25.11.18, 01:30, הבקתה

בינתיים, קולקי חוזרת בלחישה על כל המילים החדשות, כאילו מנסה לשנן אותן.

"היד נותנת לי כוח, יותר כוח מכל גארו אחר והיא משתנה איתי, עם העיניים שלי אני יכול לראות כל אחד וכל דבר, ושאר החלקים שבי עושים אותי עמיד יותר. יש עוד... אבל זה סודי." הוא אומר.

"all right then, keep your secrets"
הוא אומר

דחפי האוקטנה המלוכלכים של קולקי נכנסים לפעולה. היא מזדקפת.
"למה זה סוד?"

תאונת רכבת מסתכל על שני הגורים מספר רגעים ועונה להם "כי הסייבר דוגז לא אהובים אצל רוב השבטים אפילו בין מהלכי הזכוכית. יש סיבה טובה לזה.. אבל לא כולם רעים." הוא אומר, הקול שלו נהייה כמעט מכאני.
"אתם גורים, יש הרבה גארו שיגידו שלהקשיב לסייבר דוג זה רעיון רע.. אני מעדיף שלא יחשבו עליכם דברים רעים בגלל שאנחנו מדברים."

"לי לא אכפת." קולקי ממהרת לומר, ומתקרבת עוד טיפה.

"לא אכפת לך כי את לא מבינה" הוא אומר לקולקי
"ואתה הומיד שראה הרבה סרטים." הוא אומר לאסלן

"הבנתי שאתה חושש מה אחרים יחשבו עלינו כי אנחנו יודעים את הסוד. זה נכון?"

"למה גארו אחרים לא בוטחים בהם? מה הסייבר-דוגז עשו? איך הם יכולים להיות רעים אם הם הצילו אותך?" הוא שואל , מבולבל

מהנהן אל קולקי ואז מסתכל אל אסלן, נראה שהוא מהרהר בדבר למספר רגעים ואז מדבר (אז הגורים ישמעו מה הסייבר דוגז עשות מה כבר יכול לקרות).
"לפני בערך עשרים שנים חלק מהסייבר דוגז עשו ניסויים בסתר בשלושים לופוסים של שבט מהלכי הזכוכית. הם קרתו להם איברים והכניסו חדשים, הם בדקו דברים במוח שלהם שאני לא ממש מבין, הם לקחו להם עצמות ושמו חדשות. שבע ערשה לא שרדו את הניסויים ומתו, שישה השתגעו אחרי הניסויים והרגו את עצמם ושישה נשארו בחיים." הוא אומר ומשפיל את המבט שלו.
"השבט גילה על זה ובזעם גדול הם פנו נגד הסייבר דוגז והרגו עשרים גארו לפני שראשי השבט הצליחו לעצור את ההמון הזועם.. מאז השבט מתייחס לסייבר דוגז בחשדנות רבה ובצדק. היום הם עושים את הניסויים שלהם בגלוי, או לפחות זה מה שהם מספרים."

"הגארו שהצילו אותי הם לא גארו טובים, הם עזרו לי כי הם רצו לנסות את המכונות שלהם לא כי הם רצו להציל גארו; אותם צריך לצוד ולהרוג." הוא אומר לבסוף עם נהמה מטאלית.

אסלן נראה מוטרד/מזועזע, והוא שואל: "ומה על האחרון? על הזאב השלושים?"

"אני חושב שהוא מת בטעות במהלך הטבח.. אני לא בטוח.." עונה תאונת רכבת בקול שקט.

"יובאני פאשטיזי!" הוא מקלל בשקט במבטא רוסי:"אני מצטער." הוא אומר בחרטה: "לא רציתי להעלות נקודה כואבת." והוא משפיל ראשו, כתפיו שמוטות וגבו שפוף.

מניד בראשו "לא הייתי מספר לכם על זה אם לא הייתי רוצה.. אני חושב שלסיפור של הסייבר דוגז זה אחד שכל גארו צריך להכיר. וזה בשביל שלעולם לא תחזור טעות כזה באף שבט.."

"אסור ... זה לא יקרה שוב!" הוא נושף בשקט ממקום מושבו, שמוט עדיין.

מהנהן לאישור, נראה שהוא מרוצה מהתגובה של אסלן.
"אבל דברים השתנו, ומעט מאוד סייבר דוגז עושים דברים בסתר, יום אחד לא יהיה בכלל כאלו." הוא אומר ומסתכל כל הרגל המכאנית שלו לרגע "ואני לא חושב שזה רעיון טוב להחליף חלקים בגוף במכונה, יש לזה מחיר."

"יהיה אפשר להחזיר אותך להיות זאב?" הוא שואל, עיניים נוצצות כשל ילד בעודו מרים את ראשו.

קולקי שותקת וחושבת.

מסתכל אל אסלן ומתה את ראשו לצד "אני לא חושב שאפשר להחזיר את מה שאיבדתי אבל אני גם לא חושב שבגלל שאני כזה אני לא זאב. אני גארו, גם אם לא כולי עשוי מבשר."

"זו חשיבה בריאה." הוא אומר עם חיוך גדול.
"תודה."

מקשקש בזנבו ומנסה לחייך כמו בן אדם, זה נראה מגוכח בצורת זאב.
"אבל לא שאלתי.. מי אתה?"

"אורז'לן קרבצ'נקו, דם לילדיה של גאיה, תיאורג', מתחנך בידי אגאת'ון, גליארד בוגר לילדיה של גאיה." הוא אומר ומוסיף: "אתה יכול לקרוא לי אסלן."

"אתה הגור של אגאתון?" הוא שואל ונראה שבוחן את אסלן, מחפש דמיון בין האלפא של הספט לגור שמולו.

"כן. מי אתה?" הוא שואל.


*אפיק לא ראה שהוא הציג את עצמו, חשבת תימלט אה?*

"אני תאונת רכבת" הוא אומר ומהנהן אל אסלן ואז מחווה לגורה השניה "זו קולקי, היא הגורה שמתחנכת אצל גרינפינגרז."

*ניסיתי להימלט, אבל אבוי.. נתפסתי*