אלית'יאה באה לבקר בגולן 12.11

בבוקר קריר של נובמבר, אלית'יאה מייללת בגבול הטריטוריה של בזלת באומברה.

גחלת יבוא לאסוף אותה, ירחרח אותה קצת, ויזמין אותה פנימה לציד.
בתחילת הציד, כאשר ימצאו עקיבה ראשונה, גחלת יעצור, יחרוט על עץ קרוב גליף של גאיה וגל של תודה, יתחכך בעץ עם איזןר בפרוותו בו שזו שורש מפויך שקשור בלולאה עם חוליית מתכת חלודה אל שורש מעט לך מעץ בריא (תפילת ציד)

בתום הציד, יילל יללת הודיה לרוח השפן שנתנה מבשר ילדיה לזאבים, שיחיו יום נוסף בזכותם. את הנתח הארי של הציד הוא יפנה תחילה לגוריו.

אלית'יאה מצטרפת בשמחה לציד, מבצעת הודיה משלה ולא מתנגדת להעברת עיקר הטרף לגורים, אלא להפך, מציינת בסיפוק שהם נראים גדולים ובריאים.

אחרי שהחלק החברתי נראה שמסתיים, היא פונה לסיבה שבגללה היא באה. "גחלת, באתי לשאול שאלה, כי במחשבה שלי קרה משהו לא בסדר, ואני מנסה להבין אם קרה באמת, ואם כן למה. לגבי המשפט של דרך חדשה - אני אגיד קודם, שלא יהיה חוסר הבנה, שאני לא באה לערער או לקרוא תיגר. אני כן רוצה להבין מה העונש שלו היה, במילים שאתה אמרת, כי אני לא יודעת אם המילים ששמעתי מהלהקה שלו זה בדיוק מה שאתה אמרת והתכוונת."

״שפט אותו חובת ההוכחה, גם אם שפט לפי אחת מהצעותיי. אני לא בטוח באיזה מילים אמר אתן, ואיזן כוונה עמדה מאחורי החלטתו של חובת הוכחה, כשנתן את העונש.״, הוא נראה משתהה, ״מה תרצי לדעת?״

"אה. אז כבר יש מידע שלא עבר." היא עוצרת. "אני לא מתנגדת לעונש. העונש בסדר. אני אשאל את חובת ההוכחה אחרי עכשיו, רק כדי להבין, אבל דרך חדשה אמור לחזור, אם הרוחות ירשו לו. אם הוא ילמד משהו חדש. מה שלא בסדר, במחשבה שלי, זה שלא אמרו מה העונש. כשגארו מנודה, הולך, הספט צריך לדעת. אולי הכישלון של הלהקה שלו, של הגאליארד בלהקה שלו, שהם לא אמרו. אבל גם אחריות של הפילודוקסים ששפטו."