29.1, אל אבקת חשמל תשוב

לפני הקלאסטרפאק, אשלין נתקלת בדומיניק בקיירן. היא מחייכת אליו ואומרת "היי! מה קורה?"

"ערב טוב. אצלנו הכל בסדר, הטריטוריה במצב טוב.
מה איתך? מצאתם כבר מקום להשתכן בו?"

"יער יתיר, בדרום הר חברון. כרגע הטריטוריה כוללת חלק מהיער וקצת מדבר ליד - קנינו חלקת אדמה ונתחיל לבנות שם בית בקרוב."

הוא חושב מעט, "זה יער מלאכותי לא? מקום נחמד.
יש לכם באזור מבצר?"

"בתל ערד יש שרידי מצודות, אבל מתקופת הברזל, התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית." אשלין עונה. "אין מבצרים צלבניים בדרום. אנחנו עדיין מתכוונים לרוץ לשם לחקור, אולי בכל זאת אפשר לארגן שביל ירח."

הוא חושב מעט, "כן... יצא לי לעבור באזור הזה בתקופתי במדבר. אתם הלהקה היחידה שבחרה להתיישב בדרום חוץ ממגני הנעורים, זה בגלל החלוץ או בגללכם?"

"שם צריך אותנו." אשלין עונה בפשטות.

הוא מחייך, נראה שהתשובה הפשוטה והכנה פגעה באופן עמוק יותר משציפית.
"אני שמח לראות שחזרת עם להקה כה עוצמתית ומכובדת הפסקת חשמל, בהחלט בשורה טובה לכולנו.
איך בכלל נפגשתם?"

אשלין מחזירה לו חיוך. "תודה. את צל חולף פגשתי במקרה בספט יער העד בגאורגיה, שביקרתי בו כדי למסור למטיל הספק את המכתב של קומביה. עברנו בטורקיה לאסוף את נקודת גישה, שתכנן להגיע לישראל ויצר קשר עם מהלכי הזכוכית פה, ופגשנו שם לגמרי במקרה את שלשלאות מנופצות וזכריני שהיו בדרך לארץ - הספט שלהן באירלנד שלח אותן. רצנו לפה ביחד, כמה שבועות, וראינו שאנחנו עובדים טוב ביחד."

"נשמע שאחיות הגורל הנחו אתכם היטב.
אני באמת שמח בשבילך הפסקת חשמל, אם תצטרכו סיוע מכל סוג אני תמיד פה.
אז.. ראית ששוב גארו נעלמו לנו ויצאו למסע אומבראלי?"
*אנחנו מניחים שזה לפני הבלאגן שבו הם חזרו נכון?*

(אכן לפני).

אשלין נאנחת. "ראיתי."

"אני מקווה שהכל יהיה בסדר, יצא לי לשמוע במהלך המוט את בלב שלם מתחנן להצטרף.
שמעת מה קרה איתו במוט?"

"אחותו איתגרה אותו סוף סוף וניצחה ואז הוא השתכר ונתן את היד שלו לרוח שלקחה את היד של סנו - פספסתי משהו?"

כשהיא אומרת סנו גבותיו מתכווצות בכעס, בבירור משהו מפריע לו.
"לא, זה די מסכם את זה אני מניח. זה משעשע שהיא הגיעה למוט אומגה ויצאה ממנו אלפא."

אשלין, שקולטת את ההבעה שלו, אומרת "אני קוראת לעונה לבאנשי סנו כי היא חברה שלי. לא משום סיבה אחרת."

"אני יודע, אם הייתי חושב אחרת השיחה הייתה הרבה פחות ידידותית.
אני פשוט לא חושב שראוי להשתמש בשם הזה, עכשיו שהיא סיפרה לי איך היא קיבלה אותו."

"אני מבינה אותך, אבל היא אימצה אותו. ככה היא רוצה שיקראו לה." אשלין אומרת, אבל אז עוצרת לחשוב רגע. "אבל יכול להיות שאתה צודק. מגיע לה יותר מזה."

"אני לא הולך לומר לך מה לעשות בנושא, את מכירה אותה יותר זמן ממני ורצת איתה עוד כשאני הייתי גור.
אני פשוט לר יכול שלא לשנוא את השם הזה.
אתן הגעתן יחד מספט הוליווד, נכון?*

"כן."

"ביחד עם אלפא אדון צללים?"

"כן. מבשר הסערה."

"מהלכת זכוכית ופיאנה שרצות תחת אדון צללים, זה בטח היה מעניין.
העונה לבאנשי אמרה לי פעם שהוא השפיע עליכן לא מעט, הוא לימד אתכן על אדוני הצללים קצת?"

אשלין מהנהנת. "כן."

"אז... מה את יודעת על הפילוסופיה שלנו? על רגל אחת?"

אשלין חושבת לרגע, מנסה להבין איך לסכם את זה. "קודם כל לעשות הכל למען המטרה, להקריב למענה, לא לפחד ללכלך את הידיים בשביל זה." היא מתחילה.