יום ראשון 13.1.19, שם טיפשי שמעיד על שירשור של אדון צללים ופיאנה.

"מה לא מובן?" קיאן שואל אותו.

"קודם כל אם הכוח מגיע מגאיה, הוא לא מגיע מאיתנו.
שנית כשאתה אומר גאיה, אני בספק שאתה מתכוון לגאיה עצמה, היא לא מתעניינת בכל צעיר שמבקש לטהר ארגז גויאבות. אם כך מדובר בשליחיה, הרוחות.
בנוסף כשאתה מדבר על המסורת אני לא חושב שזו המילה הנכונה או הכוונה הנכונה, שכן מהלכי הזכוכית לדוגמא כל כך דינמיים שהם מחליפים אפילו את השם של השבט שלהם, ובכל זאת הם מסוגלים לבצע טקסים.
בנוסף המסורת לא אמורה להשפיע על גאיה, רק על הגארו. אם אני עושה מה שסבא של סבא של סבא שלי עשה לפני 200 שנה זה אומר שיהיה ל... שליחים של גאיה יותר קל להבין מה אני רוצה, אבל מי הם השליחים האלה ולמה הם עושים זאת ואיך זה התחיל?"

"למה שגאיה לא תתעניין בכל צעיר שמבקש ממנה בקשות?" קיאן שואל ונראה כי זה מטריד אותו במיוחד.

נראה שהשאלה מעט מבלבלת אותו, "כי לא כל צעיר ראוי לקבל מענה לבקשותיו. ובנוסף אלא אם כל הטקסים מסוכמים מול גאיה אין זה עניינה הישיר."

"אם הבקשות של הצעיר לא ראויות לתשובה אז הטקס נכשל," קיאן עונה לו. "זה קורה לפעמים, אתה יודע."

"לא הבקשות הן אלו שראויות, אלא הגארו עצמו.
הם גארו טיפש יתקשה לבצע טקס?"

"הם בהחלט יקשו עליו ללמוד טקס. אך אם למד והצליח, מדוע שגארו טיפש אשר מבקש יפה לא יקבל את מבוקשו? הוא הוכיח את עצמו בנושא."

"כי לבקש יפה משהו לא אומר שמגיע לך, ואני לא מסכים עם ההגדרה של להוכיח את עצמך. לא קשה כל כך ללמוד טקסים בשביל שאני אאמין שגאיה עצמה קובעת."

"אתה מאניש את גאיה מאוד." קיאן מעיר לו.

"אני יודע, מה הנקודה שלך?
כי אם אני לא אנסה להקביל את ההיגיון שלה לשלי אין לי שום סיכוי להבין אותו, ואם אין לי שום סיכוי להבין אותו מה אני עושה פה ונלחם בספירלות וביינים בשמה?"

"אם תנסה להקביל את ההגיון של גאיה להיגיון שלך, אתה תיכשל מראש. תחפש דרך להבין." קיאן אומר לו ונראה לא מרוצה. "אותו דבר על לונה, אתה אף פעם לא תבין למה רקדני ספירלה קיבלו את הזעם והשינוי הראשון, נכון?"

"אם כך אתה פשוט מודה מראש שאתה לא מבין ומוותר?"

"אני מקבל את זה שהסיכויים שלי להבין הם מעטים. אבל כן יש לי סיכוי להבין משום שאני ואתה, אנחנו גאיה. חלק ממנה. אני כן מנסה להבין את גאיה ומאניש אותה אבל בצורה הרבה פחות קיצונית משלך."

"אז אתה אומר לי לא להאניש את גאיה, למרות שאתה עושה את זה.
אתה אומר לי שאני לא אצליח להבין את גאיה, למרות שאתה עושה את זה.
אם כך אתה לא מאמין במעשים שלך או שאתה פשוט לא יודע?"

"אני בעיקר מאמין שאתה מגזים." קיאן עונה לו.

"משמע?"

קיאן נראה מתוסכל למדיי. "זה משהו שכל כך קשה להסביר במילים."

הוא מחייך, "אתה לא יכול להדגים לי, להראות, לי, או להסביר לי. אתה עושה את מה שאני עושה ומבקר אותי על כך, טוען שאני האחד שמגזים.
אני לא פילודוקס, אבל אני לא אכחיש שאני קצת שופט אותך על זה."

קיאן נוחר בבוז. "מה המטרה שלך פה? זה איזה שיעור?"

"אתה לומד משהו?"

"בעיקר שאני צריך להשתפר על היכולת שלי ללמד."

"אבל אתה יודע לפחות מה שאתה מנסה להעביר? משמע... יש לך מה להעביר?"

"כן. יש לי דעות מוצקות בנושא טקסים והמקור שלהם."

"כמצופה מתיאורג'", הוא מחייך חיוך ידידותי.
"אם כך אכפת לך בבקשה לנסות להסביר לי שוב על מקורם של הטקסים וכיצד הם נוצרים? אני אשמח ללמוד."

"טקסים, כפי שאמרתי, הם בקשה מגאיה, שתעשה דבר מה עבורך." קיאן אומר לו ובקול שמציין כי זה לא הזמן לקטוע. "ולכן, יצירת טקס, כרוכה לרוב במעשה גדול מאוד עבור גאיה. כזה, שבו גארו יכול להיות ראוי לבקש ממנה בקשות ולממד את האומה שלו או השבט שלו לעשות משהו דומה."