9.10.2019 שלשלאות מנופצות מחפשת את בלב שלם

איפה שהוא לא יהיה, כולל ריצה אומברלית לגבול הטריטוריה ברמת הגולן אם זה איפה שהוא נמצא.

אריה עצום נמצא ברמת הגולן. הוא קורע דרך לדימפנה מהעובש הרב ירוק ומלא נבגים הנמצא על גבול הטריטוריה. הוא אומר לדימפנה לעבור לפיזי. בפיזי, נמצאת רייגן, אחותו הקטנה בת ה10 של קיאן. היא מלווה את דימפנה אם תרצה בכך אל מרום גולן אל בית דו קומתי וחצר קטנה. בתוך הבית קיאן יושב על כיסא אל מול שולחן אוכל. מפה ענקית פרושה על השולחן. קיאן מחזיק בידו עט, הוא מסתכל על דף ואז מסמן נקודות על המפה. הפלאסק של תמרות עשן לידו, סגור.

דימפנה מודה לאריה וגם לרייגן, ונעמדת בכניסה, מחכה להיכנס. "שקט להחריד בלי מכוניות, בצד האנושי של הטריטוריות האלה. אם זה לא היה כל כך דוגמטי זה היה נחמד יותר." היא אומרת במקום שלום ומה נשמע.

רייגן נראית מבולבלת מהמילים של דימפנה, היא פותחת את הדלת והולכת לשחק בצעצועים שנראים כמו חיילי צהל מפלסטיק. היא ממקמת אותם בצורה מוזרה. כאילו הם הולכים לבצע לוחמת שורות. בברור זה לא הצעצועים שלה אך זה לא מונע ממנה.

"דימפנה," קיאן אומר ולא מרים את מבטו מן המפה. "שלום, מה את רוצה?"

"לראות איך אתה. איך אתם. בן דם נהרג, אחרים, נפצעו, הלהקה שלך..." היא נדה בראש קצרות. "לא דיברנו מאז הקרב."

"אני עסוק. אני זועם." קיאן אומר הוא לא מפנה את מבטו אליה. "יש לי מלחמה להתכונן אליה."

"עסוק זה...טוב, אני מניחה. בסדר אם אני אכנס? או שתעדיף שאני לא אשאר? איפה האחרים?"

"אני מעריך את המחווה." הוא מסמן עוד עיגול. "במוט אני אחיה את הרגע. כרגע יש לי יותר מידיי חובות. יש לך משהו שימושי להגיד?"

"משהו שאני יכולה לעשות כדי להקל על החובות האלה או לעזור לך בהם? מידע לחלוק? משהו לעזור מול בני הדם?"

"אני מחפש פיאנה, חזק ומכובד שיוכל להוביל את הריצה לתקוף את עזה, צריך אחד שיהיה מוכן לתת את אייל ניגוח הפטיש האגדי של קטל כשלל או אחד שיביא איתו גארו רבים לעזור. אני צריך לשכנע אותו. אם תוכלי לברר על אחד, ולעזור למשלחת לשם. יהיה טוב." קיאן אומר לדימפנה. הוא קם, לא מוריד את מבטו מן המפה ומתקרב אליה. עוצר לידה, ומסמן נקודה על המפה. בלטרון מאוד קרוב לנווה אילן.

"אפשר לדבר עם מלך ההר...איילין לא תהיה מאושרת, אבל יום אחד היא תלמד שלא כל העולם מסתובב סביב הבעיות שלה עם אבא שלה. הוא מעצבן אבל הוא א'הרון מכובד, משכמו ומעלה, ואולי האייל הלבן יוכלו לתרום לנו כמה לוחמים. מקבת דם פנרירית, אבל כבר ראיתי אותה נלחמת כמו שלושה. אני יכולה לבקר שם ולשאול."

היא מציצה במפה. "זה אנחנו, או משהו אחר? מה יש לך בלטרון?"

"זה מה שנותן למייללי התולע יתרון תמידי אלינו, ובתקווה חברי הספט יהיה מספיק מעוף וזאת תהיה המפלה הכי גדולה שלהם. אספר על כך במוט, עכשיו זה יהיה מסובך ביותר." קיאן אומר לה ואז לוגם מכוס מים, דבר שמאוד לא אופייני לו לאור הפלאסק הסגור ליד. הוא מסמן את שכם, חברון ורמאללה לאחר מכן. "בכל אופן חשבתי גם על אמאגדון המחנך של לואס. אלדר, מבין את האוייב וחמאסניקים הוא יבין במיוחד. אם כי... הוא לא פופולארי בקרב הפיאנה."

"גם אתה לא." היא עונה בבוטות. "אם הוא יסכים לעזור לנו ואחרים לא, הכבוד שלהם הוא שיפחת, לא שלו. אם על פופולריות הם מוכנים לסרב להציל ילדה ולהנחית מכה משמעותית לתולע...כן, לא אנחנו אלה שיצאו לא בסדר מזה. אגו זה לא מה שיביא לניצחון."

"זה לא עניין של אגו," קיאן אומר לה. "זה עניין של גארו שילחמו לצידנו. אני אשקול את העניין. בנוסף, אני אצטרך להתייעץ עם הרוחות, לאור זה שאין גליארד בלהקתי אך אני מרגיש מוכן למבחן בגרות. אני מעוניין לקבל אותו ממך."

המבט שלה נעשה עצוב לרגע כשהוא מציין שאין גאליארד בלהקה שלו, והיא נאנחת. "אלה ימים קשים לך, וללהקה שלך, והם עומדים להיות קשים יותר לפני שהמצב ישתפר. לא באת בפני פילודוקס כבר כמה ירחים; עשית משהו בחודש האחרון שאתה מאמין שידרוש לשפוט אותך עליו מחר?"

קיאן עוצר במלאכתו. הוא מהרהר מספר רגעים, "לא. היה אפשרות להפרה של פקודה על קריאת תיגר על האלפה בעיתות מלחמה, אך אדם לא היה מרוצה מאוד מהתפקוד שלי בריצה ולא תבע משפט חיצוני."

היא מהנהנת. "משמח לשמוע. כמו שאמרתי, צפויים ימים לא קלים. נסיך לכסופי הניבים נהרג בנסיבות פחות ממושלמות. סביר שהמשפחה והשבט שלו יציבו דרישות שלא בהכרח יתאימו למה שאתם רוצים, או אפילו למה שקול מרום עצמו ביקש. המבחן שלך הוא להתמודד עם זה, ולהתנהל כגארו בוגר ושקול. תהיה מנומס, תהיה רהוט, תהיה פיאנה משושלת מהוללת ועטורת כבוד וחן. תתמודד עם מי שהם ישלחו בלי להצית מלחמה, בלי לעלות למשפט או לקרוא תיגר על בכיר ומעלה, ובלי להמיט על עצמך, על הלהקה והמשפחה והשבט שלך חרפה - גם אם בסופו של יום, תפסיד. שיזכרו את זה כיום של תבוסה בכבוד, לא של מבוכה והוספה של בושה לטרגדיה." הטון שלה אמפטי אבל תקיף.

קיאן נראה לא מרוצה, "את..." הוא נאנח. "אני הייתי מעדיף מבחן אחר. אבל אם זהו המבחן זה מה שאעשה."

"אם הייתי תאורג הייתי נותנת לך מבחן מול רוחות. אבל אובדן המעמד שלך היה בפני הספט והאומה, וגם כדי לזכות בו מחדש תצטרך להוכיח מול הספט והאומה. אל תבייש את עצמך, או לכל הפחות תדע להסביר בצורה סבירה למה עשית דברים כמו לקרוא תיגר על האלפא למשל, וזה יהיה טוב מספיק. קרא לזה מבחן 'אוי קיאן'. אם אני לא אומרת את זה יותר מפעמיים כל המוט, כנראה היה בסדר."