אך נזכור את כולם

את האגרוף הבא אד בוחר באופן מפתיע שלא לחמוק. הוא עוצר במקום עומד כמו סלע וסופג את המכה של אשלין. הוא נותן מכה מהירה מכוונת אל פניה של אשלין. לאחר מכן הוא נותן שתי מכות זריזות בבטנה, מנסה להפיל אותה אל הרצפה.

את האגרוף הבא אד בוחר באופן מפתיע שלא לחמוק. הוא עוצר במקום עומד כמו סלע וסופג את המכה של אשלין. הוא נותן מכה מהירה מכוונת אל פניה של אשלין. לאחר מכן הוא נותן שתי מכות זריזות בבטנה, מנסה להפיל אותה אל הרצפה.

"סוף סוף!" אשלין קוראת בחיוך כשאד שולח אגרוף לכיוונה. החיוך לא נמחק כשהוא פוגע, וגם לא כשהאגרוף השלישי מפיל אותה לרצפה. היא קמה בזריזות ומכוונת שני אגרופים מהירים אל פניו.

אד חוטף את שני האגרופים הללו מה שגורם לו לסגת שני צעדים אחורנית. הוא נראה במצב טוב. "אני אשמח שנפסיק." אד אומר ביובש מסויים.

בניגוד מושלם לאד, נראה שהמכות שיפרו את מצב הרוח של אשלין באופן ניכר, אבל עכשיו החיוך שלה נמחק והיא מביטה באד בדאגה. "מה קרה."

"אני לא אוהב להתאמן בהומיד. הגבול בין לחימה לאימון בצורה הזאת מטשטש מאוד. זאבים מתאמנים דרך משחק. הומידים פשוט נלחמים וזה מוציא ממני רע." אד אומר בחוסר נוחות.

"זה בסדר. אפשר לעבור לאומברה, או להתאמן על משהו אחר, איך שבא לך."

וכך הגארו האמיצים שלנו עוברים לאומברה, ומתגוששים להם בצורת הזאב במונטאז' אימונים מפרך. ניכר שאד רואה את זה כמשחק ממנו הוא נהנה מאוד.

אשלין, שמחפשת אימון רציני, ממש לא מתייחסת לזה כמשחק, והיא תעבור להתאמן די מהר בצורות אחרות - ואם אד לא רוצה מכות אין בעיה, יש מלא דברים אחרים שהיא צריכה לעבוד עליהם.
לאחר מונטאז' אימונים, היא נשענת על עץ ונושמת קצת. נראה שזה עשה לה מאוד טוב.

"את נראית הרבה יותר טוב." אד מחמיא, "אני מבין שאם אני רוצה לשפר לך את ההרגשה כל מה שנדרש זה אימון מוצלח?"

אשלין מחייכת. "זה עוזר. כן."

"לא היית נראית כל כך טוב בהתחלה. מה קרה אז?" אד שואל.

"אותו דבר שהפריע לך. אני לא סובלת את הדיבורים האלה."

אד מרים גבה כשהיא אומרת 'אותו דבר'. "אלו סוג של דיבורים בדיוק?"

"על חגיגות. ועל מרשמלו מסביב למדורה."

"לי הפריע החגיגה כקונספט של לחגוג. זה לא היה ניצחון בעיניי. נראה שאותך יותר הטריד המרשמלו מסביב למדורה. " אד מעיר ונראה סקרן.

"כן. לא הייתי צריכה להגיב ככה. קשה לי עם הקטעים האלה שלה."

"מה היה לך קשה בדיוק?" אד שואל בסקרנות. "מה שהיא אמרה? מה שהיא עשתה?"

אשלין מהססת לרגע ואז אומרת "לפני שאני עונה לך חשוב לי להבהיר משהו."

"לכי על זה."

"יש מעט מאוד גארו בספט הזה שאני קרובה אליהם כמוה." אשלין אומרת ברצינות תהומית, מישירה אליו מבט, ועוצרת לרגע כדי שדבריה יהדהדו לפני שהיא מוסיפה "אבל היא חושבת כמו ילדה קטנה בהרבה מובנים."

"אנחנו בני נוער," אד אומר בעליצות. "היותנו גארו לא שינה את זה יותר מידיי."

"וזה חשוב. לא לאבד את עצמך." אשלין מסכימה. "אבל חשוב גם לראות את המציאות כמו שהיא."

"את צעירה, היכולת שלך לראות את המציאות כמו שהיא רחוקה מלהיות ממשית." אד אומר בבוטות. "איך היא ילדה בדיוק?"

"אמרתי 'חושבת כמו ילדה'," אשלין מתקנת אותו ברוגע, אם כי מעט בקרירות. "שאלת מה הפריע לי ועניתי לך. יש לי הרבה מה לומר על הנושא, אבל אני חושבת שיהיה הוגן לומר את זה לקומביה קודם."