2.7.23 - גאיירפריד מחפש את אל'יתיאה

"והמנצחים איבדו עשרות גארו ועשרות בני דם, ועוד שבויים." הפרווה שלה סומרת. "לא מגיע להם."

"העשרות לא נהרגו ע"י גארו. היכן שאוכל הסערה לא היה האבידות שגארו הסבו זה לזה היו מעטות."

"עדיין, יותר מדי נהרגו. על לא מספיק סיבה." היא מסכמת. "ועכשיו...לחלק אשמה, לשפוט, לנקום, לא לשכוח. לגארו יש זיכרון ארוך, את הקרב הזה יזכרו גם אחרי האפוקליפסה. אולי במה שעשינו במימד החלום, גרמנו שיזכרו אותו קצת אחרת."

הוא מושך בכתפיו.
"אני אומר שחוסר אמון זורע חוסר אמון. מי שחשב שרק אויב שהורג עשרות גארו ימנע מגארו לרצוח אחד את השני
לא נתן אמון באחיו - או ניסה להשיג משהו על גבם." הוא חושב עוד קצת.
"בימים האלה אנחנו צריכים גארו הרבה יותר משאנחנו צריכים ביצה של צב אני חושב."

"הבעיה היא שהם בערך לא טעו, והם הולכים להתבצר לנצח בזה שהאויב המשותף הזה עזר." הזנב שלה חובט בקרקע פעמיים. "ביצה של צב זה סימן של האפוקליפסה. הרבה גארו, לא בטוח. הנבואות יריבו איתך על מה יותר חשוב. אבל להחזיר את הצב זה הישג גדול מאוד."

"הקרבות בפיזי הוכיחו שהוא הרג פי כמה? 74 יותר בני דם וגארו משגארו הרגו במלחמתם זה בזה!?
תשמעי אני לא חושב שתמיד צריך להגיד את כל האמת, אבל אני בהחלט חושב שזה עדיף על משפט שקר,
גם לגארו יהירה ושקרנית כמו כסופת הניבים ההיא."

"אי אפשר לדעת מה היה קורה אם הוא לא היה בא. במחשבה שלי, פחות בני דם היו מתים. אבל אפיפנס היה שם כדי לעשות הרבה צרות גם. חלק מהאשמה הוא עליו. אני נגד משפטי שקר, כן? הכסופת ניבים, אפשר שהיא עשתה דברים שראוי לשפוט אותה עליהם. סביר, אפילו. אבל לא זה. אני דיברתי עם רוח גבית, ביקשתי לשפוט אותם. זה אצלו עכשיו. אם הסיפור יופץ - ואני אפיץ, כשאדע את כל הצדדים שלו, אפשר שגם השבט ירצה לשפוט אותם."

"על אירוע כזה אני חושב שצריך יותר מפילדוקס בוגר מהספט.
רוח גבית, איכזב אותי ה'גישור' שלו בין פראקסיס לקונאטוס.

כעושים משהו שמפריע למישהו והוא רק צועק זה.. מרגיז אותי
רציתי לספר על זה משל בתיגר שלנו, אבל מוטב היה לא לעשות זאת לפני התיגר עצמו."

"כן, חכם. אתה יכול לספר משל במוט. עכבר אדום גם רוצה לספר סיפור על איך תיגרים על האלפא הביאו למפלה של ספט. במחשבה שלי יהיה מוט מאוד עמוס במשלים ומוסר ועבודה של פילודוקסים. אם רוח גבית יפנה לפילודוקסים בכירים ממנו מחוץ לספט, זה גם טוב. אם נציגים של האוקטנה ידרשו להשתתף, גם טוב. אני מנסה לא לעשות עבודה של פילודוקס, זה תמיד נגמר רע."

הוא צוחק.
"אני גם מנסה לא לעשות עבודה של רגבאש. מאז שאני אומגא אני מוצא שאני צריך.
להגיד לך את האמת? אני לא חושב שיש לנו רגבאש או פילדוקס אחד שלוקח את העבודה שלו ברצינות מספקת,
מחוץ לריצות כוונתי."

"מאוד תלוי במה אתה רואה כעבודה של פילודוקס. לשמור על הרמוניה? לשפוט ולחקור? כשבאים אליהם הם עושים. לסטטוס אפגרייד יש בעיה עם זה ששתי הלהקות הכי חזקות בספט מעמידות פנים שהוא לא קיים, אפילו כשהוא פילודוקס ראשון ולוכד האמת. רוח גבית, הוא היה רונין עד לפני שבוע. אמת נסתרת חדש מדי, מגלה עולם, הרוב לא זוכרים שהוא פילודוקס, האורחת של ראש מורם גם אורחת וגם מטיס, מי יקשיב לה? בקיצור, אין מספיק פילודוקסים לעשות את כל העבודה. גם ראגאבשים איכשהו אין מספיק. מחיר דמים מנסה הרבה. אורקל מנסה. אחרים לא כל כך."

"אני חושב שאני מצפה מפילדוקסים לקחת עמדה ערכית, חוקית, ולהטמיע אותה אני חושב שגארו רוצים בכך, גם אם הם לא יודו בזה לעולם.
כרגע הם איזה בית משפט רם מעלה שמשום מה מצפה שגארו יגיעו אליהם כדי לפתור צרות, ורוח גבית גם הוכיח שכבית משפט הוא חסר שיניים.
אני מבין שהם ירח מאוזן והכל, ואני גליארד חם מזג, אבל גארו לא עובדים ככה."

הוא מהסס.
"אנחנו גם זקוקים לרגבאשים טובים כמו אוויר לנשימה עכשיו, אבל כל זה לא משנה.
אם נחזור לעניין, את סומכת על רוח גבית שיכול להתמודד עם משפט איום שכזה?
גם אם היה לי יותר אמון בו, אני לא חושב שנכון שבוגר ישפוט בכיר,
אמרתי זאת מהיום הרראשון - המשפט של מפתח צינורות בום ע"י סטטוס אפגרייד.
למה ביקשת ממנו ולא מלוכד האמת?"

"שניהם היו באמריקה. סטטוס אפגרייד, במחשבה שלי, מעורב מדי. לפי מה שסנאי חכם אמר, הוא ידע שזה מה שהם מתכוונים לעשות ולא מנע את זה, אז איך הוא יכול לשפוט אותם אחרי? אם רוח גבית ירגיש שלא ראוי שהוא ישפוט או שהוא לא טוב מספיק, אפשר שהוא יבקש עזרה מחוץ לספט."

"זה הוגן." הוא אומר בנימה של אכזבה ומעט זעם. נראה שחשב לשאול עוד משהו אבל הגיע למסקנה שהנושא מיצה את עצמו.

"תשמעי לפני התיגרים, או לפחות לפני ההתקפה הבאה שלי על קריית אתא, חשבתי לקחת את ווהוסטן, ואת בני הדם של לב מאיר לטיפוס הרים של כמה ימים.
אם אתם רוצים להצטרף עם בני דם גדולים, שלכם או של הבית יתומים, אתם מוזמנים."

"יש הרים טובים לטפס עליהם בישראל? של ירושלים די נמוכים. אני יכולה לשאול, אני כבר כמה שבועות עובדת עם הגורים היותר גדולים של בית היתומים על הישרדות בשטח, והם בתמורה מלמדים אותי על האינטרנט. טיפוס על הרים יכול להיות טוב להם."

"קוויתי שאצליח לסדר משהו מחוץ לארץ. איפה שיש קצת שלג בפסגה ולא חם עד מוות.
יוון אולי?"

"בשביל לצאת מישראל הם יצטרכו מסמכים אנושיים. עם מספיק התרעה מראש, אפשר לדאוג לזה. העיתונים האנושיים אומרים שקיץ זו עונה שבה הרבה בני אדם מטיילים למקומות במטוסים."

"בני הדם שלכם חסרי כל אזרחות?"

"רובם רשומים כישראלים, במחשבה שלי. הם הגיעו אלינו ככה, בני דם באילת טיפלו בזה. הם צריכים דרכונים."

"כדאי מאד לארגן גם בלי קשר לחופשה הזו. אם הספט נופל מוטב שהם יוכלו לצאת מהארץ."

"אני אמצא איזה גולש סיליקון זמין שידע לעזור עם זה. או הבני דם של שצף." אלית'יאה מסכמת את הנושא. "טיול טיפוס נחמד בתוך אפוקליפסה זה...מוזר אבל לא רעיון רע. ננסה."

(אני חושבת שאפשר לסיים כאן, תכף מוט.)