16.11 הולכים לבקר פרש.

ביום שני בבוקר, אחרי שקיבלה אישור מהוורדר שהוא גם האלפא שלה, רנסנס באה למצוא את סופרוסין כדי לבקר את הפרש. היא לבושה בצורה רשמית יחסית, מכנסיים שחורים וחולצה בצבע אפור פנינה, והשיער שלה הרבה יותר מסודר מבדרך כלל.

"שלום רנסס. האם את מודעת לכללי הנימוס כשפוגשים את הפרש, כמו גם להשפעתו על האזור?"

"את כללי הנימוס חרמש דמים הסביר לי, אני מאמינה שהוא כיסה את החשובים שבהם. את ההשפעה על האיזור אני אעריך אם תסביר."

הבז פרגרין נראה מתעופף סביב הגבולות ולאחריהן הוא עף אל תוך המבצר לרגע קט וחוזר לסיבוב נוסף
(כמו כן, המנחה הרלוונטי עוקב)

"הפרש הוא לפני הכל ייצוג הקונספט של כוח הרצון.
הרצונות החזקים ביותר, וגם הכמוסים ביותר, עולים על פני השטח. התת מודע הופך למודע. יש רבות להרוויח מחוויה זו, אך זכרי לא להיאבד בה ולשמור על שליטה בנפשך.  

מעבר לכך, הפרש הוא הקיירן. האוויר שאנו נושמים, האדמה עליה אנחנו הולכים, פיסת גאיה עליה אנו שומרים. אל לך לשכוח זאת בשום שלב בשיחתנו."

"ברור ומובן." היא מהנהנת. "בסדר. אני חושבת שאני מוכנה."

הפרש נראה מוכן עם שלוש כוסות, שתיים מולו ואחת משלו

הוא ימזוג להם מהפינג'ן אשר העניק לו חרמש דמים
המשקה יצא כתה תפוזים ומרווה או קפה (העדפותיהם הכמוסות של הדמויות) שניהם חמים כראוי ליום קר

שני הגארו יחושו כיצד רצונותיהם מתחדדים וכוחם מתהדק סביבם, כיצד כל אשר ירצו ניצב במרחק קטן מהמצופה - ממש כאילו בהגשת יד הם יוכלו לזכות בו

סופרוסין יקח כוס אשר מסתבר שיש בה תה, ויודה בניד ראש לפרש.
הוא ישתה בקול יניקה שעושה רעש רב את התה, אך ללא מילים.

רנסנס בוחרת כוס, מגלה שיש בה קפה ושותה אותו ברעש ובהנאה ברורה. כשהיא מתקרבת לסוף הכוס היא מלכסנת מבט לכיוון סופרוסין כדי לבדוק אם כוס אחת מספקת את דרישות הנימוס או שהם שותים את כל שלוש הכוסות המסורתיות.

לא נראה שסופרוסין מבין את פשר המבט. 
הוא ממשיך לשתות בלי  התייחסות מיוחדת.

אחרי כמה דקות של שתיה דוממת, רנסנס פונה אל הפרש.

"שלום, רוח הקיירן. אני חברה חדשה יחסית בספט, וחשבתי שראוי ומנומס להציג את עצמי בפניך ולהכיר אותך מעט, ככל שניתן. אני מעריכה את ההסכמה שלך להיפגש איתנו." היא לוקחת נשימה או שתיים לוודא שהיא זוכרת את כל מה שצריך לזכור ומתחילה.

"אני מארי-קלייר אלקסיס מרטל-גרסיה, נצר אחרון, ממיסה חיוך מלב אבן, רנסנס, א'הרון בוגרת לכסופי הניבים לבית האח הבלתי שבורה מבית מאורות הירח, מחדשת שושלת מרטל מדמם העתיק של מלכי צרפת, נכדתו של לוכד כוכב נופל, תאורג בכיר לכסופי הניבים, שהיה שר הטקסים של ספט עומק היער, נינתה של סרנדה קטלנית, גאליארד מחנכת לכסופי הניבים שהייתה אלפא לספט עומק היער. מדמם של האחים שט-רחוק ומקים-בית-יציב, שהעבירו את דמנו אל מעבר לים הגדול, לאמריקה, נצר ללוחמים הדגולים לאנפרנק, שומר-גבול-המערב ואם השושלת, רואודהייד, העומדת בשער, ביתו של שארל מרטל. חברה בלהקת חולי ירח הרצה תחת אורה של פיבי."

היא עוצרת, ומוסיפה "ויש לי הכבוד להיות חברה בספט ישראל ומגינה של הקיירן הזה."

"ברכות ובהצלחה בדרכך מארי-קלייר אלקסיס מרטל-גרסיה, נצר אחרון, ממיסה חיוך מלב אבן, רנסנס, א'הרון בוגרת לכסופי הניבים לבית האח הבלתי שבורה מבית מאורות הירח, מחדשת שושלת מרטל מדמם העתיק של מלכי צרפת, נכדתו של לוכד כוכב נופל, תאורג בכיר לכסופי הניבים, שהיה שר הטקסים של ספט עומק היער, נינתה של סרנדה קטלנית, גאליארד מחנכת לכסופי הניבים שהייתה אלפא לספט עומק היער. מדמם של האחים שט-רחוק ומקים-בית-יציב, שהעבירו את דמנו אל מעבר לים הגדול, לאמריקה, נצר ללוחמים הדגולים לאנפרנק, שומר-גבול-המערב ואם השושלת, רואודהייד, העומדת בשער, ביתו של שארל מרטל. חברה בלהקת חולי ירח הרצה תחת אורה של פיבי" הוא אומר בכבוד ניכר ל'רנסנס'.
הפרש ימלא את כוסו (וכל כוס פתוחה לכך) וכשיסיים יציג עצמו
"אני הוא הפרש, אני נושא שמות רבים אך זהו המרכזי בהם. רוח הטוטם של קיירן מקורות הכוח אשר תחתיו העורב הישראלי, טוטם ספט ישראל."

"נעים מאוד להכיר." היא מרכינה ראש בכבוד. "כאחת מהמגינות עליך, לא שזה צריך להאמר, אני לשירותך בכל דבר שיידרש."

"אכן", הוא מקבל את דבריה בלב שלם
"ומה אוכל לעשות עבורך ילדתי?"

"עבורי? כלום. הנוכחות שלך והזכות להיות ליד קיירן מספיקים לי. מדי פעם אני עשויה להתחבר לכוח שלך, בטקסים הנכונים, למטרה טובה." היא נשמעת קצת מופתעת מהשאלה.

הוא יהנהן