יריד רנסס? או שאתה מטיס 19.10

היא בוחנת בעניין את הטריטוריה אבל לא שואלת שאלות כרגע, ואז מובילה לגבול הטריטוריה של חולי ירח, ליד ירושלים. "כאן טריטוריה חשובה לדם שלי, מקום שיגדלו בו. אם הולך לזמן משהו נעשה בחוץ." האומברה רגועה, עם עננים של אורגת ודוגמה מנקדים את הנוף אבל די הרבה טבע לא מטופל מדי על ידי אדם.

הוא מוציא מהשק כד חרס ומבקש רשות למלא אותו באדמה מן המקום שהובילה אליו בטריטוריה שלה. ואז יוצאים מהטריטוריה, למקום שבו יש אופק נוף ורוח. אכילס שולף סכין ג'ייד טקסית שעל הניצב מסתלסל נחש כסוף עם ניבים מחודדים ועיניים משבצות איזמרגד. הוא מביט ברנסנס, מחווה עם הסכין לכיוונה "אפשר?"

לא קשה למצוא אופק, נוף ורוח. היא מושיטה זרוע בלי היסוס. "רוצה לספר לי מה אנחנו עושים?"

"מעירים דם עבר, לבדוק עתיד דם ומטיאוריט" הוא דוקר את הזרוע עם ניבי הנחש בניצב ושופך דם ממנה לקערה והופך את אחיזת הסכין לכיוון הלהב כעת "שינוי קל? אני זקוק למעט מהפרווה"

היא מחליקה באיטיות רגועה להיספו ועוצרת שם.

(Rite of Heritage?)

אכילס אוחז חופן פרווה ובזהירות וכבוד רב אך בתנועה חדה, חותך את החופן. "אוקיי יש את כל המרכיבים, אפשר להתחיל".
אכילס משתנה לקרינוס וחופר מכתש קטן, הוא חופר מסביב ככה שיישארו 3 פדסטלים בגובה חצי המכתש ובקווי מתאר של משולש. במרכז גליף גורל. בתוך כל פדסטל אדמה ישנה גומה. הוא מחווה לרנסס לתפוס כקרינוס מקום במרכז.
תחילה הוא שופך את אדמת הטריטוריה לגומה של הראשון "אדמה, פוריות, סמל המשכיות שעתידה להמשך שושלת מרטל".
הוא ממשיך לשני ובידו לוקח מלהבת האש הלבנה במחתה ומצית להבה בגומה "אש, טהרה, סמל הטוהר והעצמה שעתידה להמשך שושלת מרטל".
הוא ממשיך לשלישי ושופך לגומה את מי הנחל הצבעונים "מים, שינוי, סמל הצמיחה (Growth) שעתידה להמשך שושלת מרטל".

"פתחי ידך, הושיטי קדימה" הוא יניח בכף ידה פיסת אבן משונה "פיסה מ-ואזוזו, כוכב נופל, שליח דוראנדל". הוא יחפור גומה קטנה בקרקע מתחת לכף ידה ובאיטיות יישפוך מדמה שאגר בקערה. הוא שופך את הדם על האבן שעל ידה והדם ייזלוג לגומה בקרקע, "דמם העתיק של מלכי צרפת, שושלת מרטל".

"כעת עליך להפנים את השושלת" הוא סוגר את כף ידה ומסובב אותה "עברה מפואר, היה, אנו בודקים עתידה, קראי לאבותייך לסייע לך להכווין אותה, איני ראוי לכך. עליי להשלים את הטקס ולהעיר את דמך, כשתהיי מוכנה פתחי ידך וייללי בעצמת וכבוד שושלת מרטל".

אכילס יוצא מן המכתש אוחז בחופן הפרווה של רנסס "אוויר, קיום, סמל אחווה המאפשר קיום לכל ילדי של גאיה ואלו שעתידים לשושלת מרטל" הוא נושף בעצמה וחן חלק משערות הפרווה את החלל מעל המכתש, נותן לכבידה למשוך אותן פנימה.
אכילס מנפח חזה ומתחיל לנוע במעגל תוך כדי שחובט פעם בירכיו ופעם בחזה, בין לבין ממשיך לנשוף ולפזר את פרוותה מעל המכתש.
"רוחות עתיקות של דם! סודות הזורמים בגופנו, כנחלים ונהרות על פני גאיה! אני קורא לכן! דם שושלת מרטל, מחדשת השושלת כאן לפניך, אנו קוראים לך להתעורר ולהעניק סימן! חשוף סודות וקשרים! חשוף עתיד אפשרי! הראה גארו נבחר לחשל ולאחוז ה-דוראנדל!"

והוא ממשיך בצ'אנט שבטי, קצבי ועצמתי המשקף את דרכו של דם "קה-מטה, קה-מטה, קה-אורה, קה-אורה" (אנו מתים! אנו מתים! אנו חיים! אנו חיים!)

מכאניקה למנחה:

רנסנס משתנה לאט לקרינוס, צורה נוחה יותר ליללות רמות, ומזדקפת באמצע המעגל הטקסי.

"שושלת מרטל המפוארת, אני קוראת לכם! שארל מרטל, אב השושלת שדמו האנושי זורם בי! אימי הראשונה רואודהייד, העומדת בשער, שהכניסה את דם הגארו לבית מרטל! לאנפרנק שומר-גבול-המערב, שנלחם עם בן דודו שרלמאן להגנה על אדמות האדם מאיום הערפדים ושלוחיהם! האחים שט-רחוק ומקים-בית-יציב, שהעבירו את דמנו אל מעבר לים הגדול!" הקול שלה מתחזק ואולי אפילו מהדהד, "אתם העבר, ולי נפלה הזכות להיות העתיד - ענו לי, רוחות אבותיי, עיזרו לי לבנות מחדש את גדולת השושלת בעזרת כוכב שנפל גם הוא מגדולתו, ואולי נגדל יחד לגורל חדש ומחוזק! אם-סבי, ביאנקה-מריה מרטל קורטז, סרנדה קטלנית, עזרת לי בעבר ואני קוראת לך גם עכשיו לעזור! סבי, לוכד כוכב נופל, עזור לי ללכת בדרכך!" היא עומדת להגיד עוד משהו ובבירור משנה את דעתה בשניה האחרונה. "שושלת מרטל, כיוון חדש לעתיד שלנו עומד בפני. עיזרו לי להבין אם הוא הנכון לנו, ולילדים שלי ולילדים שלהם."

מנחה משוטט:

תחילה אין צליל ולא רחש, שקט אין סופי משתרע. השקט נמשך, נמתח, מתהווה, שורע ואף רובץ, כמו חיה גדולה אותה לא ניתן לביית או לצוד, רק לנוס מפנייה. 

לבסוף רמז של תנועה גורר את עין המתבונן לגומה הראשונה. הצופה נדהם לראות כי האדמה הטובה, הבריאה, הקשיחה ונהייתה אפורה ומתה. קור עז ואין סופי נוטף ממנה, אדים של קפור כגלימה למרגלותיה. רנסנס מצליחה להבין מה היא רואה, מחקירתה והתעניינותה באבני שמיים. אלו הפנים של מטאוריט, מרחף בחלל הגדול, הקר, האין סופי. 

לפתע האש בגומה השנייה עולה מעלה ומבזיקה! חומה הרח נהיה כבשן לוהט ולוחם בקור מן הגומה הראשונה. האש מתעצמת ומתחזקת, צבעה נהייה כחול טהור ויוקד. האדמה מתרכחת ומתחילה לבעבע, אין היא עומדת בפני החום הקדוש המשנה טבעה. האש מתחילה מזמרת בלחישתה, הגחלים אשר אינם מספרים אודות גבורה ועוז והקרבה. הם מספרים על ייעוד ועל פחד נלכד ומחושל לעוז. הם לוחשים זאת בצרפתית.

טפטוף עדין נופל על פניכם, גשם יורד. מבט מהיר מראה כי המים בגומה השלישית התנדפו, התאדו לענן רחב ידיים, הבוכה כעת. הענן בוכה על הכאב הקורה לנער צעיר לאחוז בחרב אשר מעולם לא ידע. על חבר אשר יצא למסע של אלפי שנים רק למצוא אותו ולחבקו. על הכאב בעולם אותו אסור לסבול ולעולם לזכור. על המסע הבודד בו אין אחים או משפחה. על הקורבן של אנשים טובים למען צדק.

רנסנס מביטה לעבר דמה הזלוג על הקרקע ורואה..את עצמה ונער שחור עור מביט בה חזרה. הם אוחזים יד מעל יד בפטיש, שלה מובילה, הוא תומך בחיוך. מתחתם שלושה חרבות אשר הינן זהות. אחת ישנה וחלודה, אחת זוהרת באור קדושה ושלישית בוערת זעם צודק. הפטיש מורם והחזיון נחצה, רמז של להב מוכר עובר על פני הדם והשלולית כעת שניים, לנצח לא לחבור מחדש.

בסוף החיזיון רנסנס כמעט מתיישבת אבל תופסת את עצמה. היא עדיין מסתכלת לאיפה שהחיזיון היה, שקועה במחשבות, נראית מאוד מרוכזת במשהו לא ברור. אולי בניסיון להבין מה כרגע הלך כאן.

אכילס נראה המום, אך מרוצה, בליבו מודה לאוקטנה. הוא נותן לרנסס כמה רגעים לפני שיורד אל המיני מכתש וניגש לכיוונה.
"יש לך שאלות?"

"אין לי כלום חוץ משאלות." היא עונה בלי להזיז את המבט. "אני מבינה הרבה פחות משהייתי רוצה."

אכילס צוחק ומחייך "אל דאגה, במקרים שכאלו זה סימן טוב. אני מרוצה מתוצאות הטקס ושמח שביצענו אותו"

"התוצאות היו...לא שלילה מוחלטת. כלומר, נראה שכן יש קשר, או לפחות היה או יכול להיות קשר?" היא מנערת את עצמה ופונה כך שהיא מסתכלת עליו. "אני לא יודעת אם מה שראינו זה עבר או עתיד או אפשרות או זיכרון."

"מדוע דווקא או? כמובן שניסינו לחשוף אור על העתיד, אך האם ללא עבר באמת יש עתיד? האם הזכרונות שלנו לא מהווים גורם משפיע על ההחלטות שלנו בהמשך?" הוא מחליק חזרה לאט להומיד.
"אני מאמין שחזינו בציר זמן, חוט גורל, יש לכך שמות רבים. העבר, ההווה, העתיד, כולם קשורים יחדיו. ישנה סימבוליות רבה לפרטים. אני אשמח במידה והבנת, אם תוכלי לשתף אותי במשמעות לחישות הגחלים, השפה זרה לי. כמו כן אשמח להמשיך לסייע לך בפענוח הרמזים שנתנו והבנת החזיון, אבל אני מאמין שהדבר הנכון ביותר עבורך כעת הוא לנקות את הראש, לתת לזה לשבת מעט ולהתבשל לפני שתשובי להמשיך". הוא מציע לה תפוז שמוציא מכיסו "עונת התפוזים בפתח"

היא לוקחת את התפוז בהנהון תודה אבל ספק אם היא שמה לב למה זה בעצם וזו הייתה באותה מידה יכולה להיות צפרדע. "האש דיברה על גבורה ופחד שמחושל לאומץ, וייעוד, והקרבה וחברים שיצאו למסע אבל אני לא בטוחה אם זה אחד אל השני או הפוך, שהם התרחקו. שום דבר שם לא היה מאוד ברור. אני צריכה לחשוב על זה." היא מסתכלת למטה, מבחינה בתפוז ומתחילה לקלף אותו. "רוצה חלק?"

הוא מקשיב היטב "אשמח"

(נראלי מקום טוב לסיים את השרשור)

(יאפ, יש הרבה על מה לחשוב. היא נותנת לו את החצי הקטן יותר של התפוז.)