אך נזכור את כולם

אד ניגש אל אשלין בהליכה מהירה, "אפשר להצטרף?"
*של אד ואשלין בלבד כרגע. נא לא לקרוא.*

"לאימון. בלי שיחות נפש." אשלין מפטירה במהירות תוך כדי הליכה.

"בסדר. את מעוניינת להתאמן כדי להתחזק, או כדי לפרוק זעם?" אד שואל הוא שומר על קצב ונראה כי הוא חושב.

"להתחזק."

"בסדר," אד נראה לא מרוצה. אך הוא הולך איתה. הוא עומד בזירה, מוכן להתקפה.

אשלין קופצת אגרופים ומסתערת, פותחת באגרוף שמאלי המכוון לפניו של אד.

אד צופה את ההתקפה וצולל עם ראשו שמאלה ומתקדם שני צעדים מהירים. מוצא את עצמו מאחורי אשלין. הוא מחייך לאורך כל הדרך.

אשלין מסתובבת במהירות ושולחת עוד כמה אגרופים לכיוונו. היא זריזה יחסית, אבל לא מספיק, ואד מצליח להתחמק מכולם. "נו?" היא קוראת לעברו כשהוא מתחמק בפעם החמישית.

"מה נו?" אד שואל ממשיך להתחמק.

"כנס בי!"

"למה?" אד שואל עדיין מוכן לכל התקפה.

"למה?" אד שואל עדיין מוכן לכל התקפה.

"אני צריכה להתחזק." אשלין עונה.

"המכה הזאת לא תחזק אותך. היא סתם תכאב." אד אומר ברוגע. הוא כבר פחות דרוך. "את חושבת שאת לא חזקה מספיק?"

"אני יודעת שאני לא חזקה מספיק." אשלין עונה כמציינת עובדה יבשה.

"על סמך מה את אומרת דבר כזה?" אד שואל בקול עגמומי קצת.

"המציאות. זו עובדה." היא אומרת באותו יובש.

"זה נחמד והכל אבל זה לא מה ששאלתי." אד אומר וחושב מעט. "השמש זורחת כל בוקר. זאת עובדה. אבל איך אנחנו יודעים שזאת עובדה? ראינו שהשמש זורחת כל יום בכזאת קביעות שהבנו שהיא תזרח גם מחר. את אומרת שאת לא חזקה מספיק,קובעת את זה כעובדה. איך את יודעת את זה?"

אשלין מגלגלת עיניים ועונה בקוצר רוח "אמרנו אימון. בלי חפירות."

"אמרת שאת רוצה להתחזק, ההבנה של למה את לא חזקה מספיק. תמקד אותך, ותעשה אותך חזקה יותר. חוץ מזה, אני דרוך ומוכן לקרב. זה את שעצרת." אד אומר בשלווה, גופו דרוך ומוכן לקרב.

"זה לא קרב אם אתה לא מחזיר," אשלין מתלוננת, אבל אז היא עוצרת לרגע, נאנחת, עוצרת לעוד רגע ואומרת "הייתי בעמדת תצפית טובה. בשבילי ובשבילם. הרגתי לא מעט מהבני זונות, אבל העברתי חלק גדול מדי מהקרב בלדמם על הרצפה. אני צריכה להשתפר. זה לא שיפוט, זאת עובדה."

אד מחווה בידו, מזמין את אשלין לחזור להכות. "נבחרת להיות שומרת. אם את לא חזקה מספיק למה בחרו אותך?"

אשלין שולחת אגרוף לכיוונו."אני צריכה להשתפר." היא אומרת ונשמעת באמת מתוסכלת מזה שהוא לא מבין משהו כל כך פשוט, "אני לא אומרת שאני נוראית," אגרוף, "אני לא יורדת על עצמי," ועוד אחד, "אני פשוט מסתכלת על עצמי" עוד אחד, "ורואה שאני צריכה להשתפר. כמו כולם," עוד אגרוף, "כל אחד בתחומו. אני פשוט מאלה שמודים בזה."

"אני מבין." אד אומר ומתרחק בקז'ואליות. "אני יודע שיש לי היכן להתחזק. אבל, אני חושב שכרגבאש צעיר, אני מספיק מאומן בלחימה ועליי להוכיח את עצמי בדברים יעילים אחרים שיעזרו בקרב. כמו למשל, הבחנה. אבל, אשלין, זאת באמת הסיבה שאת פה כרגע?"

"הייתי בדרך לאימון."