הייתה?"

"מזרחה, מזרח התיכון, שטח שהומידים קבעו פרס, בלב מכתש על פסגת הר מושלג תחת סופה קשה"

"מכתש, פסגת הר, סופה קשה - אלה כולם התנאים היחידים שבהם אפשר לפגוש את הרוח, או שאתה זכית בתפאורה דרמטית במיוחד ואפשר למצוא אותו גם כשמזג האוויר יותר ידידותי? או שהסופה היא אומברלית ולא משנה לה מה קורה בפיזי?"

"הסופה והרוח באומברה, המכתש נוצר בגלל הנפילה שלו משבתאי, פסגת ההר זה איפה שנפל. רוחות מטיאוריתים לפי האחד שפגשתי וההגיון האישי שלי, הן לא כאלו שניתן לזמן, רק למצוא ולגשת.
הסופה מקשה על טיפוס ההר, אבל במכתש חם, אפילו חם מאוד, בזכות הלהבה שלו"

"כן, מן הסתם אין מה לזמן לעצמך מטאור. גם אם זה יצליח בטעות סביר שזו תהיה הטעות האחרונה שתקרה לך, אם יפול עליך מטאוריט." היא מהנהנת בלי הפתעה. "מעניין. אני עדיין בשלבים מאוד ראשוניים של תכנון, ואני חושבת שבחישול קלייב ממתכת כוכבים עדיף להתחיל מהמתכת, ולהגיע לרוח אחרי שהכלי כבר כמעט קיים ומוכן."

הוא צוחק מהחלק הראשון.
"אני די בטוח שהוא אמר שהנבחר יכין מבשרו את הנשק, כלומר שהוא ישמש גם כחומר, גוש המיטאור, מצד שני קלייב עשוי כסף והוא לא ומצד שלישי שם הנשק המיועד היה מוזר, מקור אירופאי אני חושב, אולי יכול להיות קלייב, אולי לא"

"איזה שם?" היא נשמעת סקרנית, ואם מאכזב אותה להזכר שבעצם פלדת כוכבים זה לא נשק לקלייב, אלא אם מוסיפים לו כסף, היא לא מראה את זה.

"ממממ..." הוא נראה מנסה להיזכר בשם "דוראנדל!" (Durandal)

היא ממצמצת, נראית מופתעת כלשהו. "אמ. אוקי. אה...מוזר. כלומר. כבר - יש כזו. או הייתה. אם הייתה. כלומר, זו אגדה, אבל להרבה מהאגדות יש בסיס באמת שבני האדם לא הבינו. ועדיין, לא נעים להגיד למטאוריט שהוא מאחר בכמה מאות שנים..."

"מה האגדה? ומאיפה היא מגיעה?"

היא מקמטת את המצח. "זו אגדה אנושית, אבל על מלחמה שהייתה באמת. השיר של רולנד, אני מניחה שיקראו לזה בעברית? רולנד היה גיבור מלחמה גדול שנלחם עם שרלמאן - אמ, קארל הגדול? הוא היה מלך צרפת והקיסר של האימפריה הרומית הקדושה - לא אימפריה, לא רומית ולא מאוד קדושה בכלל, אגב - בתחילת המאה התשיעית, כשהמוסלמים ניסו לפלוש לאירופה דרך ספרד, לא שקראו לזה ספרד אז. בכל מקרה, הוא היה גיבור גדול, הוא הוביל צבא וניצח ואז מת, או נהרג ואז שאר הצבא שלו הביס את המוסלמים - מה שלא היה, הם לא התקדמו לתוך צרפת. ודורנדל הייתה החרב שלו, ויש כל מיני אגדות לגביה, שהיא יכלה לחתוך סלעים במכה אחת כמו חמאה, ושהיו בתוכה שרידים של קדושים נוצריים ומלאך הביא אותה." היא מושכת כתפיים. "זה הכל מתוך שיר אפי מהמאה ה-12 כזה, כן? לא בדיוק מקור היסטורי, בטח לא מקור מההיסטוריה של הגארו. בשושלת מלכי צרפת היה דם גארו, יש לי הכבוד להיות המשך לשושלת הזו, אבל הוא לא היה בדיוק דרך שארלמן עצמו."

"תודה שחלקת. אולי הם המציאו, אולי זה קרה, אולי יש מעט אמת בכל אגדה. אני לא חושב שיש מקום לשלול על המקום או להסיק מסקנות, אני גם לא הכי מאמין בצירופי מקרים, כפי שזה לא מצטייר לי כאחד.
אם אי פעם תרצי לצאת למסע לפגוש את המטיאוריט או לבדוק את הקשר האפשרי בינך לבין הדורנדל, יהיה לי לכבוד ללוות ולסייע. למעשה אני חושב שאני יודע היכן להתחיל"

"תשמע, הסיכוי שרוח של כוכב נופל שהגיע מהחלל או מהאומברה העמוקה יגיד רצף הברות שהוא במקרה, בצירוף מקרים, שם של חרב אגדית וקסומה-" היא נדה בראש, "לא, אין סיכוי. אני מאוד אשמח לחקור את זה הלאה. מאיפה חשבת שהגיוני להתחיל?"

"אני לספר לך, אבל יהיה יותר פשוט להראות לך. נצטרך לצאת מהקאיירן, שנרוץ?"

"לי אין תוכניות אחרות היום." היא משתנה בחינניות לזאבה כסופה עם אוזניים, פרצוף וזנב כהים יותר. "לאן?"

"דרומה, טריטוריה שלי לקחת דברים ואז את מובילה לאדמה שתשאפי כי תהיה בעלת חשיבות לדמך שאינה הקאיירן" הוא משתנה ללופוס שחור עם אותם סימני זיהוי והברק מעקצץ בין כפותיו

(רצים לעין גדי באומברה, מדבר ובתוכו נווה מדבר ירוק ופראי המכיל מפלים ונחלים צבעוניים, באופק ים המלח מלא מים שחורים, חומת עכבישי אורגת, רוחות גדי וחיות שונות רצות בעמק. אכילס לוקח משם קערה (מחתה) בוערת באש לבנה, כלי חרס שממלא במי נחל צבעוניים ושק בד ממגוריו)