20.11 אחר הצהרים, מחפשת את חובת ההוכחה

ביום 20.11 אחר הצהרים, אלית'יאה מחפשת את חובת ההוכחה, בקיירן או איפה שהוא עשוי להימצא. היא נראית עייפה וקצת מעוכה, ועדיין מריחה מאש כימית וקסם.

היא מוצאת אותו, הוא יהיה בטריטוריה שלו, בדיוק קובר מסכת עכבר באדמה בזמן שהוא לוחש לה משהו.

ואז מתפנה אל האורחת ושואל "הי, טוב לראות אותך. מה שלומך?"

"ניצחנו ניצחון גדול אתמול. חיית מלחמה לא השתחררה, מכשף חזק מת, ספט לבנון...יהיו בסדר. היה מסוכן וקשה אבל שרדנו.מה שלומך?"

"כן, נלחמתי בפיזי. היה קרב קשה" (כנראה) "אני מרוצה, סטונוול הגיע לקבל את עונשו, והדבר מאחורינו" הוא אומר כהצהרה.

"אוכל לעזור לך במשהו? יש משהו שהוורדר צריכה ממני?" הוא מנסה להבין למשמעות הביקור

"לא לא. לפחות, לא שהיא אמרה לי." היא מנפנפת יד בביטול. "רציתי לשאול אותך על כל המשפטים שהיו במוט. היו הרבה, זה אתה יודע, וחלק היו מול כולם וחלק בשקט, בצד. לא סיפרו עליהם, למרות שמספרת הסיפורים ביקשה שכן, ואני לא מרגישה נעים, לספר סיפור על משפט שבו שפטו גאליארד, שהוא לא מספר עליו. מהצד השני, חובה מול הספט והאומה לפרסם משפטים. דרך חדשה מנודה כבר ירח, ומחוץ ללהקה שלו מעטים ידעו על זה. אתה פילודוקס ראשון, מה אתה אומר חשוב יותר? לפרסם משפטים, או לא לדרוך על כבוד של גאליארדים?"

"בכנות, חלק מהעונש שלהם היה לפרסם ולספר את שקרה.
הגאליארד ביקש כמה ימים לכתוב את הסיפור, ולטפל בלהקתו. הסכמתי... הימים הצתברו, והוא אמר שיש סיפור, סיפור ראוי למוט, אז אמרתי בסדר, במוט הקרוב.
עדיף אם היה מספר במוט הקודם, עדיף אם היה כותב את הסיפור מוקדם יותר ומספר עוד לפני שירח הגאליארד נגמר, עדיף אם היה מספר לפני ירח הראגאבאש, אבל חזרנו לירח האהרון, והוא יספר עכשיו. אם לא, אני אספר.
אני הקשבתי לספט, והבנתי שהספט לא צריך מישהו חזק שיכאיב לכולם, הספט צריך פשרות, הספט צריך וויתורים, בשביל לרפא קרעים וריבים, יש הרבה ריבים שצריך לטפל בהם... וכוח זה לא הדרך לטפל בכולם.
אז אני הולך בדרך של פשרות. אני גם אגיד את זה לשאר הפילודוקסים, שאני כרגע מאמין בפשרה, ובדרך האמצע בשביל לעזור לספט לצמוח.
אמריקאי אמר פעם 'לדבר חלש עם מקל גדול' הוא התכוון שחייבים להיות ממש חזקים, בשביל לדבר חלש, להישמע חלשלוש, ולהיות חזק מספיק שיקשיבו לך."
הוא חושב לרגע ומוסיף
"אבל אני לא חושב שהוא היה אמריקאי כמוך"

היא צוחקת. "הוא היה אלפא גדול של אמריקאים. אבל לא זאב. במחשבה שלי, זו אמירה טובה - לדבר שקט וברוגע, אבל אם לא מקשיבים לך, שידעו שיש גם מקל גדול. אני כבר לא פילודוקס, אבל הדרך שלי אף פעם לא הייתה להעניש מדי. זה רק עושה אנשים קשים ומרים, ויותר מסובך לפתור אחר כך. אם יהיה סיפור שתרצה שיסופר, ומי שנשפטו לא יספרו לבד, אני יכולה להשלים לך. משפט פחות עוזר אם לא יודעים עליו, איך גארו אמורים ללמוד, אם לא מספרים להם מה התוצאות של מעשים?"

"את צודקת, אני מחכה שיהיה לוכד אמת. אני פרשתי מהתיגר, אני לא יכול להיות גם לוכד האמת וגם נציג הפילודוקסים במועצה. זו מעמסה כבדה מידי לכתפיים שלי.
אולי אם היה אחד היינו קולטים את זה בזמן.
איך מכה בברזל בעודו חם? הוא מתכונן לתיגר? עשה מעשים? אני מצפה ממנו לגדולות, לא יכול להיות שאחרי שהוא איתגר אותי הוא לא יגיע לתיגר עם מעשה מרשים..."
הוא חושב לרגע ושואל "הוא סיפר לך על התיגר?"

"הקרב? סיפר. הוא לא משתתף בתיגר על לוכד האמת." היא מוסיפה בצער מסוים. "אני לא יודעת מה התיגר - הוא דורש מעשה מרשים?"

"חבל, ציפיתי שיתאגר גם לתפקיד לוכד האמת אחרי שאיתגר אותי... אם הייתי שם לב מוקדם יותר הייתי דוחף אותו.

התיגר הוא לגשר, לפתור מחלוקת. אולי בין גארו לרוחות, אולי בין רוחות לרוחות, אולי בן שני אנשים, אולי בין גארו לפראה, למצוא מחלוקת ולפתור אותה.
פשוט להיות פילודוקס, להיות לוכד אמת.

חודש ניתן לכל המתמודדים, ובסופו, ישבו הפילודקסים בחצי מעגל, חצי ירח, נחליט מי הראוי, מי ניצח, וכך גם נכריז בשבירת העצם.

זה תיגר טוב, תיגר כבוד, אני אוהב את התיגר הזה."

"תיגר שגם מועיל לספט ולאומה, ראוי." היא מהנהנת. "הייתה לי תקווה שהוא ישתתף, הוא יכול להיות טוב בזה, במחשבה שלי, אבל הוא בחר לא. בחירה שלו." היא פורשת ידיים בחוסר אונים. "אני יכולה לנשוף כמו רוח, אבל אם המפרש שלו לא פרוש לזה, רוח לא עוזרת. אולי עם התיגר יהיו פחות מריבות בספט."

"מה את חושבת על מה שאני עושה במועצה? בזמנו באת וסיפרת סיפור אימה, על הספט של העונה לבאנשי. את עדיין חושבת ככה?" הוא שואל בכנות

היא שוקלת את השאלה ברצינות לכמה נשימות. "מה אתה עושה במועצה, אני לא יודעת. שוברת גלים לא מספרת, ואני לא שואלת. האחרים שיושבים במועצה מקבלים אותך, או לפחות אף אחד עוד לא הרג אותך, אז כנראה אתה עושה שם דברים לא גרועים. סיפרתי סיפור שהוא אמת, גם אם הוא נשמע לא טוב. הרבה סיפורים אמיתיים הם לא טובים. אצלנו, לא כל הגארו נהרגו, ואתה מעל כל הפילודוקסים האחרים בקרב הוגן שהסכימו עליו. אם אני חושבת שזה טוב לספט, שמטיס יושב מעל כולם? לא. אבל זה לא בגלל המטיס. זה אומר דברים על הספט, הם לא טובים."

הוא מקשיב ומהנהן "אוקי, הבנתי"
"תרצי לאכול משהו?" הוא שואל את האורחת שהגיעה במסע רגלי "לשתות משהו?"

"לאכול לא, אבל מים ישמחו אותי, תודה." היא מהנהנת. "הייתה לי עוד שאלה. אתה יושב ומנסה לפתור סכסוכים, רואה מה קורה בספט. למי שיהיו השוטה במוט אין רעיון לנושא, ולי אין מילים נכונות להסביר מה במחשבה שלי נכון להגיד, כי זה לא סעיף אחד בליטאני. זה...הכל. כל מה שקרה בחודשים האחרונים. אולי על האיזון בין ליטאני לחוקי ספט?"