אאלה מחפשת את שלשלאות מנופצות

אאלה מגיעה בלופוס לגבול הטריטוריה של חולי ירח ומיללת, "הצל הנעלם, מבקשת כניסה לטריטוריה על מנת לדבר עם שלשלאות מנופצות."

(אני אניח שזה קורה היום)

אחרי כדקה, שלשלאות מנופצות מגיעה בלופוס גם, מלווה על ידי רוח ארנב. "הצל הנעלם." היא מחייכת בזאבית. "ברוכה הבאה אלינו. בואי תיכנסי." הארנב מרחרח ומאשר שאין תולע.

"טוב לראות אותך. האם יש מקום שנוכל לשבת לדבר בו בנוחות?" אאלה שואלת, ניכר עליה שלא ישנה טוב בזמן האחרון והיא מעט נוקשה מהרגיל

"כן, כמובן." גם דימפנה נראית עייפה אבל במצב רוח סביר. "בואי, עברנו לבית ביישוב עד שמזג האוויר ישתפר. כמעט ירד כאן שלג שלשום." היא מוסיפה בפרצוף חמוץ.

היא מובילה את אאלה באומברה לגבול של שורש, מראה לה איפה להשתנות להומיד ולעבור לפיזי בלי שיראו והן נכנסות לדירה בבניין, איפה שיושב בן דם ונראה ששומר. "אני אחליף אותך לכמה זמן, לך לנוח." דימפנה אומרת, והוא קם ויוצא, משאיר להן סלון פנוי. "משהו לשתות? תה או קפה או אלכוהול?"

"קפה נשמע נהדר תודה." היא אומרת ומתיישבת. "אני מבקשת את עזרתך במשימה חשובה מאוד. אשמח אם תקשיבי לסיפור שלי כדי שתדעי מדוע לדעתי זו משימה כל כך חשובה ומדוע אני מבקשת את עזרתך." אאלה נראית כמעין שילוב מוזר בין חסרת ביטחון לבין זעם (שגם בלי אמפתיה בכלל אפשר לחוש בה מוקרנת ממנה בגלים) ונושמת נשימה עמוקה לפני שתתחיל

"אני מקשיבה." תוך כדי הקשבה היא מכינה קפה. "בבקשה, הצל הנעלם, אם את מרגישה את הזעם עולה בך תגידי ונעבור לאומברה, יש לנו בני דם במצב מעט רגיש בחדר השני."

"אם כך בואי לאומברה, אני לא מאמינה בלקחת סיכונים מיותרים. ביוחד עם בנות דם" אאלה עונה בעצב. ניכר שהכאב שלה על בת הדם שלה שאיבדה את ארוסה (ויויקטוס) הוא עמוק

"אין בעיה. עד שנסיים באומברה הקפה יהיה מוכן." היא קוראת לאותו בן דם שיחזור, והן עוברות לאומברה. דימפנה מתיישבת על הקרקע בתנוחה של הקשבה מרוכזת.

"אני גדלתי כיתומה במערכת האומנה של יוון, מבלי ידיעה כלל על העובדה שאני הייתיי בת דם. זה גרם לי לאגור הרבה כעס שהייתי מוציאה על אנשים שסביבי, מה שגרם לאנשים שאצלם גרתי לשלוח אותי למוסדות סגורים. אחסוך לך את רוב סיפור הילדות שלי ואגיד שבחלקים שאני כן זוכרת בין הטיפולים בחשמל בתקופות הקצרות שלא הייתי שם חייתי בעיקר ברחוב כשלא קפצתי בין בתי אומנה. מוסד שכזה היה המקום שממנו חילצו אותי ביום שבו השתניתי" אאלה נושמת נשימה עמוקה כדי להירגע. ניכר שקשה לה לדבר על הנושא ומדי פעם היא נעצרת ומנסה לזכור מה קרה לה. הזיכרונות שלה מאותה התקופה הם בבירור אינם טובים אך נראה שהיא באמת ובתמים אינה זוכרת את הכל.

דימפנה מהנהנת בהבנה. "גדלתי במצב די דומה, רק בלי החלק של הרחוב או טיפולים בחשמל. היו...דרכים אחרות להתמודד עם הזעם שלפני השינוי. גם אני לא ידעתי לפני זה."

"העולם של בני האנוש לא יודע איך להתמודד עם מה ששונה ממנו ואף אחד לא יכל להסביר מדוע אני רוצה ויכולה לעשות מה שעשיתי. גם לא אני. בכל מקרה, כשהצטרפתי ללהקת סודות הדרכים ביקשתי מראד שהיה האלפא שלי ואחד האנשים שחילצו אותי שיעזור לי לגלות מה קרה למשפחה האמיתית שלי ולמה הם נטשו אותי אבל האמת הייתה קשה הרבה משציפיתי. הספט שבו אמי הייתה וכל הלהקות שהיו בו הותקפו והוחרבו כליל בידי רקדני עורות" אאלה יורקת את השם ונראה שהכעס שלה עולה עוד.

"רקדני עורות?" המילים מעוררות כעס אבל פחות אישי משל אאלה, באופן מובן. "פשע מחריד. למי היה הכבוד לנקום ולהעניש אותם על המעשה?"

"עד כמה שאני יודעת עוד לא נקמו עלינו. מכל מי שהיה קשור לספט נשארנו שלושה תינוקות. שלושה יתומים מתוך ספט שלם. לכן פניתי אלייך בבקשה שתצטרפי אלי וביחד ננקום את הספט שאליו נולדתי. האם תצטרפי?"

"באמת, אף אחת מהשבט לא עשתה את זה עד עכשיו? כמובן, זה דבר שצריך לקרות, אין ספק. יהיה לי לכבוד לעזור בזה. אני מקווה שאת אוספת עוד כמה אנשים? בלי להעליב אותך או אותי, אני לא בטוחה בכמה רקדני עורות מדובר אבל צוות של שתיים זה מעט. את בטוחה שאותם רקדנים עוד חיים?"

"הנוקמות גרות בצד השני של יוון לעומת המקום שבו נולדתי ולא יעזבו את הטריטוריה שלהן לכל כך הרבה זמן ללא הגנה. כרגע האנשים שאני כבר גייסתי הם פרי הרוח, אלף הטופרים, אוון ואת. אני מתכננת לפנות לעוד גארו חזקים לתמיכה. מגיע להם לשלם על מעשיו. בנוגע לרקדנים כשקיבלתי את המידע בעסקה הרוח אמרה לי שהן חמישה, אחד מכל שבט מה שאומר שהם חזקים יותר מהדרך כלל."

נראה שזה מידע שמרגיע אותה. "גארו מכובדות ולוחמות ראויות. אחד מכל שבט או מכל מולד ירח?"

*מתקנת, אחד מכל מולד ירח

"להקה מושלמת זו בעיה. ייתכן שצריך להצטייד באחת כזו גם אנחנו, כלומר את צריכה תאורגית. בספט יש...שתיים." היא נראית מופתעת אחרי ספירה מנטלית קטנה. "רק שתיים? מוזר. בכל מקרה, אחת מהן כדאי שתבוא איתנו."

"ראד ומי עוד?"

"לא, התכוונתי תאורגית אישה. אם את מתכוונת לרוץ לנוקמות שחורות, להכניס לספט שלהם זכר יהיה קשה. זכריני תאורגית, וגם בת הירח הראשונה. התאורגים האחרים גברים."