הזדמנות אחרונה ופאתוס 1.4

קורי יחפש את פאתוס בקיירן/טריטורייה
"היי רציתי לדבר איתך על מה שביקשת ממני."

"טוב. דבר." קיאן אומר לו, בעודו מאיר את השמיים באור פיות קסום.

"אני מרגיש רע עם מה שההליון הזה הולך לקבל. זה נשמע ממנו שהוא לא עשה מה שרציתם, אתה וסופרוסין, אז הכרזתם עליו כאוייב.. מה בעתם רציתם שהוא יעשה?"

"ניסינו שהוא יגיע לפשרה עם רוחות האוויר בנות בריתנו. הוא לא הסכים. ממשיך להציק להן. אתה מציק לו. הוא דיי מנייאק. אל תרגיש אליו רחמים. המטרה היא לסייע לבנות בריתנו ולהמשיך לטפח איתן את היחסים."

"אני אשמח אם וכאשר כל העניין הזה יגמר שתעזור לי להכין מנחה לטקס התנצלות. הליונים הם גאוותנים מטבעם... אני לא רוצה שהוא יזכור אותי כגארו שלא יודע להעריך עסקאות"

"איזו עסקה ביצעת איתו?" קיאן שואל. הוא נראה משועשע מעט.

"איתו? כלום. אבל אם מה שאני עשיתי יפעל כמו שצריך... הוא יוחלש ממש והרוחות שאיתו" קורי מחייך חיוך נבזי

קיאן נראה לא מרוצה בהכרח. בעיקר סקרן. "מה עשית?"

"עסקה עם סופות. טייפון לייתר דיוק. שיפגע פיזית בציוד וברוחות... ישאיר את ההליון בחיים. לא משהו בלתי הפיך אבל בעיקר לא נעים"
קורי ירים כתפיים
"בני אדם לא אמורים להיפגע מזה רק הציוד" הוא יוסיף מהר

קיאן מסתכל עליו מבולבל, "ואחרי זה על מה אתה מתכוון להתנצל בפני ההליון?"

"כן. חנופה יכולה רק להועיל מול רוחות גאוותניות... לתת להם לחשוב שהיד שלהם על העליונה." קורי מחייך "אבל מעבר לזה רציתי לשאול אותך. עכשיו אחרי שטיפה מים עברו מתחת לגשר, כאוייב התולע - מה אני יכול לעשות כדי לקבל את האמון שלך... אתה יודע, העונש שלי וזה" קורי ניראה טיפה נבוך ושלא נעים לו מהשאלה.

"אתה למדת טקס התנצלות?" קיאן שואל אותו. הוא נראה לא מרוצה, הפעם בברור.

"כן. ממזמן"

"אז אתה צריך לדעת, טקס התנצלות זה לא עניין של מה בכך. זה טקס שהוא עדות בין כלל האומה ובין הרוחות וגאיה, שבו אתה מודה בטעותך ומושיט ידך לפיוס. אתה נכנע ולמעשה במקרים מסויימים, מאפשר למי שאתה מתנצל בפניו, להרוג אותך. גם אם אינך מאמין בכך שטעיתמומבצע התנצלות, זה בטח לא משהו שאתה אמור שמישהו יידע מלבדך. אחרת, ההזדמנות שלך תילקח."
לאחר מכן קיאן מתרכז במופע האורות שהוא עושה מבעד לצמרות העצים לפני שממשיך. "אבל למה שהוא בכלל יקשר אותך למקרה? מבחינתו הגיע טייפון והרס לו."

"כי דיברתי איתו טיפה... ובכללי אני לא אוהב להביא הרס לדברים שלא מגיע להם. אבל אם זה יביא למוות שלי - אני אשקול מחדש"

"לא שלא מגיע לו... פשוט אני מרגיש שהיה אפשר להגיע לתוצאות עם שיחה טובה.. לא חשוב"

"נשמע שאתה מאוד לא החלטי ולא עשית דבר בבטחון מוחלט." קיאן משיב לו.

"אני חושב שעם מספיק עורמה היה אפשר לטפל בהליון הזה בדרך אחרת, אבל זה לא משנה כבר. אם אתה מנסה ללמד אותו לקח, זה יקרה. פשוט זה לא הדרך שאני הייתי בוחר, אבל אני ראגאבש..."

"אני נתתי לך את המשימה לבצע את זה. אתה היית אמור לבחור את הדרך." קיאן מסתכל עליו מבולבל. "אני באמת מנסה להבין מה אתה מנסה להגיד."

"שאני מרגיש לא נעים מההליון, הוא לא יכול לשלוט בזה שהוא חרא... אבל בשלב הזה זה סתם אני מקשקש"

"בטח שהוא יכול לשלוט. כל אחד יכול." קיאן נראה טיפה מתרגז. "טוב אז נסיים עם הקשקשת. עוד משהו?"

"מה אני צריך לעשות כדי שתוכל לסמוך עלי? כאילו העונש שלי תלוי באמון חברי הספט"

"תזכיר לי את העונש שלך שוב בניסוח מדוייק."

קורי מתרכז שנייה ואז יגיד
"משתיק היער, עונשך הוא:
ראשית כל - שמך מעתה הוא הזדמנות אחרונה - אני מקווה שברור לך למה, יה?
שנית - אתה תהא לאחרון בספט, אומגה של אומגות. לא תוכל לעלות מעל מעמדך כאומגה או כצעיר עד אשר תקבל את ברכתם של כל חברי להקתך, בעלי התפקיד ומועצת מולדי הירח לאחר שישמעו מפיך על שעוללת - זה ילמד אותך לעבוד עם הספט והלקה ולווא מאחורי גבם.
שלישית - אתה תענש מול כל חברי הספט שיבואו למצות עמך את הדין - זאת יקרה לאחר המוט.
לבסוף - עברת על איסורו של העורב, הסתרת מידע חיוני מחברי הספט ומבני להקתך. עסקה תבוצע למול העורב כדי לפצות על הנזק שנגרם."

"אם אתה רוצה את הברכה שלי, תעשה משהו גדול. משהו שישפיע על הארץ הזאת ובנוסף תפסיק להיות טמבל לכמה זמן. תפסיק לתת את התחושה שאתה אנוכי שמעוניין רק לקדם את עצמו או נקמן באחרים או משהו לא מועיל אחר."