מבעיר המוקד וגרינפינגרס, שרשור שיחות

גרינפינגרז שומע באחד מימי העבודה בקאירן קריאה מאחוריו: "תיאורג'!"

גרינפינגרז יושב, שותה מילקשייק ברעש ומפזר פירורי במבה על שולחן פיקניק גדול במתחם שלו, שבשלב הזה כבר די מושלם (הצץ בארגז החול להודעה המקורית לפרטים. תיאור הקיירן יעודכן בקרוב) הוא מסתובב אליך. עדיין שותה

"אנחנו צריכים לדבר.' והוא מתיישב, לא לפני שהוא מביט בזריזות לראות שהוא לא ישב על מישהו.

מזווית העין שלך אתה רואה אולי... עכבר? אבל כשאתה ניגש להתיישב הוא לא שם. רפאל מחווה לך לשבת ומהנהן כאשר אתה קובע שעלינו לדבר. מזמין אותך להמשיך

"קראתי את התוכניות שלך. יש שם חלקים פוגעניים וחסרי פואנטה."

רפאל ממצמץ, ואז בולע. "השבוע להגיב עבר. אפילו שבוע הבניה עבר. הכל בנוי".

*רפאל הזה... ידעתי שהוא מהבולעים...*

"אם כך יש לי בקשת חריטה למצבות. בקשר למי מהן כבר פנו?"

"המצבה היא אחת. אנדרטה. מהסוג שיש לכל מיני עמותות מהסוג שלכאורה היא בעלת אניפטרוס בישראל. והאמת שלא נתנו לי שמות בכלל. אספתי אותם בסופו של דבר בעצמי".

"אני עדיין מעוניין לשאת דברים. האם הוגשה בקשה למי מהמתים?"

"כמו שכבר אמרתי אף אחד מהם" רפאל נאנח "אני מבין שאנשים עסוקים, אבל הייתי מצפה שהם יפנו תשומת לב למשהו כזה..." רפאל חושב לרגע "אתה הכרת מישהו מהמתים?"

"לא. אך אם אף לא אחד מחברי הלהקות שלהם לא הגיש עד כה אני אנצל את זכויותי כגליארד, כחבר ספט, וכגארו לשאת מילים כפי שכתבת באיגרת - על בסיס פנייה מוקדמת. אני לא אתן לשמם של גארו להימחות עקב חוסר אכפתיות מחברי להקה." הוא נשמע חדור רגש בסוף - יכול להיות שהוא מדבר מניסיון?

רפאל מהנהן. "כמובן שאני הייתי אומר משהו עבור כל גארו שנפל ואף אחד אחר לא היה מדבר בשמו - אבל מתאים יותר שגליארד יעשה זאת. יש גארו ספציפים שתרצה לדבר עליהם? או לרשום אותך עבור כל גארו שמכר או חבר להקה שלו לא מדבר בשמו?"

"אדבר בגינם של אלו ששמעתי עליהם. יהיה לי לכבוד לשאת דברים על כל גארו נוסף אך ההיכרות עמם, או אף רוחם, תיאלץ להיעשות קודם." הוא אומר בצער ומוסיף: "אדבר בשמם של הגארו הבאים:" והוא מונה:
"מארק, זהב תהומות, אהורון קליאת' לאוקטנה, בטא ללהקת צועדי בראשית שרצו אחר הראקון ויד ימינו של אויב התולע שנפל בקרב למול עורבי התולע.
מרקיורי, ראגאבאש קליאת' לנווודים הדוממים, אלפא ללהקת עיניים לאופק שרצה אחר הגירית, מביא נבואת הרעם בשמש, נושא צמיד לילה לשעבר, מת בקרב מול גארו.
אוק, שלהבת צחורה, קליאת' תיאורג' לאוקטנה ובטא ללהקת עיניים לאופק שרצה אחר הגירית, שומר האדמות לשעבר, נצר לשושלת מביאי האש של שבט הצ'ירוקי, נושא ביתה של אם הלהבות. מת מידי רוחות עקרב.
כל השלושה היו חברי ספט."

רפאל מהנהן. "אלו הנופלים שאני מכיר. בעוד שאתה עושה עבודה טובה... אני מקווה שאלו שלחמו לצידם יהיו אלו שידברו בעדם".

"אף אחד לא הגיש פנייה עד כה. אני אנזוף בהם אחר כך. כעת אני מבקש את אישורך לשאת דברים עליהם ולהכניס רוח לקאירן שתחזה ותחלוק כבוד למנוחים."

"את טקס החריטה עוד לא ביצעתי. אני נתתי עוד זמן לגארו בספט לתת לי שמות ולדבר על החברים שלהם שנפטרו. אבל אתה צודק שעכשיו כשהבניה הושלמה לא ניתן לדחות את זה עוד. אני אכריז על קיומו עוד שלושה ימים. נקווה שאנשים יתעשתו".

"אני תובע כעת את זכותי לשאת דברים. כפי שאמרת - הראשון לקרוא לסיפור הוא הראשון לספר. שלוש פעמים בני הדם הגישו לי את הנייר המטופש הזה. אף הספקתי לדבר עם הטוטמים השבטיים על מעשיהם." הוא נשמע לא מרוצה.

"המאמץ שלך ראוי לשבח לאור חוסר המעש של אנשים אחרים. אבל אתה בטוח שזו הדרך בה אתה רוצה ללמד את הלקח שאתה מנסה ללמד כאן? אתה עלול לגרום יותר נזק מתועלת".

"אני לא יודע. למדת את הלקח שלך או שאני צריך להתעצבן?" הוא שואל בשלווה, בוחן את גרינפינגרז במבט מאשים, ידיו על השולחן בבטחון.

"הביקורת שלך היא שלכאורה פתחתי פתח לגארו שאינו מתאים להספיד את המתים?" שואל רפאל בבלבול

"הביקורת שלי היא שבהתאם לתנאים שכתבת אני כרגע מקבל קדימות על חברי הלהקה לשעבר של המנוחים בגלל שאני פניתי קודם. הביקורת שלי היא שאתה מתייחס לזה כאילו אתה פקיד עירייה מזדיין. אתה תלך, ותודיע לכולם שטעית ושזה על בסיס 'כל הקודם זוכה' אלא על בסיס קרבה למנוח."לא נשמע שהוא הולך לקבל 'לא' בשקט.

"אתה תקרא את ההודעה שלי בקפידה לפני שאתה תאשים אותי במשהו כזה" רפאל אומר ברוגע מוחלט. "ההודעה קובעת בבירור שאלו חברים שרוצים לדבר על חבר להקה שכול שירשמו על בסיס זכות ראשונים. והסיבה שלא דיברתי על להקות ספציפית היא שמצב הלהקות של חלק מהמתים היה בעייתי מאוד, אז לא רציתי שיהיו סימני שאלה סביב הלגיטימיות של הספד של מכרים. אם יש לך דאגה בעתיד. דבר לעניין".

"קראתי." הוא מוציא מאחורי גבו דף מקופל ופותח אותו, על פי הקריעה למעלה נראה שנטלש ממקום כלשהו, אולי לוח מודעות?
"נראה שאתה לא קראת." הוא נוזף ומקריא בקול: "רשימת שמות הנופלים המלאה לא כלולה במסמך עבודה זה. אנו דוחקים בכל חברינו לוודא כי אף שם לא נשכח מרשימה זו על ידי כתיבת שמם על הטופס המיועד לכך. בנוסף, תהא אפשרות להגיד מספר מילים על הנופלים במהלך טקס חניכת האנדרטה - בה יחרטו שמותיהם על גבה. על גארו שמבקש להגיד מספר מילים על חבר שכול לכתוב את שמו לצד שם הנופל במסמך להלן. זכות זו תינתן על בסיס זכות ראשונים.

"כן, חבר שכול". אומר רפאל. "אני לא כותב כאן את הליטאני מבעיר המוקד. אני בטוח שאנשים מסוגלים להחליט בינם ובין עצמם מי יספוד מי, ולהכריע בניהם כמו אנשים בוגרים. אני רק הכרזתי שאם הם מתווכחים, או מביאים את זה אלי, אני אחליט לפי מי שפינה זמנו למלאכה ראשון". רפאל לוקח נשימה עמוקה. "אתה יודע מי לא מכיר את הנופלים בכלל? אני. אני הלהקה שלי בספט הזה זמן יחסית קצר. אין לי את הכלים להחליט מי חבר קרוב יותר של מי או למי מגיע להספיד את מי. אז במידה ולאנשים יש ויכוח בנוגע לזה - הם מוזמנים לפתור את זה בינם ובין עצמם או לעקוב אחר ההוראות בשלט. האמת? אני לא לגמרי מבין מה פחדת שיקרה בהתחשב בעובדה שהלוח שמיקמתי עומד ריק הן משמות הנופלים והן מאפילו גארו אחד שמוכן להספיד אותם".

"שאחי יגיע לפני. שזכרם ישכך. שכבודם יפגע. על פי התנאים שהגעת כל ראגאבאש יכול לבוא ולהגיד מה שיבוא על רוחו. כל רוח יכולה להתפרץ. אתה מתייחס לזה כמו אל עבודה במשרד - אלו זכרם של הגארו הנופלים שלמול עיניי. האם כשזמנך יבוא תרצה להיזכר ושיספרו סיפורך בידי חברי להקתך? או מישהו שחיפש עליך בנרות בגלל שהוא בא יום לפני חברי להקתך?" הוא שואל באיפוק גלוי.