קיאן והפירדה

"מה עשית?" קיאן שואל אותה וקולו ביקורתי. "שגרם לו לבקש את זה עבורך?"

"עבדתי לפתור סכסוך בין הלהקה הקודמת שלי, ואדוני צללים אחרים שהיו אז בספט, לבין האומגה של להקה אחרת. התכנית שלי כיצד לגשר וללמד את כל הצדדים נתקלה בבעיות בגלל שלוכד האמת דאז, שופך האור, לא שמר על הפה שלו וסיפר לכספית - הרגאבש המדובר - שהוא צריך למהר ולהתנצל בפני אנשים שהוא לא ידע שעלו עליו. בסופו של דבר הגישור עבד בלי שאף אחד מת, אבל שופך האור התנצל בפני התנצלות טקסית למרות זאת, ואמר שהוא ייתן לי קלייב שיכין מסכין כסף שהייתה ברשותו" סנו מסבירה בצורה עניינית, בברור יודעת שזה לא יספק את קיאן

"מה את יודעת על סכין הכסף הזאת? ועל הקלייב שלך, באופן כללי?" קיאן שואל וכפי שסנואו ניחשה ההסבר לא מספק אותו.

"הוא היה שייך בעבר לרקדן ספירלה, ששיכן בו רוח תולע. להקת עיניים לאופק השיגה את הסכין וטיהרה אותו, ונתנה אותו כמנחה לספט, שיטהר, ימחק גליפים לא רצויים, וישכן בו רוח מלחמה מכובדת. כאשר שופך האור ייעד אותו לי, הוחלט לקשור לו את קוגה. אלפא הספט דאז, קול המצודה, ביצע את הטקס" מסבירה

"יצא לך לדבר עם אותו... קיאן." נראה שבלב שלם נהיה רגיש למשמע השם. "לפני שנקשר?"

"לצערי לא, רק אחרי"

"על מה דיברתם, לאחר מכן?" קיאן שואל אותה, נראה שקולו מלא ספק.

"עליו. עלי. על להילחם, בעיקר. לא דיברנו הרבה, הוא מעדיף פעולה"

"מה הוא אמר עליו, מה אמרת עלייך ואיך הוא הגיב?" קיאן שואל ונראה קצת מאבד סבלנות. "לא לימדו אותך לספר סיפור?"

"לא דיברנו מספיק בשביל שיהיה סיפור" סנו ממשיכה להסביר "כמו שאמרתי, הוא מעדיף מעשים. רוב הקשר שלנו הוא בלחימה ואימונים. אני כן יודעת לומר לך שהוא הגיע לבאר שבע יחד עם הצבא הבריטי לפני כמאה שנה, אבל הוא כמובן עתיק יותר מזה"

"בסדר." קיאן אומר לה, "מה את יודעת על קלייבים? באופן כללי?"

"אני פה כבר הרבה זמן, גם אם לא הרבה כמוך. אני לא בטוחה שאני מבינה מה אתה רוצה לשמוע" סנו מבולבלת בשלב הזה

"בחינוך שלך, למדת על קלייבים?" קיאן שואל אותה בקול מזלזל לאור הבלבול שלה. "מה למדת עליהם?"

לאחר שסנואו מרצה לו על קלייבים בפירוט אליו לא ציפה. "את חושבת שמטיס יכול להחזיק בכבוד כזה? בכבוד שבנשיאת קלייב?" נימה מאשימה מופיע בקולו, אך השאלה לא רטורית.

"כן. אם מישהו חושב שראוי לתת לי אותו, זה רק ראוי שאחזיק בו. זה לא כבוד שהייתי נותנת לעצמי, אבל זה כבוד שיכול להינתן לי" נראה שסנו חשבה על זה בעבר

"טוב, ניכר שיש לך הרבה ידע, קיבלת ברכה מן הבוגרים ממך, וחשבת הרבה על האם את ראויה לכבוד שבקלייב. אני מאוד מעריך את זה." אומר קיאן ברגע של כנות, מנסה לחייך אל המטיס.

סנו מופתעת. היא מחייכת בחזרה, והיא מתכוונת לזה

"אם זאת, עדיין יש לי ספקות שאת ראויה לקלייב. במיוחד קלייב אשר קשורה אליו רוח מברוד האייל. קלייב הוא מורשת, ולך לא תהיה מורשת. מאחר וכעת, אני רואה שיש בך את היכולת הדרושה, אני לא קורא תיגר. אבל, אני מציע לך לשקול מחדש את החלטתך ולחשוב על האפשרות להעביר את הקלייב הלאה, אל חבר בשבט אשר ראוי לכך ויכול להעביר אותו לצאצאיו. אם אין לך חיבה לחברי להקתי או לטארוס, אולי אחד מאמריקה?"

"זה רעיון טוב. אני אתייעץ איתו איך הוא חושב שראוי להוריש אותו כשאמות" סנו מתייחסת לחלק שהיא רואה רלוונטי