23.10, קיירן - comedy gold

היא שותקת. "סופרוסין אומר שאני רואה אחרים כקרובים אלי מהר מידי"

"אם ככה, הטעות הייתה בנוגע לסופרוסין, בגלל שהעניקה הזו פגעה בך? או בנוגע לאחר שבאמת ראית כקרוב משהיה?"

"לאחרים."

"אני יכולה לשאול מי? או אולי, מה קרה?"

"חשבתי שאני ממש קרובה למישהי אז סמכתי עליה מאוד וביקשתי עזרה בדבר גדול ונפגעתי מזה. הייתי צריכה לבקר בחלומות שלי כדי לתקן סיוטים בגלל בין שהתפוצץ לי במוח"

זורחת במערב מתמתחת כולה בהקשבה פתאומית. ריתוק, כמעט. 
"מה זאת אומרת, ביין שהתפוצץ לך במוח? איך נכנסת לחלומות של עצמך? ומה מצאת שם?"

"הייתה ביין של השחטה בשם לילית שעברה בין מוחות של בני אדם והיה קשה להלחם בה, אז גרמתי לה לחשוב שאני חלשה ואז נתתי לה להכנס וכלאתי אותה בפנים ועיניתי אותה. כשניסינו לכלוא אותה במשהו היא התאבדה וניסתה לעשות כמה שיותר נזק. סופרוסין הצליח לתקן הכל חוץ מהסיוטים אז הלכתי איתו ועם זכריני לחלומות שלי לתקן את זה. צ'ימרלינג שנתתי לה את השם נועם עזרה לנו. בחלומות שלי היו הרבה דברים, היה שם סודות ופחדים שלי ודרקון ירוק ואת ניו יורק והרבה שוקולד.'

ההתרגשות של זורחת במערב ברורה, והסקרנות שלה גובלת ברעבתנות.
"את מוכנה לספר לי עוד? איך תיקנתם סיוטים כשהייתם בפנים? ואיך עיניתם אותה?"

"תיקנו חלקית, עוד צריכה לחזור לשם לסיים. ועיניתי אותה באמצעות שיר" והרמוניה נעמדת על השולחן, נראית מוכנה להופיע.

זורחת במערב נראית הרבה מעבר למוכנה להקשיב.

והרמוניה מתחילה לשיר "יש לי שיר שמעצבן אנשים, יש לי שיר שמעצבן אנשים, יש לי שיר שמעצבן אנשים.."
המקצב שלה מונוטוני ומעצבן להחריד.

זורחת במערב מקשיבה בעניין לכמה רגעים ארוכים, ואז מהנהנת.
"כן. אני יכולה להבין למה זה עינוי."

"עובד נפלא על גארו ועל כל ייצור. אני וקונאטוס השתמשנו בזה כבר מספר פעמים" היא מחייכת.

"אני ארשום לעצמי את האפשרות מעתה והלאה." היא אומרת, מאוד ברצינות, ואחרי רגע מוסיפה,
"כל כך הרבה מהמאבק שלי כראגאבש נוגע בניסיון לחדור לליבו ומחשבותיו של אדם. למדתי דרכים שונות לעשות את זה, באמצעות דיבור, או מתנות כמו מיינדספיק. אבל היכולת לצעוד אל תוך חלום נשמעת משנת-חיים. משנה הכל. הלוואי שהייתה לי הזדמנות אפילו לצפות בתהליך כזה."

"זה מסוכן קצת אבל זה מאוד מעניין."

"למה מסוכן?"