ויקטור אונץ גוסטאף, נקודה אמורפית בזמן ובחלל, שרשור שיחות

ויקטור אומר בקול שקט ״כן, הוא הגארו שחינך אותי״

"מי שאר בני להקתך?"

ויקטור מסתכל עליו ואומר בשקט ״ ׳מפתח ברגים׳, ׳מחלקה ראשונה׳ ו׳לב של דיו׳״

"מפתח ברגים?" הוא לא בטוח מי מה מו.

ויקטור מביט עליו ואומר בשקט ״מפתח ברגים, האלפא של הלהקה, זה שם המעשה שלו. כשתפגוש אותו אני די בטוח שתבין.״

"המם..."

ויקטור מסתכל עליו ואומר ברוגע ״תזכיר לי, לך יש להקה?״

"כן. אש הצפון הרצה אחר הנורנס." הוא אומר בגאווה.

ויקטור שואל בשקט ״מי חברי הלהקה?״

"דם ואפר, פוסטרן תיאורג' לנוודים הדומים משמש לי כבטא. סוד הניצחון, קליאת' רוטאגאר לפנריר משמש לי כאומגה."

ויקטור מהנהן ״מרשים, אולי תספר על ריצה מרשימה שלכם?״

"אני אסגור איתך עסקא תיאורג'" הוא אומר עם חיוך ממזרי:" אני אספר לך על ריצה להקתית של אש הצפון, ואתה תספר לי על טקס החניכה שלך." הוא מציע.

ויקטור נכנס לבקתה וריח של תבלינים, פטריות, ושמן זית מכה באפיו. רחש טיגון בוקע מהמטבח ונתן לשמוע מישהו שר בגרמנית בקול עמוק וגברי.

ויקטור מסתכל מסביב ומסתכל על המקום.

מבעיר המוקד עומד במטבח, מבשל ושר. לבוש בטי-שרט מלוכלת, דגמ''ח מאובק ורגליו יחפות.

ויקטור הולך בין הצללים אבל שומר מרחק ביטחון ואומר בשקט ״מה אתה מבשל מבעיר המוקד?״

נראה שהוא גבהה לרגע בשני סנטימטרים כשהוא נדרך ואז נרפה מיד. "פטריות בסגנון איטלקי. סלמון צרוב ברוטב תפוז דם וקנה סוכר. פיתות וריבת בצל. תרצה להצטרף?" והוא מסובב ראשו מעט כדי לראותו, מחייך.

ויקטור אומר בקול שקט ״נשמע טעים , אשמח להצטרף״

"שב. אני אגיש מיד." והוא עובד עם כל יד במקביל, אחת מערבלת, שניה מכינה צלחות. "יש לך העדפה בנושא הדג, או שתסמוך עליי?" הוא שואל לאחור.

ויקטור אומר בשקט ״נראה שאתה כבר יודע לבשל יותר טוב ממני, אסמוך עליך״

"בישלתי הרבה במולדת?" הוא שואל. משליך שתי חתיכות גדולות של סלמון בר למחבת שלישית, נותן ערבוב בראשונה ובשנייה מוזג משהו למחבת רביעי וחמישי ורק אז מדליק אותם.

ויקטור אומר בשקט ״לא ממש בעיקר מה שצריך להכין בשביל טוסטי אבוקדו. חביתה ,טוסט, גאקאמולי ולחתוך ירקות״

"אה הא." הוא אומר, מוציא את הדגים ושופך פטריות לצלחת, מנקד ברוטב בהיקף, שם פיתה גדולה בכל צלחת, והר קטן של ריבת בצל.
הוא מגיש עם צלחות מהמם וסכום שיש לו ריח קל של כסף.

ויקטור מסתכל על הסכום ושואל בשקט ״סכו״ם כסף?״

"עשרים אחוז. לא משהו שיפריע לגארו. כן משהו שיספיק כדי שמעלה יותר מדי." הוא אומר במרמור, אוכל מן הסלמון הצרוב.